רונית כהן-זמורה
רונית כהן-זמורה

אמיר ויעל הם הורים לשלושה ילדים. הם הגיעו לטיפול בשל תחושת מצוקה בהתמודדות עם בנם, הדר, בן השבע. הם מוזמנים לעיתים קרובות לבית הספר בשל התפרצויות הזעם שלו, וגם בבית הוא נוטה לריב עם האחים שלו. הם מתארים תחושה של התשה פנימית ובושה ומבוכה כלפי הסביבה, גם בגלל ההתנהגות של הדר וגם בגלל שהם מרגישים כמי שלא מצליחים לבצע בצורה טובה את תפקידם ההורי.

כשהם הגיעו אליי לטיפול, הבחנתי ששניהם מדברים בנרטיב שגוי, לפיו הטיפול "יתקן" את הדר, בדומה למי שמביאים מכשיר מקולקל למעבדת תיקונים או מכונית למוסך. הגישה הרווחת הזאת, שבה "הילד צריך תיקון", אולי מסייעת לפתור בעיות מסוימות באופן חלקי לטווח קצר, אבל לא באמת נותנת מענה עמוק לבעיות, ואז אלה ודאי יצוצו במופעים חדשים בהמשך.

לכן, הפגישות הראשונות עם אמיר ויעל התמקדו בדיבור על הנרטיב שלהם ובהסבר שעליהם להירתם ל"טיפול בהורות". שלא מדובר ב"הדרכת הורים", שתביא לשיפור מיידי של ההתנהגות של הדר. מה ההבדל בין טיפול בהורות לבין הדרכת הורים, הם שאלו ובצדק. אז הנה התשובה:

הדרכה היא נקודתית, טיפול הוא נרחב

הורות, לפני שהיא מפגש עם הילדים שלנו, היא מפגש בין שני מבוגרים (או יותר בחלק מהמשפחות) בעלי צרכים, ערכים, עמדות ותקשורת זוגית, שצריכים להתנהל יחד מול הילדים. תפקיד ההורות נכנס לתוך עולם ומלואו של כל אחד מההורים.

הדרכת הורים מסתמכת על הסברים והמלצות כיצד לפעול כאשר התנהגות לא רצויה בקרב הילדים מופיעה. הדרכה מתייחסת להורים כספקי שירות בעבור ילדיהם. זאת גישה שטחית, הנותנת מענה חלקי לילדים ולמשפחותיהם, ולפיכך השינוי שיחול יהיה בדרך כלל לטווח קצר. הוא אולי ייתן מענה נקודתי לבעיה, אבל כאמור לא יתייחס לשורשיה.

לעומת זאת, טיפול בהורות מתייחס להורים כאל בני אדם בעלי רגשות וצרכים משלהם. טיפול כזה קודם כל רואה את ההורה כאדם שלם ומורכב. טיפול בהורות עונה על צורך מורכב יותר, שמאפשר להורים לקבל, להפנים ולשנות תפיסות רגשיות והתנהגותיות בקשר עם הילדים שלהם. טיפול כזה נותן מענה גם לתחומים אחרים במשפחה, כמו היחסים בין ההורים ועם הילדים האחרים, או היחסים בין האחים במשפחה. בשל כך יהיה לו אפקט ארוך טווח, שישפיע על תחומים רבים באינטראקציה המשפחתית מעבר ליחסים עם הילד שבגינו הגיעו לטיפול.

יעל ואמיר אומנם באו לטיפול בשל בעיית ההתנהגות של הדר, אבל אם הם יהיו נכונים לדבר גם על עצמם ועל הקשיים שהתנהגות ילדם מעוררת בהם, הם יהנו מתמורות עמוקות וארוכות טווח במערכת המשפחתית בכללותה.

מה עושים במהלך טיפול בהורות?

השלב הראשון במפגש הטיפולי הוא להבין שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות שונות בקרב הילדים הוא לעבוד עם ההורים, מאחר שההורים הם סוכני השינוי החשובים ביותר לילד. להורה השפעה רבה על ילדיו. זו עוד סיבה שבטיפול דרך ההורים הרווח הוא כפול - מצד אחד ההורה מרוויח עיבוד של חווית הילדות שלו עצמו, מה שמאפשר צמיחה והתפתחות שמעניקה לו את ההזדמנות לתיקון העבר האישי שלו והעצמה של תפקידו כהורה. ומצד שני חל שינוי בקשר שלו עם הילד ובתפקודו.

הטיפול בילדים דרך ההורים טומן בחובו את האמונה שברגע שההורים מרגישים בטוחים ומוגנים, שהם נוכחים כיצד צרכיהם מתמלאים, הם מהווים הורים טובים יותר לילדיהם ויכולים לעזור להם. הפסיכולוג האמריקאי, ד"ר פול וכטל, מסביר זאת כך: יש להוציא את ההורים ממעגל הקסמים השלילי ולעודד אותם לשים לב לפרטים קטנים המתרחשים בחיי היומיום של ילדיהם, כדי לנסות ולהבין כיצד פועלים ילדיהם באופנים שונים במסגרות שונות ובמערכות יחסים שונות. דרך טיפולית זו מעניקה להורים תפקיד חשוב והופכת אותם למשתתפים פעילים בדאגה לרווחת ילדיהם והסביבה.

השלב הבא בטיפול הוא לאסוף אינפורמציה רבה ככל האפשר על התנהגות הילדים, מה הההורים עשו ביחס לזה ומדוע לדעתם זה לא עזר לשינוי ההתנהגות. אמיר ויעל, לדוגמה, סיפרו שבתחילה נטו להשתמש בחיזוקים חיוביים, אולם לא התמידו בכך משום שהדבר עורר קנאה בקרב האחים האחרים והם חשו שהם נוהגים איפה ואיפה בין הילדים.

אמיר ויעל חשים תסכול מתמשך ו"חוסר הצלחה" בהתמודדות שלהם עם הדר. הם מרגישים שהם לא הורים טובים דיים. אבל מה שהדר הכי זקוק לו כרגע הוא דווקא הורים בטוחים בעצמם ובשיקול הדעת של עצמם כדי לעזור לו לצאת מהמעגל השלילי. לכן בשלב זה יש עיסוק בחוסר הנחת והחרדה שלהם. אמיר ויעל מבינים אט אט שהם צריכים להוות "חוף מבטחים" עבור הדר, ישויות שניתן לשוב אליהן בעת מצוקה. גם אם ההורים חווים מצוקה ומרגישים שהם בעצמם נמצאים בספינה טרופה בלב ים, הם קודם כל צריכים לחשוב שעליהם לשמש מקור של תמיכה לילדיהם.

יעל ואמיר תיארו גם "בושה" לנוכח ההתנהגות של בנם. לכן, בשלב זה היתה עבודה על עיצוב התגובות הרגשיות שלהם וחתירה לקראת וויסות רגשי באמצעים חיצוניים ופנימיים. הם למדו כיצד לאזן את התחושות השליליות, לא לחשוב "מה יגידו" ובמקביל להאמין בעצמם ולגלות נדיבות וקבלה כלפי הרגשות שלהם.

בשלב הבא ניסו יעל ואמיר לפתח אמפתיה כלפי התנהגות של הדר. על ידי נתינת תווית אחרת להתנהגות שלו. במקום לקרוא לה "התפרצות זעם", הם כינו אותה "דרך לשדר מצוקה וחיפוש עזרה". כך מוסגרה ההתנהגות של הדר כמצוקה, ולא כהתרסה על תפקודם כהורים. בד בבד התפתח בקרבם ביטחון שהם הורים בעלי יכולת התמודדות ומסוגלים לעמוד לצד ילדם ברגעים קשים מבלי להרגיש מאוימים.

רונית כהן-זמורה

רונית כהן-זמורה | טיפול ממוקד מטרה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ