רונית כהן-זמורה
רונית כהן-זמורה
ילדה בית ספר
שיתוף פעולה בין ההורים למערכת החינוך אולי לא תמיד קל, אבל שווה את המאמץ כי יש לכך השלכות חיוביות רבות
רונית כהן-זמורה
רונית כהן-זמורה

רחל ורועי הורים לשני ילדים: רן בגן חובה ואמיר תלמיד כיתה ה'. שני הילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז. ההורים מתלוננים שהם לא יכולים להתמסר לעבודה באופן רציף, מאחר שלעתים קרובות מזמינים אותם לבתי הספר והגן של ילדיהם. לדעתם, מערכות החינוך לא יודעות להתמודד עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז והראיה לכך היא שבבית הילדים דווקא כן יכולים לשבת שעות רבות מול הטלוויזיה או המחשב ולהתרכז. הבעיה אם כן, עולה רק במוסדות החינוך. רחל ורועי הביעו חוסר אונים ושאלו אותי איך הם צריכים להתנהל מול מערכות החינוך השונות.

מאחר וכל אחד מהילדים לומד במסגרת שונה, אתייחס לכל אחד מהם בנפרד, בהתאם למסגרת.

רן - גן חובה

רן הוא ילד סקרן ושובב, שהגננת מעידה עליו שהוא מתקשה לשבת בריכוז, להמתין לתורו ולפעמים היא צריכה לחזור ולבקש ממנו מספר פעמים עד שהוא מתרצה ומבצע את המטלות שלו. בימים האחרונים, על רקע העלייה הצפויה לכיתה א', הוזמנה רחל לגן כדי לשוחח על האפשרות להשאירו שנה נוספת בגן, משום שלדעת הגננת אינו בשל לבית הספר ושנה נוספת בגן תעניק לו כלים טובים יותר ותחזק אותו.

בגיל הגן, הנטייה הרווחת היא לייחס להתנהגות כמו של רן חוסר בשלות. לפיכך, לא אחת עולה ההמלצה להשאיר את הילדים שנה נוספת בגן. עם זאת, התנהגות זו יכולה לנובע מהפרעות קשב וריכוז. במקרים אלו, הפתרון של עוד שנה בגן אינו יעיל, מאחר שהילדים מגיעים לבית הספר כשבעיית הקשב הבשילה שנה נוספת ומצבם הבסיסי לא השתנה. להיפך, השארת הילדים שנה נוספת בגן יכולה להחריף את המצב, כי אז יגיעו לכיתה א' כבוגרים משאר הילדים, גדולים וחזקים מהם, אך מתקשים בתחומים אחרים, מה שעלול להוביל לתסכול ודימוי עצמי נמוך.

גן ילדים בסין
בגיל הגן יש נטיה לייחס לסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז חוסר בשלותצילום: רויטרס

המלצתי לרחל ורועי כללה קשת רחבה של צעדים בגן ומחוצה לו:

  • להנהיג פגישות קבועות עם הצוות החינוכי בגן, ולא להגיע רק כשמתעוררת בעיה. בפגישות אלו יקבלו ההורים דיווח שוטף מהגננת וישתפו אותה בהמלצות המתקבלות מהגורמים הטיפוליים מחוץ לשעות הגן.
  • לנסות ליצור עם הגננת מערכת גמישה ומכילה יותר בעבור רן, כך שלא יחוש שאינו עונה על הציפיות. לדוגמה, בשעת ריכוז, כאשר רן מרגיש שאינו יכול להמשיך לשבת, ייקבע סימן מוסכם בינו לבין הגננת כדי לאפשר לו לקום ולשבת בפינה אחרת.
  • מומלץ לא להכריח אותו לשבת באופן רצוף, אלא לתת לו פעילויות שיש בהן תנועה, כמו לחלק דפים לילדים.
  • כדאי לרן לקבל טיפול על ידי מרפאה בעיסוק, שתעבוד איתו על ויסות סנסו-מוטורי וויסות דחפים. טיפול כזה יאפשר לו לפתח דרכים לאסוף את עצמו.
  • מומלץ גם טיפול של קלינאית תקשורת, שתלמדו דיבור פנימי (היכולת של הילד לשוחח עם עצמו לפני ביצוע פעולה), מה שמביא למיתון האימפולסיביות, כאשר הכלים הניתנים על ידי הקלינאית צריכים להיות מיושמים גם על ידי הגננת וההורים.
  • לגבי השארת שנה נוספת בגן, ביקשתי מההורים שיפנו לאבחון פסיכולוגי שיבדוק את מידת הבשלות הרגשית לעלות לבית הספר.

אמיר - בית ספר יסודי

אמיר לומד בכיתה ה'. הוא אינו אוהב ללכת לבית הספר, לא מקשיב בכיתה, לעיתים משמש בתפקיד הליצן הכיתתי, מתחצף ומרבה לבקש לצאת. בהפסקות הוא נוטה להיות מעורב בתגרות. הוא לא יודע מה היו השיעורים בכיתה, ולכן ההורים צריכים להתקשר לילדים אחרים כדי לברר מה היו המטלות לבית. בבית הוא יושב שעות מול המחשב והטלוויזיה ועל רקע זה יש הרבה עימותים עם ההורים.

הסברתי לרחל ורועי שהורים רבים תמהים כיצד הילד יכול לשבת שעות מול המחשב והטלוויזיה, אבל לא בכיתה או לא מסוגל להכין שיעורי בית. הם מייחסים התנהגות זו לעצלות וחוסר רצון ללמוד, אך לא כך הדבר. הקשב המופנה לצפייה בטלוויזיה ומשחק מחשב הינו שונה מזה הנדרש להקשיב לדברי מורה, או להתמקד במטלה. בהתבוננות במסך יש חשיפה להבזקים ולגירויים קצרים, שאפשר להבינם גם אם לא עוקבים אחר כולם. מנגד, הקשבה לדברי המורה מצריכה התעלמות משאר הגירויים בכיתה (תלמידים, חפצים, רעשים וכדומה) ושמירה על רמת קשב אחידה.

מיזגו של תלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז בכיתה אינו מתאים לסגנון הלימוד הפרונטלי ולקצב הלמידה הרגיל. כתוצאה מכך, הוא לא מצליח לצבור חוויות חיוביות, אלא חש כישלון, עוינות מצד המורים ולעיתים גם מחברים בכיתה. מתוך התחושה הזאת, הוא בונה נרטיב שלילי המבוסס על כעס, עצב ואדישות. הוא לא רואה את המסגרת כמטיבה מאחר שהיא לא מסוגלת לעמוד לצדו ולהתפעל ממאמציו.

הסברתי לרחל ורועי שמחקרים מראים כי ככל שההורה מעורב יותר בתחום הלימודי של הילד, כך סיכוייו של הילד להצליח עולים. לכן עליהם לעבוד במשותף עם צוות בית הספר ולא להיאבק בהם. ציידתי אותם בטיפים להתנהלות זו.

בית ספר בקליפורניה
מיזגו של תלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז בכיתה אינו מתאים לסגנון הלימוד הפרונטלי ולקצב הלמידה הרגילצילום: Eric Risberg / AP
  • קשר שוטף עם צוות בית הספר דרך מחברת קשר, מייל או אתר אינטרנט – במקום זה יירשמו האירועים השונים שיש בבית הספר, שיעורי הבית, וכן התנהגות טובה של הילד.
  • קיום פגישות קבועות ורציפות עם צוות בית הספר - לפתוח ערוץ הידברות קבוע, גלוי וידידותי בין כל הגורמים המטפלים בילד. לא לקבוע פגישות רק כשקורים דברים רעים. בכך ניתן לעזור למורה להגיע לילד, ללמוד את הדפוסים הייחודיים של הילד, נקודות החוזק, התחביבים והנושאים הקרובים לליבו. פגישות אלו יסייעו לצוות החינוכי להתאים עצמו לילד ולהבין שהוא לא "עושה דווקא". הצוות גם יוכל להשתמש במידע שיעלה בפגישות האלו בהמשך בכיתה כדי ליצור פעילויות שמשמחות ומעודדות את הילד ומאפשרות לו תחושה חיובית והערכה לאישיותו ללא תלות בהישגיו.
  • ידוע ההורים לגבי החומר הנלמד בכיתה - יצירת קשר שוטף עם המורה המלמד לגבי החומר העומד להילמד בכיתה והכנת הילד לכך. כתוצאה מכך , גם אם הילד איבד את הקשב בנקודות זמן שונות בשיעור, הוא יכול להשתלב חזרה בחומר ולחוות תחושת הצלחה.
  • הכרת צרכי הילד למערכת הבית ספרית - ילד בעל הפרעת קשב וריכוז זקוק ללמידה בקבוצות קטנות, לפסקי זמן בין מטלה למטלה ולמשימות קצרות. דאגו שילדכם יקבלו את התנאים הנחוצים לו להצלחה. בנוסף, נתחו עם הצוות החינוכי מצבים קשים לילדכם ונסו למצוא פתרונות מתאימים וישימים במערכת.
  • גיוס המערכת הבית ספרית לחיזוק הביטחון העצמי ושיפור הדימוי העצמי של הילד - חשוב שהילד יחווה הצלחה אמיתית ולא מזויפת. הצלחה, ולו הקטנה ביותר, מאפשרת להתניע את המוטיבציה שלו ולבנות מנגנוני הסתגלות למערכת. לכן חשוב שההורה יהיה ער ויגייס את המערכת הבית ספרית לנקוט בגישה זאת.
  • גיוס המערכת הבית ספרים לקביעת חוקים – בניית מסגרת גבולות ברורה בשותפות עם הילד והוריו.

רחל ורועי לא האמינו שהרעיונות הללו ישימים בכלל במערכת החינוך כפי שהם הכירו אותה. המלצתי להם לבקש שהם והצוות הבית ספרי יישמו באופן הדרגתי את הטיפים הללו כי הצלחה ביישום הצעדים הראשונים, תוביל ליישם צעדים נוספים בעתיד. התוצאות הפתיעו לטובה את כל הצדדים, הילדים, ההורים ואנשי הצוות בגן ובבית הספר.

בית הספר הוא מקום משמעותי עבור ילדים. הם מבלים שם שעות רבות, ולחוויות שלהם שם יש השלכה על יכולת ההסתגלות למסגרות עתידיות. המורים והמסגרת הבית ספרית מהווים, בנוסף להורים, סוכני שינוי משמעותיים בחיי ילדים. לכן שיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי יתרום להפיכת גן הילדים ובית הספר כמקום חיובי ובונה.

שיתוף פעולה בין ההורים למערכת החינוך אולי לא תמיד קל, אבל שווה את המאמץ כי יש לכך השלכות חיוביות רבות: זה מעלה את המוטיבציה של הילדים ומאפשר להם לפתח אסטרטגיות לחיות עם ההפרעה בשלום לצד קבוצת הגיל שלהם. בהמשך הדרך, כאשר הילדים יגדלו ויעלו לחטיבה העליונה, סביר להניח שהם יפתחו כלים לעקוף את הקשיים שלהם מההפרעה בעצמם. הם ילמדו לנצל את הפוטנציאל הפנימי שלהם ולגייס את המשאבים שלהם כדי להתמודד עם מכשולים. הם יסיקו מסקנות מקשיים וזה יאפשר להם לפתח דרכים לפצות על נקודות החולשה.

רונית כהן-זמורה

רונית כהן-זמורה | |טיפול ממוקד מטרה

רונית כהן-זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית. מאבחנת דידקטית ומומחית בהפרעת קשב וריכוז.

לאתר של רונית כהן-זמורה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ