בואו נדבר על הכסף בתהליך פונדקאות - פונדקאית מבחירה - הבלוג של אורית הורוביץ בר-עם - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בואו נדבר על הכסף בתהליך פונדקאות

מצד אחד טוענים שפונדקאיות מנוצלות כי הן מקבלות כסף. מצד שני טוענים שהן מנוצלות כי הן לא מקבלות מספיק כסף. כך או כך, סביר להניח שמלעיזי הפונדקאות לא באמת יודעים את כל הפרטים. כאן תוכלו להשלים אותם

תגובות
אורית הורוביץ בר-עם

הכי גלוי, הכי כן - בואו נדבר על כסף בהליך פונדקאות. נתחיל עם הורי התינוק: עלות תהליך פונדקאות בישראל בעבור ההורים המיועדים עומדת על כ-250 אלף שקל. מתוכם, סכום הבסיס לפונדקאית הוא 165 אלף שקל פלוס תוספת בסך 6,000 שקל המשמשת כ"קופה קטנה" (ביגוד הריון, נסיעות לבדיקות, בייביסיטר לילדיה הביולוגים של הפונדקאית ועוד) ו-1,000 שקל עבור כל ניסיון הפרייה (עד שישה ניסיונות על פי החוק). לעתים ישנן תוספות, כמו במקרה של לידת תאומים - 20 אלף שקל, או ניתוח קיסרי - 5000 שקל. מלבד זאת, במידת הצורך עומדים לרשותה של הפונדקאית גם 9,000 שקל עבור ליווי פסיכולוגי ו-4,700 שקל עבור ייעוץ משפטי בהצגת קבלות.

בהנחה שהפונדקאית נקלטה בניסיון הראשון וילדה בלידה רגילה, סך הפיצוי הכספי המקסימלי עבורה עומד על 172 אלף שקל. כל הסכומים המצוינים כאן אינם קבועים בחוק, אלא נוצרו מתוך ״כוחות השוק״, כפי שהסבירו לי כשנדהמתי מהעובדה שאין רגולציה בנושא הכספי. מצד אחד, המדינה קבעה בחוק שפונדקאית מחויבת לקבל פיצוי כספי, אבל מצד שני לא מסדירה את העניין הכספי.

עוד נושא בו המדינה לא מתערבת הוא כל מה שקשור לאיתור פונדקאיות ושידוכן להורים מיועדים. בניגוד למערך תרומת איברים, בענף הזה אין מאגר מסודר של פונדקאיות פוטנציאליות, או רשימת המתנה להורים מיועדים שמחפשים פונדקאית. גם את זה משאירים לחסדי השוק הפרטי. אם תחברו את סכומי העלות של ההורים המיועדים לעומת הפיצוי הכספי לפונדקאית, תגלו פער של כ-40 אלף שקל - זה סכום שבדרך כלל עובר לסוכנות התיווך. גם על הסכום הזה אין בישראל כל מגבלה או רגולציה, השוק פרוץ לחלוטין וזה עובד יפה לטובת גוזרי הקופונים.

מהצד של הפונדקאית, התהליך מתחיל ברגע שהיא אוספת את המסמכים הנדרשים לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים של משרד הבריאות. בדומה להליכים בירוקרטיים רבים, גם זה תהליך ארוך, לא תמיד יעיל ומייגע, ולכן יש פונדקאיות ש״נתקעות״ בעל כורחן בשלב הזה שנה ואף יותר. רשימת המסמכים כוללת בין היתר חוות דעת גניקולוגית, סיכומי לידה, דיווח על הפלות אם היו, מידע רפואי מרופא המשפחה, אבחון פסיכולוגי, הצהרת רופא מומחה ביילוד וגניקולוגיה, בדיקות דם, בדיקת פאפ, בדיקת שד על ידי כירורג, אולטרסאונד של רירית הרחם ועוד. את רשימת המסמכים המלאה אפשר למצוא באתר משרד הבריאות

המסמך התמוה ביותר הוא תעודת פטור או שחרור משירות צבאי או לאומי, כי מן הידועות הוא ששירות צבאי הוא ערובה ליכולת לשאת עוברים. איתור ואיסוף המסמכים כולל זמן לא מבוטל של תורים לבדיקות ורופאים, פגישות, הפסד ימי עבודה, נסיעות, בדיקות חוזרות, בירורים ועוד. שלב זה הוא על "חשבון" הפונדקאית, שכן היא רשאית לקבל פיצוי כספי רק מרגע חתימת החוזה עם ההורים המיועדים. עוד לא פגשתי פונדקאית אחת שמנהלת פנקס חשבונות, לא בשלב הזה וגם לא באף שלב אחר. אנחנו עושות את מה שצריך כדי לקבל אישור להתקדם לשלב הבא, כי הלוא הוא מהות העניין.

אחרי שעוברים את ראיון הוועדה וחותמים על חוזה, מגיע שלב הכניסה להריון, וגם הוא יכול לקחת זמן רב. ההריון הפונדקאי שלי נקלט בניסיון השלישי, כחצי שנה לאחר החתימה על החוזה עם ההורים המיועדים. הזמן שחלף בין החתימה לבין הכניסה להריון היה הקשה ביותר עבורי עד כה. נכנסתי לעולם טיפולי הפיריון וההפריות, שלא הכרתי קודם לכן. ביליתי שעות רבות מוקדם בבוקר במעקב זקיקים, שכלל בדיקות דם ואולטרסאונד אחרי המתנה בתורים עמוסים בין עשרות נשים המצויות בנקודת זמן רגישה ונפיצה בחייהן.

מלבד ההיבט הפיזי בתקופה הזו, שכלל גם הפלה מצערת, החלק הנפשי התאפיין בתקווה, ציפיה ואכזבה וחוזר חלילה. הצורך "לאסוף את עצמי" כדי לבשר לאם המיועדת בשורות מרות וגלי האשמה ששטפו אותי בכל פעם שזה לא הצליח היו קשים. אני מכירה פונדקאיות שמזה שנתיים-שלוש נמצאות בתהליך וההריון טרם נקלט, אבל הן דבקות במטרה וממשיכות. 

השלב הבא בתהליך הוא ההיריון עצמו. כל מי שעברה הריון בישראל יכולה להעיד על הבדיקות הרבות, ההתמודדויות המגוונות, בין אם צפויות או לא, חלקן טובות יותר וחלקן פחות. ובתוך כל זה יש את הצורך להמשיך ולתפקד היטב למען ילדיי שלי ובן זוגי. בחרתי בפונדקאות בלב שלם לחלוטין ואינני מצטערת על ההחלטה, אבל זה לא מבטל את העובדה שכרוכה בכך הקרבה רבה.

אני מספקת את כל הרקע הזה לא בשביל לקושש רחמים, אלא כדי להסביר לכל מי שמנפנף במשפטים דוגמת "את מקבלת על זה כסף, לכן מנצלים אותך", "בעצם קנו את הרחם שלך", "השכירו אותך", או הטענה השגורה ש"לא מדובר באלטרואיזם, כי מעורב כאן תגמול כלכלי". שמעתי גם "זה צריך להיות וולונטרי על בסיס החזר הוצאות בלבד". כל האמירות הללו הן הוכחה לחוסר המודעות והיעדר ההבנה בכל הנוגע לפונדקאות. התהליך לא מתחיל בהריון, שקורה בן רגע, ונגמר בהחזרת תינוק להוריו. יש הרבה מעבר. האמינו לי, ההשקעה הפיזית והנפשית בלתי ניתנות למדידה ואין עליהן "החזר הוצאות".

לפני זמן מה שודרה ב"כאן" סדרת כתבות על פונדקאות. הסדרה ניסתה להיות חדשנית, אבל בפועל חזרה על האמירות הקבועות בדבר ניצול והחלשת נשים. כדי להמחיש זאת צולמה שם יועצת תקשורת ופעילה למען זכויות נשים, שעשתה חישוב קר ולא מדויק של "השכר" השעתי שמקבלת פונדקאית בישראל. על פי החישוב שהיא עשתה, 165 אלף שקל חלקי 365 ימים בשנה, כפול 24 שעות ביממה, מסתמכים בשכר של 18.83 שקל לשעה. המרואיינת התרעמה על העובדה שזה אפילו לא מגיע לשכר מינימום. אבל החישוב הזה שגוי במהותו, כי מי שטורח להתעמק מבין שלפונדקאות היא לא תהליך לפי שעה וגם בכלל לא עבודה. מה גם שתהליכים פונדקאיים בישראל לוקחים בממוצע שנתיים וחצי, כך שעל פי החישוב "הנכון", הסכום השעתי ש״מרוויחה״ פונדקאית הוא 7.5 שקל.

כתבות מסוג זה רק מדגישות את הצורך של התקשורת ושל מתנגדי הפונדקאות לייצר כותרות פרובוקטיביות בכדי להוכיח את טענותיהם. בעולמנו הנוכחי, אנחנו רגילים לתרגם הכול לכסף, לכן קשה לאנשים לקבל את העובדה שלפעמים אנשים עושים דברים לא בשביל התמורה, אלא כי זה חשוב להם מבחינות אחרות.

כשהחלטתי שאני יוצאת למסע הזה, לא ידעתי מה סכום הפיצוי שפונדקאית מקבלת. ידעתי שמקבלים משהו וזה היה נראה לי נכון וראוי לקבל פיצוי כספי על תהליך שבו אני וכל משפחתי מושקעים בו ומחויבים אליו במשך למעלה משנתיים. זה לא מפחית או מבזה את עצם המעשה. כשגיליתי את הסכום, שמחתי שנוכל לחסוך קצת כסף וגם להקדיש חלק ממנו לחופשה משפחתית, בדיוק הדבר שכולנו זקוקים לו בתום התקופה הזו. הסכום הזה לא משנה חיים, לא נקנה בזכותו דירה וודאי שלא נתעשר ממנו. הגיע הזמן שבמקום להתעסק בהתנגדות לפונדקאות תוך שימוש בסיסמאות נבובות, מקבלי החלטות, התקשורת וסתם מביעי דעה יתעסקו באיך אפשר לייעל, לשפר ולהנגיש את התהליך כדי שיוכל לשרת יותר הורים מיועדים שזקוקים לו. כולל זוגות הומואים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#