חוויית משבר הקורונה של ילדיכם תלויה בכם: 6 טיפים להתנהלות נכונה

ההיסטריה לא מועילה לאף אחד, בטח לא כשאתם אחראים על ילדים ועל תפיסת העולם שלהם בימים אלו. כך תנהלו משפחה שפויה גם בימי קורונה

נופר לוטווין
נופר לוטווין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נופר לוטווין
נופר לוטווין

כיאה לישראלים, גם במשבר הקורונה הנוכחי אנחנו מגיבים מהר ובווליום גבוה לאירועים. אבל בעוד שמבוגרים אולי מסוגלים לנהל את רגשותיהם בצורה רציונלית (האומנם?) לנוכח הדרמה, ילדים פחות. האחריות על תיווך המצב מוטלת לפתחנו ההורים. אם נגיב בהיסטריה, זה יעבור לילדים, ולא יועיל לאף אחד. אז איך עלינו לנהל את המשבר הזה בבית?

קודם כל, לשדר ביטחון לילדים, להוות להם מודל להתמודדות נכונה עם לחצים ועתות משבר, ולהעשיר את סל הכלים שלהם לניהול רגשות כמו פחד ואי-ודאות. נחקר והוכח שילדים מחקים את הוריהם. לרוב זו התנהגות מועילה, אבל לעיתים היא גם בעוכרינו. לכן זכרו, ההתנהלות שלכם במהלך התקופה הזו היא שתקבע את האופן בו יחוו אותה הילדים וכיצד הימים האלה יחקקו בזכרונם. כך תעשו זאת נכון:

הפסיקו לדבר "מעל הראש" של הילדים

בחינוך הדיאלוגי מקפידים על הכלל הזה ומובן שהוא תקף גם לבית. אפילו תינוקות ופעוטות שעוד לא מדברים מבינים אינטונציה ותנועות גוף. ולמרות שנדמה לכם לפעמים שילדים בגיל הרך לא שמים לב למה שקורה סביבם - הם דווקא כן. השגרה שלהם משתנה בעקבות מה שקורה. קל להבחין שמשהו לא טוב רוחש באוויר, גם אם לא מתכופפים לגובה שלהם ומסבירים להם את זה באופן מילולי (ואולי חבל שלא). היו מודעים לכך שמדובר באנשים קטנים וחשוב לכבד את מה שהם עוברים. התייחסו לזה ברצינות ואל תחשבו "הם לא מבינים, מבחינתם זה סתם חופש". כשהילדים בסביבה, סגרו את ערוץ החדשות. את השיחות המלחיצות והתיאומים בינכם לגבי הסידור למחר עשו כשהם בחדר אחר. אל תדברו עם השכנה לידם על זה שאין מוצרי מזון על מדפי המרכולים ושהכלכלה מתרסקת. לא צריך לנשוך שפתיים ולשקר, אבל גם לא צריך להזין את המציאות בדרמה לא הכרחית.

ענו על שאלות שלהם

כשילדים שואלים שאלות בנושא משמעותי שמטריד אותם, חשוב לענות להם תשובות שיניחו את דעתם. אם הם לא יקבלו תשובה, הם עלולים להמציא אחת מהדמיון וזו עשויה להיות גרועה בהרבה מהאמת. בגני ילדים המבוססים על החינוך הדיאלוגי, כשמתרחשים אירועים מורכבים בהם הגננת לא בטוחה כמה ידע להגיש לילדים ולאיזה פרטים לחשוף אותם - היא נותנת להם להנהיג את השיחה בעצמם ומשמשת כמתווכת וכמי שמשיבה על שאלות. עשו כך. ילדים שואלים שאלות שהם בשלים לשמוע תשובות עליהן. היצמדו לכלל הזה. אל תנדבו פרטים מיותרים, אבל גם אל תתחמקו מלענות על מה שכבר שאלו.

הכניסו הומור בכל הזדמנות

ספרו סיפורי בדייה מצחיקים על המצב, צפו בסרטים מצחיקים, רקדו, שחקו "מחבואים", עשו כל דבר שגורם לכם ולילדים לצחוק או לחייך. כשמחייכים מופרשים אנדרופינים שגורמים לתחושה טובה ולשיכוך כאב. מעבר לזה, הצחוק מגן על המערכת החיסונית ונלחם בהורמונים אחרים שמחלישים אותה (הורמון הסטרס והקורטיזול, למשל). צחוק גם עוזר לחשביבה חיובית - מספיקות 15 דקות ביום של צפייה בקומדיה כדי להקל על דאגות. מומלץ גם לצחוק על קורונה בנוכחות הילדים, זה מוריד אותה ממעמדה המאיים ומפחית דאגות, גם אצל הילדים וגם אצל ההורים.

בנו שגרה זמנית לתקופת המשבר

חשוב שתקיימו סדר יום דומה לזה המוכר ככל הניתן. כשלילדים צעירים יש רוטינה, הם חשים בטוחים יותר ומאבקי הכוח סביב כל דרישה פוחתים. אם תקפידו על ארוחות בשעות קבועות, זמני מנוחת צהריים תואמי גיל וגיוון של פעילויות, הימים יעברו יותר בנעימים. הקדישו זמן מחשבה ותכננו את מבנה היום מראש.

בתוך כך שימו לב לנושא השינה, אפילו שאין כרגע גן להתעורר אליו מוקדם בבוקר. כיועצת שינה, אני עומדת על חשיבות מספר שעות השינה ביום ובלילה, שאין להקל בהן ראש גם בחופש. ילד שמגיע לעייפות יתר מפני שבילה עד שעה מאוחרת מדי לגילו עלול להתקשות בהרדמה, ושנתו תהיה קלה מדי או רוויית יקיצות. כשלא ישנים מספיק זמן נעשים עצבניים וכך עשוי להיות קשה עוד יותר לכולם.

צמצמו מאבקים. זהו לא זמן לתהליכי חינוך הרי גורל

אני אומרת את זה בזהירות, כי אני כן בעד הצבת גבולות עקבית בימי שגרה. אבל אנחנו לא בשגרה ויש להתחשב בזה. זהירות, הנושא הזה קצת טריקי: מחד, הקפדה יתרה על גבולות ואיסורים כשכולם בבית בסיר לחץ עשויה להיות קשוחה. מאידך, גבול מסב ביטחון, דבר שכבר סיכמנו שצריך להשרות על הילדים במיוחד עכשיו. כשאנחנו מפרים מדי את הגבולות מועבר מסר סמוי שהכל יוצא משליטה. הילדים לא באמת נהנים מזה, זה רק מעורר בהם חרדה. אז אל תרפו מכל הנושאים, אבל כן תבחרו על מה להתעקש פחות. עדיף שתחליטו על כך מראש, ולא בעת מאבק כי אז הוויתור יתפרש ככניעה. ההמלצה שלי לתחום שבו אפשר לשחרר קצת בימים אלו הוא המסכים. כל עוד אין מסגרות חינוך ויש מגבלות על מפגשים חברתיים, יוקל לכולם אם הילדים יצפו קצת יותר מתמיד בתכניות טלוויזיה. רק הקפידו שהן יהיו איכותיות, ובהשגחתכם.

הפכו את הלימונים ללימונדה

נצלו את ההזדמנות שנולדה ללא שליטתכם לבילוי זמן איכות עם ילדיכם, זמן שבדרך כלל חסר. נגזר עליכם לא לעבוד ולא לצאת לסידורים, זה הזמן לעשות סדר בבית בשיתוף הילדים, למיין צעצועים יחד ולבחור איזה מהם ייתרמו כי הם כבר לא בשימוש. שתפו את הילדים במטלות הבית השוטפות. מתן תפקידים עשוי להגביר את רמת המסוגלות העצמית שלהם ולחזק אצלם את התחושה שהם נחוצים. לפי גישת אדלר, זהו צורך בסיסי שחשוב לתת לו מענה. שבו איתם לשחק בקלפים, בדומינו ובמשחק הזיכרון, דפדפו באלבומים, צרו משהו ביחד, אפו עוגיות, בנו אוהלים מסדינים ישנים, ואחרי שהם הולכים לישון - האזינו לפודקאסט טוב על חינוך והורות שיעזור לכם לא לפעול על טייס אוטומטי, כי אתם יכולים אחרת, פשוט לא נתתם על זה מספיק את הדעת.

גן ילדים סגור
גן ילדים סגור. למצולמים אין קשר לכתבה. כשילדים שואלים שאלות בנושא משמעותי שמטריד אותם, חשוב לענות להם תשובות שיניחו את דעתםצילום: עופר וקנין
נופר לוטווין

נופר לוטווין | | הִרהוׂרים וילדים

אשת חינוך והוראה, מדריכת הורים ויועצת שינה. מתמחה בגיל הרך בכל שלבי ההתפתחות ובאתגרים שהוא מזמן להורות המודרנית. לעולם הדרכות ההורים הגעתי דרך מושא הייעוץ עצמו - הילדים. למדתי חינוך והוראה לגיל הרך בגישה הדיאלוגית ועבדתי בהנאה צרופה עם ילדי גן ובית ספר. התבקש בעיניי להשתתף בעולמו של הילד גם מצד מחנכיו העיקריים – הוריו. כך שילבתי בחיי את מקצועות הייעוץ ההורי ואת תחום השינה. חלק ממטרותיי - להשמיע את קולם של הילדים בשיח עליהם, לזהות את הקול ההורי של כל משפחה, ולשפר את היחסים בה. מטרת הבלוג לדון בנושאים שבהם אני נתקלת ביומיום, מתוך הנחה שאלו יהיו רלוונטיים להורים רבים. אתם מוזמנים להאזין לפודקאסט שלי ולהגיב, להציע נושאים לדיון, ולשאול שאלות בבלוג, באתר ובפייסבוק. יש לציין כי התכנים נכתבים מתוך זווית ראייה אישית, ויש להתייחס אליהם בעירבון מוגבל ולא כתחליף לייעוץ פרטני או טיפול רפואי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ