רונית כהן-זמורה
רונית כהן-זמורה
בריאן קוקס בסרט "החיוך האטרוסקי"
מתוך הסרט "החיוך האטרוסקי". חשוב שההורה ישמור על קשר עם ילדיו בכל דרך אפשרית, גם אם הוא לא זוכה לתגובה מצדםצילום: סרטי נחשון
רונית כהן-זמורה
רונית כהן-זמורה

דן ורווית הם הורים לאבנר, בן העשר*. הם התגרשו לפני כשנתיים לאחר קונפליקטים רבים ותכופים, שגם לאחר הגירושין לא הצליחו לפתור. היחסים ביניהם חוו הסלמה ואל תוך המערבולת נכנס בעל כורחו גם אבנר. כל הורה מחבל בהורות של הצד השני ומשתף את הילד בדעותיו השליליות על ההורה האחר. מצב היחסים הזה העמיד את אבנר בלב הקונפליקט, עד שהוא כבר לא היה יכול לשאת את זה וסירב להיפגש עם האב.

לאחרונה אירע המקרה הבא: דן חיכה לאבנר ליד שער בית הספר וכשאבנר הבחין בו, הוא פתח במנוסה. דן דלק אחריו. כשאבנר עמד לחצות את הכביש ולסכן את עצמו, דן משך אותו לאחור ואבנר החל לצרוח ולכנות את אביו בכינויי גנאי ולומר לו "אני שונא אותך, עזוב אותי, אתה מרביץ לי". אנשים החלו להביט בהם ולשאול את אבנר אם הוא זקוק לעזרה, אז לדן לא נותרה ברירה אלא לעזוב את המקום בבושת פנים. לאחר מספר ימים קיבל פנייה מעורך דין, שבו האם מאשימה אותו בסיכון הילד ובהתעללות בו.

לאחר האירוע הזה, דן הגיע אלי שבור, כואב ומבולבל. הוא לא יכול היה לשאת את הניתוק מבנו, שכל ניסיונותיו ליצור עמו קשר עמו נענים בשלילה. הוא לא רוצה להפסיד את הקשר ומעוניין להמשיך להיות אב פעיל בחיי בנו. דן מתאר בגעגועים את הזמנים בהם יצאו הוא ואבנר לגלוש בים ולרכיבה משותפת על אופניים. עתה נדמים הימים הללו כרחוקים ובלתי אפשריים.

המצב אותו מתאר דן נקרא "ניכור הורי", זה מושג שהתווה הפסיכולוג האמריקאי ריצ'רד גרדנר. זוהי הפרעה ביחסים בין ההורה הלא משמורן לבין ילדו, שעשויה לגרום לנזק התפתחותי ולהפרעה נפשית. ניכור הורי נוצר כאשר הילד לא יכול לשאת את המתח והקונפליקט השורר בין הוריו, והוא פותר את המתח הזה באמצעות פיצול הקשר עם הוריו ותיוג הורה אחד כ"הורה טוב" ואת השני כ"הורה רע".

מצב בו הילד מסרב לקיים קשר עם אחד ההורים לאחר גירושין הינו שכיח וטבעי, הוא אף מהווה חלק מתהליך הסתגלות של הילד למצב החדש, אולם מצב זה בדרך כלל חולף לאחר תקופה קצרה. קיימות רמות שונות של ניתוק, החל מרמת ניתוק קלה שבה הילד מקיים קשר לא רציף עם ההורה הלא משמורן, ועד למצב של סרבנות קשר. דן חווה עם אבנר את מצב הניכור החמור ביותר.

מדוע זה קורה?

דן ורווית לא הצליחו לערוך הפרדה בין מערכת היחסים הזוגית שהסתיימה, לבין מערכת היחסים ההורית שצריכה להימשך. רווית חשה דחייה עזה מדן, היא פגועה, כעוסה וכאובה ומעבירה את התחושות הללו לאבנר. היא גם משתמשת באבנר כדרך לנקום בדן ולהעניש אותו על הפרידה ועל מערכת היחסים הקלוקלת שלהם. היא דורשת מאבנר נאמנות מוחלטת רק לה ולא מאפשרת לו לפתח תחושת נפרדות ממנה ולקיים מערכת יחסים עצמאית עם אביו. מאחר שהיא רואה בקשר עם אביו מעין בגידה בה, היא משתמשת באבנר כדי לנקום בדן על ידי מחיקת תפקידו כהורה. כתוצאה מכך, אבנר לא יכול לשאת את הקונפליקט ולא רואה דרך אחרת להתמודד עם תחושת הבלבול מלבד ניתוק הקשר עם האב, סירוב לכל תקשורת איתו והכתרתו כ"איש רע".

מה עושים?

חשוב שההורה ישמור על קשר עם ילדיו בכל דרך אפשרית, גם אם הוא לא זוכה לתגובה מצדם. שמירת הקשר יכולה להיעשות בניסיונות להתקשר לילדים, לכתוב להם הודעות, לנסות לפגוש אותם, גם אם אינם משתפים פעולה. דן, למשל, חיכה לאבנר לפי שעות הסדרי הראייה שנקבעו וראה שאבנר רואה אותו, גם אם מתעלם ממנו. דן לא ויתר וחיכה פעמיים בשבוע באותו המקום. פעולה זאת, מתסכלת ככל שתהיה, נועדה לנטוע באבנר תחושה שאביו בכל זאת נמצא שם בשבילו ולעולם לא יעזוב אותו. הוא יחכה לו עד שהבן ירצה ליצור קשר.

דן היה חוזר שבור וכאוב לאחר כל "פגישה" כזאת. הוא הבין שאבנר הוא בעצמו קורבן של הנסיבות וכי הוא לא אשם במצב שנוצר. לכן, הוא הצליח להתמיד בהמתנות הללו וביקש לטעת תחושת ביטחון בבנו. בהתנהגות זו של דן יש כדי להפחית במידה מסוימת את הפגיעה הנפשית באבנר, והיא מהווה פתח לשיקום מערכת היחסים בעתיד. במקביל לתהליך הטיפולי, דן גם נאבק בבית המשפט לטהר את שמו ולקבל משמורת משותפת על בנו.

תהליך הניכור של אבנר כלפי אביו נמשך כשנה וחצי. בתחילה המתנות שדן שלח לאבנר הוחזרו כלעומת שבאו. אבל בהמשך, הונפה ב"מפגשי הרחוב" הללו יד לשלום ואט אט חלה התקרבות איטית. בסופו של דבר, דן הרוויח את האבהות שלו ובנו הרוויח אבא. המסר הכי חשוב הוא לא להתייאש ולהתמיד בחתירה לקשר. זה משתלם בסוף לשני הצדדים.

* הסיפור בדיוני ומבוסס על מקרים שונים

רונית כהן-זמורה

רונית כהן-זמורה | |טיפול ממוקד מטרה

רונית כהן-זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית. מאבחנת דידקטית ומומחית בהפרעת קשב וריכוז.

לאתר של רונית כהן-זמורה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ