המחשב אמנם כאן, אבל חכו רגע לפני שאתם מוותרים על הכתיבה

בהבעה בכתב יש מכל טוב: היא תורמת לזיכרון, ליכולת המוטורית, לחשיבה, לריכוז ועוד. אלא שבעידן הדיגיטלי קל לחשוב עליה כפעולה שאבד עליה הכלח ולכן היא גם הופכת מקור לריבים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. סטודנטים שרשמו למדו טוב יותר

רן ודנה הורים לניר, תלמיד כיתה ג', נכנסו לחדרי בעודם מנהלים ויכוח. הם חלוקים בעניין חשיבות הכתיבה בחיי ילדם. דנה: ניר אינו אוהב לכתוב, הוא משתתף בשיעורים אבל מסרב להעתיק מהלוח. מחברותיו מלאות במלים בודדות. כל היום שלנו מלא מאבקים על כך. רן: צריך להניח לו. מי צריך לכתוב היום בעידן המחשב?

כתיבה היא דרך תקשורת חשובה והכרחית להעברת מחשבות, רעיונות ומידע. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכתב יד או באמצעות שימוש בכלים אלקטרוניים. הכתיבה אינה רק מיומנות מוטורית, אלא משלבת מיומנויות קוגניטיביות המטפחות את החשיבה והשפה. אנשים משתמשים בכתיבה בסיטואציות שונות במהלך חייהם. החל מכתיבת פתקים, דרך התכתבויות ועד ניסוח תשובות לשאלות בתהליך הלמידה.

קיים הבדל רב בין הבעה בעל פה לבין הבעה בכתב. הכתיבה כוללת חוקים וכללים נפרדים ומהווה פסגה ליכולת האוריינית של היחיד מכיוון שהיא משלבת את ידיעת חוקי הכתיבה והפיסוק עם מודעות לכיוונים, שליטה בסגנון ויכולת תרגום משפה מדוברת לשפה כתובה.

העידן הדיגיטלי גורם לכך שיותר ויותר אנשים מוותרים על הכתיבה הידנית לטובת הקלדה. למרות זאת, מחקרים שנעשו בעשור האחרון מצביעים על כך שמוקדם מדי להכריז על הכתיבה כפעולה שאבד עליה הכלח. בקרב ילדים בגילאי גן בארה"ב נמצא כי אלה שהשתמשו בעיפרון זכרו טוב יותר את הצורות שציירו מילדים שהקלידו את אותן צורות במחשב. הכתיבה חורטת בנו, פשוטו כמשמעו, את הדברים כפי שאף פעולה אחרת (הקלדה, מחשבה או דיבור) לא עושה.

גן ילדיםצילום: אילן אסייג

מעבר לכך, מחקרים מצאו כי בקרב תלמידים, הישגיהם של הכותבים גבוהים יותר מאלה של המקלידים. ההסבר לכך דומה: הכתיבה תורמת לאגירת מידע ולחשיבה על רעיונות חדשים ויצירתיים בשל תשומת הלב שהיא דורשת. לדעת החוקרים, בפעולה הזאת מתרחשת הפעלה אוטומטית של מעגל עצבי מיוחד הגורם לגירוי אזורים שונים במוח המקלים על הלמידה. ההקלדה מקהה תשומת לב ומחשבה.

בקרב סטודנטים נמצא כי אלה שכתבו הערות להרצאות למדו טוב יותר מאלה שהקלידו במחשב. הכותבים אינם יכולים לעמוד בקצב הדיבור של המרצה ולכן חייבים לבצע סינון ומיון של החומר ולכתוב רק מה שחשוב. הם למעשה מסכמים את החומר, פעולה שיש בה חשיבה. לעומתם, המקלידים עושים יותר בתמלול - פעולה שאינה מצריכה חשיבה.

הכתיבה טומנת בחובה שלושה אלמנטים מרכזיים:

1. מרכיב לשוני - הכתיבה מייצרת אוצר מלים, יכולת שחזור של האותיות המרכיבות אותן, יכולת לבנות מלים חדשות, יכולת לקשר בין מלים ולבנות מהן משפט תוך שימוש נכון בכללי תחביר. זוהי פעולה מורכבת הדורשת שליטה במרכיב האלפביתי, עירנות מורפולוגית (כתיב נכון), ידע סמנטי (משמעות) ועירנות פונולוגית (התאמת צליל לאות). הלוקים במרכיב הלשוני נוטים לכתוב עם שגיאות רבות, להשמיט אותיות, להסתפק במשפטים קצרים או ליצור משפטים שאינם נכונים תחבירית.

2. מרכיב מוטורי - קואורדינציה. יצירת הצורה הנכונה של האות, תזמון נכון ומדויק בביצוע הגרפי. קושי בכך בא לידי ביטוי בכתב יד לא קריא ולעתים מלווה בכאבים.

3. מרכיב זיכרון עבודה - הכולל רכיבים חזותיים מוטוריים ויכולת ארגון במרחב. קושי בכך מתבטא בכתיבה לא מאורגנת ולא מסודרת. לדוגמא כתיבה על חלק מהשורה, ללא רווחים וכן עיצוב אותיות בעלות גדלים שונים.

ילדים המתקשים באחד או יותר מהמרכיבים המוזכרים לעיל סובלים מלקות למידה המכונה דיסגרפיה. הם זקוקים ללמידה מותאמת על מנת לרכוש את את המיומנות  וכן להקלות וסיוע. בפוסט הבא אתאר סוגי דיסגרפיה וכיצד להתמודד איתם.

ומה עם ניר? הוריו ערכו לו אבחון דידקטי ובו נמצאה הסיבה לקושי בכתיבה. עבור ניר נבנתה תוכנית טיפולית שבה הוא לא ויתר לגמרי על הכתיבה.

רונית כהן-זמורה

רונית כהן-זמורה | טיפול ממוקד מטרה

רונית כהן-זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית. מאבחנת דידקטית ומומחית בהפרעת קשב וריכוז.

לאתר של רונית כהן-זמורה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ