איך להתגרש במינימום פגיעה בילדים?

מה קורה כשהורה בוחר לוותר על בן/בת הזוג, אבל רוצה להמשיך לתפקד בצורה שתטיב עם ילדו, במיוחד בתקופת המשבר הזו שנקראת גירושין

נופר לוטווין
נופר לוטווין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ילד מכסה את אזניו כדי לא לשמוע הורים רבים
ילד נוכח בריב של הוריו. אם הזוגיות נעשתה הרסנית ומעציבה - אני מבינה את התועלת שבפרידהקרדיט: גטי אימג'ס ישראל
נופר לוטווין
נופר לוטווין

כהרגלי, אני מדברת את קולם של הילדים ורואה את תפקידי כמתווכת בינם ובין עולם המבוגרים. זו מהות ההדרכות ההוריות שאני עושה. אני פוגשת לא אחת בהורים שבוחרים להתגרש ועסוקים כל כך בעצב שלהם או גרוע מזה, עסוקים במלחמה עם ההורה השני, שהם שוכחים להכיל את צרכיו של הילד בתוך הסיטואציה. רבים נוטים להקל ראש בחוויית הילד במהלך הפרידה, אולי כי הוא קטן ו"לא מבין", ואולי כי ההורה הוא שלא מצא את האומץ לדבר על זה עם בנו או בתו. אני פונה אל אלה שדחו את הבשורה על ההחלטה להתגרש, ולאלה שכבר אחריה אבל לא בטוחים איך להתקדם ממנה הלאה. אפשר לעבור את זה במינימום פגיעה. זה תלוי בכם ובעזרה שתגייסו.

בעידן בו אחוז הזוגות המתגרשים הולך ועולה, מתבקש בעיניי לשאול - האם לא מוותרים מהר מדי על מה שהתחילו לבנות? כמורה בעברי, הכרתי בתי ספר שנותנים אוטומטית שני עותקים מגיליון הציונים לכל תלמיד, מתוך הנחה שהוריו עשויים להיות פרודים אז שיהיה אחד לכל אחד. זו רק דוגמא אחת לכמה שהחברה שלנו מקבלת את הגירושין כאפשרות לגיטימית וסבירה. אולי אפילו מעט יותר מדי? אני שואלת את זה לא בשם האהבה, אלא בשם הילדים (בהנחה ומדובר בזוג הורים).

"זה נכון שהיום קל יותר להתגרש או להיפרד, וזה משום שהפיתויים יותר זמינים מפעם. אנחנו דור שבמקום לתקן מעדיף לקנות חדש. דור 'אינסטנט' שלא מוכן לעבוד קשה בשביל הזוגיות וממהר להסיק שקושי הוא סימן לחוסר התאמה", הסבירה היועצת הזוגית ליאן בודאגה. לטענתה, אנשים מתייאשים מהר מדי, במיוחד הורים טריים שמגלים לפתע כמה קשה לשלב קריירה, תשוקה, זוגיות והורות. "ההתנגשות בין כל אלה גורמת להם לחשוב על פרידה כפתרון למרות שאפשר לנסות להתגבר על זה".

כל זה רלוונטי להורים ששיקום זוגי עשוי באמת להחזיר להם את האושר. אבל אם זה לא הצליח, והזוגיות נעשתה הרסנית ומעציבה, אז דווקא ממקום שחושב על הילד - אני יכולה להבין את התועלת שבפרידה ,שכן כך נמנע מהילד לגדול לתוך מודל זוגיות שאינו בריא.

אז אחרי שכבר התקבלה ההחלטה להתגרש, מגיע שלב הבשורה על כך לילדים הצעירים. איך עושים את זה בהתאם לגיל, והאם בכלל הכרחי לשוחח על זה? רבים מניחים שלא צריך לדבר על הגירושין עם ילד קטן כי כך יהיה קל יותר (קל למי?), או כי הוא ממילא לא מבין (האמנם?). חשוב לי להבהיר שבעיניי זו טעות לחשוב שרק מפאת גילו הצעיר ילד לא מבין מה קורה סביבו.

בבסיס תפיסתי עומד כבוד האדם בהיותו אדם, ולא משנה כמה רך בשנים הוא. משום כך אני סבורה שיהיה זה ראוי להושיב את הילד (כן, גם את בן הארבע) להסבר על מה שעומד להשתנות בחייו המשפחתיים. יהיה זה לא הוגן כלפיו אם לא יספקו לו תשובות לשאלות - שבין אם תרצו או לאו - יציפו אותו. האם חשבתם שלא ישאל את עצמו למה אבא כבר לא ישן בבית תקופה ארוכה? או לאן נעלמו הבילויים בהרכב המשפחתי המלא? ומה הסיבה לריבים ששמע, אולי הוא זה שאשם בהם?

לפי תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שהגה הפסיכולוג החברתי ליאון פסטינגר, לכל בני האדם יש שאיפה טבעית לאיזון. כשהוא מופר אנחנו מנסים לתקן אותו. כשיש פערים בהבנה אנחנו מוצאים הסבר שיישב את הסתירות בתפיסה. ילד שחיי המשפחה שלו עוברים שינוי משמעותי כמו גירושין, ולא מקבל תשובות על פשר המתרחש - ימציא תשובות לכך בעצמו. הוא עלול לחשוב שהוריו נפרדו בגללו, הוא עלול לחשוב שאמא הפסיקה לאהוב את אבא ובאותה מידה היא יכולה גם להפסיק לאהוב אותו, הוא עלול לחשוב שעליו לבחור צד כי לא ייתכן שהשניים נשארים הוריו כשאינם עוד זוג אוהבים. את כל אלה לא נרצה שיחווה. עדיפה השיחה הקשה שתעשה סדר, על פני חוסר הוודאות הזה וההשלכות שיש לו על נפש הילד.

לפני בואכם לשוחח על זה האמינו בחוסנם של ילדים בכל לב, וזכרו כמה משברים הם צולחים בילדותם הצעירה; כניסה לכיתה א', פרידה ממוצץ, גמילה מחיתול, גמילה מהנקה, הולדת אח חדש, ועוד אירועים רבים שמהווים משברונים בחייהם של ילדים, ולרוב הם עוברים אותם בהצלחה. משבר הוא לא מילה גסה, הוא חלק מהחיים, וכשתפנימו את זה יהיה לכם קל יותר להתייחס גם לגירושין ממקום אחראי ולא מתנצל. זה אמנם מצער אבל אל לכם להרגיש אשמים על שהרסתם לילדים את החיים. הרי בהנחה שהבחירה להיפרד נעשתה ממקום מושכל ושלם - למעשה עשיתם לילד טוב. הורה טוב הוא הורה שטוב לו, וכך עליכם להתייחס להחלטה. בביטחון הזה גשו לילד, שניכם אם אפשר, ובשרו לו על השינוי הצפוי.

גרסאות מנוגדות משני ההורים על סיפור הפרידה יבלבלו את הילד וייאלצו אותו לבחור צד. הלחץ שזה יעורר בו עלול ליצור רגרסיה שמקורה בחרדה (למשל - חזרה להרטיב בלילה, או קשיים בלימודים). גם אם לא נראה לעין שהילד מתקשה להתמודד עם הסתירה, היא לא תורמת לו, ולכן השקיעו מאמצים בגיבוש הסבר זהה לילד. מומלץ להתאמן על השיחה ולחשוב טוב מה הייתם רוצים שייאמר בה. נסו להגיע לרגע הבשורה ערוכים, שלמים, ומתואמים ככל שניתן.

אני יודעת שזה קשה, וזוגות רבים מסוכסכים עד כדי כך שאינם מסוגלים לראות את עצמם מתפקדים יחד בשום משימה, גם לא כהורים. אך דעו שהדרכה הורית יכולה לעזור בזה. זכרו שלמרות שהתגרשתם אתם תישארו לעד זוג הורים לאותו ילד. אתם נפרדתם אבל הוא לא צריך להיפרד מאף אחד מכם. ילד זקוק לשני הוריו ולחוש ביטחון משניהם. אל תשפכו בפניו את הכעסים על בן/בת הזוג. אמו יכולה להיות רעיה לא ראויה אבל אמא למופת, ואת זה לא הוגן לגזול ממנו. אב שבגד הוא אולי בן זוג לא אמין אבל מסוגל לתפקד כאבא נהדר לבנו. נסו לעשות את ההפרדה בין הצרכים שלכם לאלה של הילד ופעלו מתוך מקום אחראי ומודע.

לפעמים יש יותר מילד אחד בתמונה וצריך להשקיע מחשבה במה שאומרים לכל אחד מהם. לרוב מומלץ לבשר לכל האחים יחד את הדבר כדי למנוע תחושה שמסתירים מאחד מהם משהו. אך לעתים נעדיף דווקא לפצל את השיחה לשתי שיחות נפרדות. זה תלוי מקרה, וגם את זה חשוב לעשות נכון.

אחרי הבשורה, חשובה ההתנהלות מול הילדים; השתדלו להסב להם בטחון בכל דרך אפשרית, אבל שימו לב שאתם לא מגוננים מדי. לפעמים להורים פרודים יש צורך עז להרגיש נחוצים למישהו, וזה גורם להם ליצור קשר תלותי עם הילד. זה לא תמיד בריא לו ולכן כדאי להיות ערים גם לזה.

גם אם אתם בשלום עם ההורה השני, ודאי עולות לכם שאלות ותהיות רבות בעקבות הקריאה. את חלקן אני יכולה לנחש, אבל את כל התשובות שיש לי לא אוכל לנסח לתוך כתבה אחת. זכרו שאפשר לעבור גירושין בצורה טובה בהרבה מכפי שנדמה לכם כרגע, אם רק עובדים מתוך מקום מודע, חושב, רגיש ושקול. אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי, זה לא כי אתם לא יכולים אחרת, אלא כי לא נתתם על זה מספיק את הדעת.

נופר לוטווין

נופר לוטווין | | הִרהוׂרים וילדים

אשת חינוך והוראה, מדריכת הורים ויועצת שינה. מתמחה בגיל הרך בכל שלבי ההתפתחות ובאתגרים שהוא מזמן להורות המודרנית. לעולם הדרכות ההורים הגעתי דרך מושא הייעוץ עצמו - הילדים. למדתי חינוך והוראה לגיל הרך בגישה הדיאלוגית ועבדתי בהנאה צרופה עם ילדי גן ובית ספר. התבקש בעיניי להשתתף בעולמו של הילד גם מצד מחנכיו העיקריים – הוריו. כך שילבתי בחיי את מקצועות הייעוץ ההורי ואת תחום השינה. חלק ממטרותיי - להשמיע את קולם של הילדים בשיח עליהם, לזהות את הקול ההורי של כל משפחה, ולשפר את היחסים בה. מטרת הבלוג לדון בנושאים שבהם אני נתקלת ביומיום, מתוך הנחה שאלו יהיו רלוונטיים להורים רבים. אתם מוזמנים להאזין לפודקאסט שלי ולהגיב, להציע נושאים לדיון, ולשאול שאלות בבלוג, באתר ובפייסבוק. יש לציין כי התכנים נכתבים מתוך זווית ראייה אישית, ויש להתייחס אליהם בעירבון מוגבל ולא כתחליף לייעוץ פרטני או טיפול רפואי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ