אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם ילדיכם הם אמנים, או סתם ילדים שאוהבים אמנות? האמת, זה לא משנה

ביום הפתוח של בית הספר לאמנויות עבר מסר לפיו הורים צריכים להכריע בסוגיה שלמעלה בכדי להחליט אם ילדיהם מתאימים לבית הספר או לא. זה מפספס את הדבר הכי מפחיד והכי מרגש בהורות - שאין לנו באמת מושג מי הם ילדינו ומה יהיו כשיגדלו

תגובות
ילדה רוקדת

"עליכם להחליט אם ילדיכם מתאימים לבית הספר הזה. אם הם אמנים, הם יפרחו כאן. אם הם ילדים שאוהבים לצייר או לרקוד, והאמנות אינה צורך בשבילם - הם יסבלו כאן".

זה המסר ששמעו כמה מאות הורים, שהצטופפו בספרייה המפוארת של בית הספר לאמנויות בתל אביב, ביום הפתוח שנערך באחד מימי השישי בחודש ינואר. ההורים שמעו תקציר של הגישה החינוכית של בית הספר, שאמור לעזור להם להחליט אם לרשום את ילדיהם להגרלה, שתקבע מי ילמד ומי לא ילמד בבית הספר הנחשב.

הצוות הדגיש שוב ושוב בפני ההורים שהילדים המתאימים לבית הספר הם "אמנים אמיתיים". "כאן לא מחנכים באמצעות אמנות, אל מחנכים אמנים", נאמר. הדברים המשיכו להדהד בראשי גם אחרי שעזבתי את המקום.

עד לאחרונה, ערך בית הספר מבחני מיון, שבאמצעותם בחר את 68 הילדים המתאימים ביותר להתקבל לכתה א'. לפני שנתיים בוטלה שיטת המיונים וכעת קובעת הגרלה אקראית מי ילמד שם ומי לא. ביום הפתוח הוסבר להורים שהשינוי הזה מטיל את האחריות על מידת ההתאמה של הילדים לבית הספר על ההורים. עליהם להחלט אם ילדיהם "אמנים" או סתם "ילדים שאוהבים לעסוק באמנות".

ישבתי שם ותהיתי איך אדע אם ילדתי אמנית. היא בת חמש. האם ידעתי בגיל חמש שאהיה אמנית? אני זוכרת שרציתי להיות כרוב, ציפור שיר, מנהלת חשבונות, דיפלומטית ועוד כמאה דברים אחרים, לפני שהבנתי שעלי לעסוק במחול כמקצוע.

ילדה אמנית
ThinkStock

סקרתי את חדרי הגן שאליו הולכת בתי והתפעלתי מנוכחותה הבולטת של האמנות בכל עבר. מכל משטח בגן מתפרצים צבעי יצירות האמנות של זוגות ידיים קטנות ואמניות למדי. מדי יום הילדים שם מייצרים כמויות עצומות של אמנות. הם מציירים, מפסלים, מצלמים, מעלים מחזות, יוצרים כוריאוגרפיות ליצירות מחול ומחברים שירים. הגן הוא חלל יצירה המוקדש לחזונם של האמנים הצעירים.

דלת המקרר היא משטח מבוקש מאוד בביתנו, ורק יצירות מובחרות מוצמדות אליה במגנט נכסף (וגם אלה מתחלפות כמעט מדי שבוע). רוב הילדים אינם יודעים קרוא וכתוב לפני כיתה א', וודאי שלא באופן שוטף. הם לא נחשפו למתמטיקה ומדע ולא לומדים היסטוריה. הם אינם מתמצאים בכל ענפי הספורט. אמנות איפוא היא התחום העיקרי בגיל הזה שמאפשר להם ביטוי עצמי. רק באמצעות האמנות, הם יכולים לחקור רגש, צבע, הקשר, את מה שמתחת לפני השטח ואפילו אלימות. האמנות היא הקול שלהם בעולם עד שירכשו כלים אחרים להשמיע את קולם. כל הילדים הצעירים, בטח ילדים בני חמש, זקוקים לאמנות. זה הכלי שבאמצעותו הם מגלים את עצמם, לומדים זה מזה, קולטים ומפרשים את העולם הסובב אותם.

פאבלו פיקאסו ציין פעם בחוכמה שכל הילדים הם אמנים. הבעיה היא, הוסיף, שלא כל אחד ממשיך להיות אמן בבגרותו. הוא צודק, בגיל מבוגר יותר הם לומדים להתמקד בתחומים שונים והעניין של חלק גדול מהם באמנות דועך. השרבוטים הופך לסיפורים, הציורים הופכים לשרטוטים, הפסלים המוזרים לדוגמאות מורכבות והמחול לדיון. אפשרויות ההתבטאות שלהם מגוונות יותר, אבל גם צרות יותר. זה הזמן שבו צונח שיעור האמנים שבהם. 

איני סבורה שלעיסוק באמנות יש ערך רב יותר מלעיסוקים אחרים. לא משנה לי אם בתי תהפוך לאמנית או תעסוק במקצוע אחר. לו היה ביכולתי לקבוע את דרכה בעתיד, הייתי בוחרת במה שיוביל לאושר שלה ולהגשמתה העצמית, יהא העיסוק אשר יהא.

ואולם כשאני מתבקשת לקבוע אם היא "אמנית" או "סתם ילדה שאוהבת אמנות" כבר בגיל חמש, אני מסרבת לתייג אותה. לא אנסה לכוון אותה לתחום זה או אחר. גם לו רציתי לעשות זאת, לא היה בכך טעם. האתגר הגדול ביותר, הדבר המרגש והמפחיד ביותר בלהיות אימה, הוא ההכרה בכך שאיני יודעת מי היא או מה היא תהיה, ושאין לי כל שליטה על כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#