מאמץ או מנפץ?

האם בזמן קורונה אפשר להסתפק במנה חמה, נמס בכוס או מלוואח קפוא?

ההורים הלכו לעבוד וכך נולד השילוש הקדוש של אוכל האינסטנט בישראל של שנות התשעים. כעת, כשכולנו נאלצים להסתגר בבית, האם הן אפשרויות מזון אמיתיות גם בזמני קורונה?

איתן לשם
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן לשם

במסגרת המדור "מנפץ או מאמץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים והמנות שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: מגוון מנות אינסטנט ישירות משנות התשעים. 

לפעמים החיים נותנים לך לימונים ולא בא לך לעשות מהם לימונדה. כי בשביל זה צריך לסחוט אותם, להתאמץ, לדייק, להתמלא תקווה. אבל אין תקווה, את זה ידענו תמיד וכעת מרגישים זאת סופית. אז מה לגבי לאכול את הלימונים ככה שלמים? עולם מזון האינסטנט הישראלי הפך מ"בוא אני אטגן לך שניצלים" ל"תרתיחו מים והמתינו חמש דקות" במהלך שנות התשעים. האמהות הצטרפו לאבות העובדים, הילדים נזנחו מאחור מורעבים. הפתרון היה פשוט – מוצרי "דקת הכנה" שגם הילדים המאותגרים ביותר יכולים לחמם לעצמם בהיעדר הורה מבשל. המחיר הבריאותי של הניסוי הזה עוד דרוש בירור, אך לעיתים יש רצון לחזור לאותה פשטות תעשייתית עמוסת חומרים משמרים. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ