בית דין בריטי קבע: טבעונות היא אמונה פילוסופית מוגנת בחוק

הפסיקה הזאת היא תקדים חשוב למאבק של טבעונים באפליה שהם חווים על בסיס יומיומי, וכנגד מה שמכונה בספרות המקצועית "טבעופוביה", התייחסות סטיגמטית, חשוכה ומפלה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טבעונות
חרף התאוצה שהטבעונות צוברת, טבעונים עדין מתמודדים עם אפליהצילום: JACK GUEZ / AFP
שירי רז
שירי רז

טבעונות היא "אמונה פילוסופית" ולפיכך מוגנת על פי חוק. כך פסק בתחילת החודש בית הדין לעבודה בבריטניה בתביעה של ג'ורדי קזמיטיאנה (Jordi Casamitjana) נגד "הליגה נגד ציד". קזמיטיאנה הוא טבעוני, ולטענתו פוטר מעבודתו על הרקע הזה, לאחר שמחה באוזני מעסיקיו כי הם משקיעים את קרנות הפנסיה של העובדים (ובכלל זה גם את שלו) בחברות שעורכות ניסויים על בעלי חיים, דבר שקשה לו מוסרית. לטענתו, בשל כך הוא פוטר מעבודתו. בשבוע שעבר כאמור פסק בית הדין לטובתו, ובכך יצר תקדים במאבק על זכויות טבעונים כמיעוט.

טבעונים הם מיעוט תרבותי וסטטיסטי, וחרף העובדה שטבעונות צוברת תאוצה בעולם המערבי, הם עדיין מתמודדים עם אפליה ייחודית ונמצאים בראשית המאבק על זכויותיהם. בשנת 1945 הגדיר הסוציולוג לואיס ווירת' (Louis Wirth) מיעוט כך: "כל קבוצה של אנשים שבשל מאפייניהם הפיזיולוגיים או התרבותיים, מובחנים מן האחרים בחברה בה הם חיים וזוכים בגינם ליחס מפלה ולא שוויוני, ולפיכך חווים עצמם כסובלים מאפליה קולקטיבית". המונח מיעוט על פי הגדרה זו לא מחייב מאפיינים מולדים, כי אם גם תרבותיים.

על פי הגדרת ארגון "החברה הטבעונית" הבריטית, שטבעה את המונח Vegan בשנת 1944, טבעונות היא "דרך חיים, שמנסה למגר עד כמה שאפשרי וניתן לביצוע, את כל דרכי הניצול של, ואכזריות כלפי, בעלי חיים לצורכי מזון, לבוש וכל מטרה אחרת". בשונה מהמחשבה המקובלת, טבעונות אינה מסתכמת רק בתזונה. תזונה טבעונית היא ברוב המקרים ביטוי התנהגותי אחד להשקפת עולם אידיאולוגית-אתית רחבה יותר, שמשמעותה בפועל היא הימנעות משימוש ומניצול בעלי חיים.

טבעונות היא תפיסת עולם השואפת לבטל את ההיררכיה של האדם מעל בעלי החיים ככל הניתן ואת ההבדלים ביחס של האדם לבעלי חיים מסוגים שונים. השקפה זו שונה באופן איכותי, לא כמותי, מתפיסת העולם של רוב החברה המערבית. זאת השקפת עולם מוסרית א-סוּגַנית בתוך קולקטיב שמאמין בסוגנוּת (speciesism), אותו מושג שטבע הפסיכולוג ריצ'רד ריידר (Ryder) בשנת 1970 לתיאור היחס המובחן של בני אדם כלפי מינים מסוימים של בעלי חיים, לדוגמה היחס השונה בעולם המערבי שהאדם מעניק לכלבים בניגוד לפרות.

אימוץ תפיסת עולם טבעונית וערכי מוסר א-סוגניים מהווה לרוב עבור האדם המאמץ אותה שינוי דרמטי בחוויה שלו את העולם. השינוי הדרמטי הוא בתפיסת הסבל של בעלי חיים בעולמנו ובתפיסת היחס האדיש של מרבית החברה לאותו סבל ואף לגרימת סבל בהחלטות צרכניות. השינוי הזה דומה במובנים מסוימים להתאהבות. לאורך התהליך ישנם אלמנטים רבים של בחירה, אבל ברגע שהשינוי מתרחש, שההבדל המהותי בין עגל לכלב מיטשטש - אפשרות הבחירה כבר לא קיימת.

ציור ברווז-ארנב
טבעונות היא סוג של אשליית "ברווז-ארנב" (האחד רואה ברווז והשני רואה ארנב באותה התמונה)

בחברה המערבית היום, שיעור הצריכה של מוצרים מהחי הוא הגבוה ביותר בכל הזמנים. מעל 56 מיליארד בעלי חיים מומתים בתעשיות בשימוש האדם מדי שנה. מספרים אלה משקפים מציאות שהיא "ברווז-ארנב" (האחד רואה ברווז והשני רואה ארנב באותה התמונה) רעיוני, תרבותי, רגשי ופוליטי. בעוד שאחד תופס אותם כנורמה טבעית, בעיני האחר זה מספר בלתי נתפס של קורבנות לטבח אכזרי. ברווז-ארנב זה קיים בכל מקום במציאות השפע המערבית שלנו, בה מוצרים מהחי הם חלק מרכזי בתפריט היומי.

רוב הטבעונים לא יכולים לבחור אם לראות או לא לראות אי-צדק וסבל ביחס האדם לבעלי החיים בעולם –  זו המציאות סביבם כפי שהם תופסים אותה – פשוט כך. זו נקודה חשובה כשמנסים להבין ולהכיר בטבעונים כקבוצת מיעוט תרבותי. טבעונים לא נולדו עם צבע עור ספציפי, מגדר, נטייה מינית או מעמד סוציו-אקונומי מסוים. הסיבה שהם חלק ממיעוט היא החוויה הבלתי נמנעת המשותפת שלהם של ההכרה באי-הצדק ביחס האדם לבעלי חיים בעולמנו והעדות לסבלם.

ההכרה באי הצדק שבשימוש האדם בבעלי חיים והרצון לקיים ערכים א-סוגניים ככל הניתן היא המאפיין התרבותי המשותף של טבעונים כקבוצת מיעוט. זו תפיסה פילוסופית מוסרית, שהחברה המערבית מתחילה להכיר בה כבעלת מעמד חוקי ותרבותי ולחוקק חוקים למניעת אפליה ביחס למחזיקים בה. במסגרת התהליך החשוב הזה אני מבקשת להצביע על הכורח להכיר בתופעה מסוכנת אף יותר מאפליה כנגד טבעונים – תופעה המכונה "טבעופוביה", התייחסות לטבעונים ולבחירה בטבעונות כמקור ללעג ולהתייחסות סטיגמטית חשוכה ומפלה. 

אפליית טבעונים יכולה להתרחש, למשל, במסגרת העבודה או הלימודים כאשר טבעונים נאלצים לקחת חלק במפגשים חברתיים הכרוכים בצליית חיות ובפעילויות אחרות הכרוכות בשימוש בבעלי חיים כמו רכיבה על סוסים, ביקור בגן חיות או צפייה במופעי בידור שמכילים בעלי חיים. תלמידים וסטודנטים טבעונים מחויבים לערוך ניסויים על בעלי חיים במסגרת לימודיהם ועוד שלל דוגמאות שכאלה. אפליות מסוג אלו נובעות לא פעם מחוסר הבנה את משמעות הדברים עבור טבעונים. טבעופוביה, לעומת זאת, היא התנהגות מפלה ומבזה במתכוון כלפי טבעונות וטבעונים.

בשנת 2011 טבעו צמד החוקרים הבריטים מורגן וקול (Cole & Morgan) את המושג. הם בחנו את התופעה בתקשורת הבריטית ומצאו ש"עיתונים נוטים להכפיש טבעונות באמצעות לעג, או על ידי הצגתה כפרקטיקה קשה ובלתי ישימה. טבעונים מוגדרים בסטריאוטיפים שונים ומגוונים, בהם הסגפני, הנוטה להיסחף אחר טרנדים, הסנטימנטלי, או במקרים רבים – הקיצוני והעוין. האפקט הכללי הוא של פורטרט שלילי של טבעונים ושל טבעונות, אשר אנו מפרשים כ'טבעופוביה'".

המונח מצלצל מוכר ומהדהד ביטויי אפליות תרבותיות אחרות, לא בכדי. טבעופוביה, כמו כל התנהגות חשוכה ומפלה, היא תופעה מכוערת ומסוכנת הנובעת מבורות ופחד. 

עצרת הזדהות עם חיות משק
טבעונים הם מיעוט כי לכולם משותפת החוויה הבלתי נמנעת של ההכרה באי-הצדק ביחס האדם לבעלי חיים בעולמנו והעדות לסבלםצילום: תומר אפלבאום

המחקר מגלה כי התופעה נפוצה במדינות רבות בעולם המערבי, והיא קיימת במלוא מגעילותה גם כאן בישראל. בבחינת השיח הציבורי בישראל בעשור האחרון בנושא הטבעונות מתגלים שלל ביטויי טבעופוביה מהסוגים שאפיינו קול ומורגן. כך למשל, ניתן למצוא את הסטריאוטיפ של הטבעוני הקיצוני, האלים והמסוכן, בטור דעה של אראל סג"ל ב"מעריב": "קשה לפתח שיג ושיח עם טבעונים קיצוניים המתנהלים כמי שמתוקף היותם טבעונים מחזיקים בכל הידע על מוסר ומהו טוב ורע... זהו דפוס של כת... אני מבקש להתייחס לשאלה אחת, לכאורה רדודה, שטחית ודמגוגית, שחוזרת ומהדהדת בשיח על טבעונות וצמחונות: האם היטלר היה צמחוני?"

או במאמר שכותרתו "הג'יהאד הטבעוני", מאת ט' כץ, מעיתון "יתד נאמן": "מאחורי הטרנד הפסטורלי, רוחשת מחתרת טבעונית שמכריזה ג'יהאד של ממש נגד משווקי הבשר, המסעדות הבשריות והצרכנים". אחרים, כמו אלו המופיעים בטור של יוסי קליין, ב"הארץ" תחת הכותרת "איזה טובים הטבעונים האלו", מציגים סטריאוטיפ של טבעוני מטיף, מתחסד, סגפן וצבוע, שמעדיף את חייהם של בעלי החיים או את בריאותו. גם רוגל אלפר שוגה בסטריאוטיפ הזה, במאמר שקיבל את הכותרת "גם טבעונים אפשר להשוות לנאצים". 

ביטויים אלו של טבעופוביה הם רק מדגם מייצג לשיח דומה של לעג וקלס, המתקיים בקבוצות שונות ברשתות החברתיות המיוחדות לנושא, כקבוצת "קרניבורים עם חיוך על השפתיים" וכקבוצת "דע מה להשיב לטבעוני". בין אמירות הטבעופוביה הבולטות, אשר שותפה וזכתה לאהדה רבה בקבוצות הללו, היא הזהרתו של העיתונאי גדי טאוב את הציבור מאלימותם של טבעונים. "טבעונים הם לא אנשים מוסרים. הם מיזנתרופים שאיבדו את מצפונם והחליפו אותו בקיטש מלודרמטי לילדים".

גילויים טבעופוביה אלו מייצגים רק מעט מתוך רבים אשר לא הצגתי כאן רק בשל קוצר היריעה. האחרונה אשר הצטרפה לצערי בשבוע שעבר אל שורת אנשי התקשורת העושים שימוש פזיז בעמדתם המקצועית בכדי להציג טבעונים באופן מבזה, היא התזונאית מאיה רוזמן. בתכניתה בשבוע שעבר ברדיו 103fm ענתה למאזינה שהעלתה לשידור המודאגת מהשפעות התזונה מן החי על בריאותה בעקבות צפייתה בסרט הדוקומנטרי What The Health, כך: "הטבעונים יותר גרועים מחרדים קיצוניים שרוצים לכפות את דעתם על כל העולם".

במאמרו "אפליה נגד טבעונים" (2019), מציע הורטה (Horta) כי ניתן לאפיין אפליה כנגד טבעונים "כסוג של אפליה מסדר שני, כלומר אפליה נגד מי שמתנגד לצורה אחרת של אפליה". והוא מתכוון לאפליה של אלו המתנגדים לאפליה כנגד בעלי חיים. הוא מציין במאמרו גם כי טבעונים רבים מעידים כי חוו סוג כזה או אחר של אפליה נגדם אך מוסיף כי רק לעיתים רחוקות יבקשו לדבר על כך או להתמודד באופן ישיר עם זה. הסיבה לכך לדעתו היא שטבעונים נוטים לתפוס אותה כתופעת לוואי של האפליה האחרת, הנוראה והחשובה יותר בראייתם. ואני נוטה להסכים איתו - טבעונים רבים מתמודדים מאפליה על בסיס יומיומי ולא פעם גם מגילויי טבעופוביה, מבלי להביע את תחושותיהם ביחס לחוויות אלו.

בכל פעם שתתאפשר להם הזדמנות לדבר על טבעונות, הם באופן טבעי ינצלו את חלון השיח לדבר עבור מי שאינו יכול לדבר. אבל זה לא אומר שההתמודדות שלהם עם בורות, זלזול ואי-שוויון אינה קיימת. אפליה כנגד טבעונים וטבעופוביה קיימות לא רק בבריטניה, גם אצלנו. חשוב שנכיר בכך ונדאג למגר את התופעות הלא מחמיאות הללו גם מן החברה הישראלית. 

טבעונים מוגדרים בסטריאוטיפים שונים ומגוונים, בהם הסגפני, הנוטה להיסחף אחר טרנדים, הסנטימנטלי, או במקרים רבים – הקיצוני והעוין
איור: ערן וולקובסקי. טבעונים מוגדרים בסטראוטיפים שונים, בהם הסגפני, הנוטה להיסחף אחר טרנדים, הסנטימנטלי, או במקרים רבים – הקיצוני והעוין

תגיות:

שירי רז

שירי רז | |טבעונות על הספה

שירי רז היא דוקטורנטית במחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן. נושא מחקרה הוא היחס האנושי לאכילת בעלי חיים' אותו היא חוקרת מהיבטים פילוסופיים, בלשניים ופסיכואנליטייים. היא מטפלת אישית וזוגית המתמחה בעבודה עם טבעונים וזוגות מעורבים (טבעוני.ת ולא טבעוני.ת), פעילה למען בעלי חיים ומרצה בארץ ובעולם.

לעמוד הפייסבוק של שירי


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ