איתן לשם
איתן לשם

במסגרת המדור "מאמץ או מנפץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים, המוצרים והמנות שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: שווארמה שמש ברמת גן.

אקסיומת הסיח הידועה גורסת כי ככל שמדרימים מחיפה, איכות השווארמה יורדת בהתאם. אם במורדות הכרמל ניתן למצוא ארמונות שווארמה שיכולים להביט בעיניים של הדונר הטורקי – אמיל וחזאן הם רק דוגמה – אז ככל שמתקרבים לאזור 03 העיניים האלה נעצמות. ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על התועבה הנקראת "שווארמה פרגית". כן, זה קשור גם להרכב הסיח (לרוב הודו עם מעט שומן כבש לעומת שיפוד הכבש המפואר, או אפילו עגל נחמד) אבל גם לטיפול בבשר. לא ברור למה, אבל בגוש דן הופכת השווארמה מפאר היצירה לסתם עוד מנה. האם ישנו עוד סיח שמציל את הכבוד של תל אביב רבתי? מסע הבדיקות שלנו ממשיך וחוקר. התחנה הבאה: שווארמה שמש ברמת גן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ