המוציא לחם מן הארץ: אז מה באמת אכלו בתקופת התנ"ך?

ד"ר טובה דיקשטיין, מומחית בתחום המזון בתנ"ך חושפת מה אכלו כאן אבות אבותינו. וזה לא מסתכם בנזיד העדשים האדום-אדום של עשו, הפיתה בחמץ שהכין בועז לרות וגם לא בעגל החלב הרך והטוב שבישל אברהם אבינו. יכול מאוד להיות שהיה כאן טעים מאוד גם לפנינו

רוני קשמין
רוני קשמין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רוני קשמין
רוני קשמין

במעין אתנוצנטריות תרבותית, אך טבעי לדמיין את התרבות הקדמונית כפרימיטיבית. בהתאמה, כך גם אורחות חייה והמטבח שלה בפרט, עוברים איזושהי רומנטיזציה אבל על הדרך גם רדוקציה. נורא קל לדמיין את המטבח הקדמוני כלא הרבה יותר מנזיר עדשים, לחם שמיים, חלב עיזים ואולי שבעת המינים במקרה הטוב. משל כל מה שידעו לעשות כאן בימי קדם זה לרעות עיזים, לצוד איזו חיה מפריסת פרסה וכמובן, להתפלל לאלוהים כשלא יורד גשם על היבולים. יש בתפיסה, אומנם טבעית אבל גם צרה, כדי לנגוס במידת מה בדימוי הציורי של ארץ כנען זבת החלב והדבש. וגם, איך ייתכן שארץ התנ"ך שתמיד עולה בדמיון כפורייה ועשירה (חוץ מימי בצורת) בכל זאת מניבה מטבח כל כך דל? ובכן, כאן אנחנו למעשה נופלים בפח הגישה הטכנוצנטרית, ונותנים יותר מדי משקל למטבח המודרני, מבוסס המיקרוגל והחשמל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ