אני בת 31 וחצי וגרה אצל ההורים - בת 30 וגרה עם ההורים - הארץ

אני בת 31 וחצי וגרה אצל ההורים

אומרים שכשנסגרת דלת אחת, נפתחת אחרת במקומה. מי היה מאמין שזו שתיפתח בפניי כשעזבתי את בעלי לשעבר, תהיה דווקא דלת חדר הנעורים שבו גדלתי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לגור עם ההורים
למצולמים אין קשר לכתבה. ההורים שלי בפנסיה ובטח לא דמיינו לעצמם ששלושת ילדיהם ישובו לגור בבית .קרדיט: Flickr
טל ז"ק

זה אפילו לא נגמר בטריקת דלת. כלומר, נדמה לי שלא. אני חושבת שסגרתי מאחורי את הדלת בשקט, אבל אני לא בטוחה. קשה לזכור את כל הפרטים הקטנים מהרגע הספציפי ההוא, שבו יצאתי מהדירה בה הנישואים הקצרים שלי נבלו - כמעט לפני שהתחילו.

אני כן זוכרת שאלה היו אחרי הצהריים של יום שישי. נפלטתי תשושה אל המסדרון, סביר להניח שבכיתי כשהמתנתי למעלית. סביר להניח שקיוויתי - כרגיל - שהשכנים לא שומעים. מה שאני יודעת בוודאות זה שאותו רגע היווה סוף אנטי-קליימטי לסיבוב בן שלוש שנים ברכבת הרים מטלטלת, שרציתי לרדת ממנה המון פעמים בדרך, אבל היא מיאנה לעצור.

אחרי שעתיים וחצי של נהיגה להורים, סוף סוף הגעתי. ניגבתי את הדמעות ופתחתי את דלת המכונית החבוטה לשקט שרק מושב יכול לאפשר; האביב רחש סביב עם ציוצי ציפורים וזמזומים דבורים שבאו לאבק את החרציות לאורך שביל הגישה. הרעש של שתי המזוודות שגררתי מאחורי על השביל החריד את הפסטורליה הכפרית.

הירשמו וקבלו את הכתבות החשובות ממדור משפחה. להרשמה

תוך כדי הצעידה אל הדלת, המחשבה על כך שבעוד חצי שנה ימלאו לי 30 החרידה את לבי, אבל היא נהדפה כשדחפתי את דלת הכניסה הגדולה (במושב לא נועלים) ונמשכתי מיד לחיבוק של אבא ואמא. הם סיפרו לי שחדר האורחים הקטן כבר ערוך לקראתי עם מצעים נקיים וריחניים.

כעבור שעה, כשנכנסתי אל החדר החשוך והממוזג, פשטה בי תחושת הקלה. זהו, נגמר. פה אין צעקות, אין ריבים ואין פנקסים שלופים. אפשר לנוח. "שנה - מקסימום", אני אומרת לעצמי שנייה לפני שאני עוצמת עיניים ונותנת לשינה של ילדוּת בבית ילדותי להשתלט עליי.

יאיר נתניהו בבית ראש הממשלה, ב-2016
יאיר נתניהו במעון ראש הממשלה. זה לא נורמלי לגור אצל ההורים אחרי גיל 30, אפילו שהנתונים על בני דור ה-Y מספרים סיפור אחרצילום: מרק ישראל סלם

היום אני בת 31 וחצי. את חדר האורחים מאכלסת עכשיו אחותי הקטנה, שחזרה גם היא הביתה כדי ללמוד בשקט לפסיכומטרי. בחדר הסמוך מתגוררים אחי הבכור, אשתו והתינוקת שלהם - שמחכים לסיום בניית ביתם על שטח סמוך שרכשו. וההורים שלי? הם לא דמיינו לעצמם שבגיל הפנסיה, הם יקבלו את כל הילדים שלהם בחזרה איתם בבית עם ריבית בדמות כלה ונכדה.

צמד המזוודות שאיתן הגעתי כבר מזמן נכנס למחסן והבגדים שהבאתי בתוכן עברו לארון. כלומר, זמני זה כבר לא יהיה. החתולה שלי הצטרפה אליי, הספקתי למצוא עבודה חדשה ואפילו לפתח קשר זוגי משמעותי, אבל המילים האלו נכתבות מחדר הנעורים בו גדלתי - ושאליו לא ציפיתי (או רציתי) לחזור.

אני חושבת שהיום אני באמת מבינה את המשפט על אנשים נורמלים שנקלעים לסיטואציות לא נורמליות: זה לא נורמלי לגור אצל ההורים אחרי גיל 30 (אפילו שהנתונים על בני דור ה-Y מספרים סיפור אחר, נורמטיבי למדי). זה לא נורמלי לשמוע את ההורים שלך משוחחים עליך בלחש מעבר לקיר בגיל 30. זה לא נורמלי לשמוע דרך הדלת את הריבים בין אחיך לאשתו. זה גם לא נורמלי להביא את בן הזוג שלך אל חדר הנעורים שלך בגיל בו - תיאורטית - יכולת כבר לגדל נער/ה משל עצמך. ובכל זאת, בשנתיים הלא נורמליות האלה שלי, למדתי להעריך מחדש את השפיות שבאי-השפיות.  

השנתיים האחרונות גבו ממני מחירים כואבים. איבדתי את כל המסגרות שהצלחתי לבנות לעצמי כאשה צעירה, איבדתי חברים, איבדתי את הפרטיות ונדמה לי שלפרקים איבדתי גם צלם אנוש (נראה אתכם נשארים שפויים כשאבא שלכם דורש מכם לכבות את המזגן בשיא החום של אוגוסט).

מצד שני, הרווחתי המון; את עצמי, את החיבור המחודש למשפחה שלי, את החיבור לטבע ולערכים הכי בסיסיים שאבדו לי בשאון העיר הגדולה. בטקסטים הבאים אספק הצצה לעולם החדש שבו אני חיה ואספר על הכל - על הטוב, הרע והמכוער. כי בחיים כמו בחיים - יש הכל מהכל.

אומרים שכשנסגרת דלת אחת, נפתחת אחרת במקומה. מי היה מאמין שזו שתיפתח בפניי כשעזבתי את בעלי לשעבר, תהיה דווקא דלת חדר הנעורים שבו גדלתי. אני מביטה בשלט המכוער שאיירתי והדבקתי על דלת חדר נעוריי בגיל 16 ומשפט אחד בו חוצה לי את התודעה: בסוף תמיד חוזרים הביתה.

טל ז"ק |בת 30 וגרה עם ההורים

אחרי נישואים קצרים שהסתיימו בגירושים ורגע לפני שחגגתי את יום הולדתי ה-30, הצטרפתי לסטטיסטיקה של בני דור ה-Y וחזרתי לגור אצל ההורים.

אכתוב כאן בגילוי לב על הטוב, הרע והמכוער שבחוויית השיבה הביתה.

שמות, מקומות ופרטים מזהים נוספים שונו על כדי לשמור על הפרטיות מושאי הכתיבה, אבל החווית והתובנות - אמיתיות לחלוטין. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ