על הדבש ועל העוקץ: החיים הקשים של הדבוראים הישראלים - אוכל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הדבש ועל העוקץ: החיים הקשים של הדבוראים הישראלים

לכתבה
צביקה אופיר במכוורת באלון הגליל. "מקצוע שאם אתה לא אוהב אותו או נהנה ממנו — אתה לא יכול להמשיך בו" רמי שלוש

זו לא עבודה קלה, אין קיצורי דרך ואהבה אמיתית למעופפות העוקצניות היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד. איך נראים חייהם של דבוראים בישראל, בעידן שבו שטחי אקליפטוסים מושמדים, הריסוס מזיק לדבורים ופרדסים הופכים למגדלי בטון

9תגובות

מבין החגים והמועדים, ראש השנה הוא כנראה התקופה היפה אך העמוסה ביותר עבור מגדלי הדבורים, אבל קצת כמו הדבורים עצמן, גם הם עובדים קשה כל השנה. אמנם דבוראת (לשעבר "כוורנות" — השם שוּנה כדי להימנע מבלבול עם מלאכתם של הקברנים) אינה דורשת הרבה כתחביב, היות שכוורת אחת לא דורשת יותר משני ימי עבודה במצטבר בשנה, אבל לא כך הדבר כשמדובר על דבוראות כמקצוע. בראש ובראשונה מדובר בגידול וטיפוח דבורים, על כל המשתמע מכך. "אנחנו לא יצרני דבש", מבהיר אסף דאובר, דבוראי מכפר מונש. "אנחנו מגדלי דבורים. על הייצור אחראיות הדבורים, ואילו אנחנו רודים את הדבש מחלות הדבש בכוורות. אם הטיפוח והדאגה לדבורים נעשו על הצד הטוב —...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

הרשמה לניוזלטר

מחפשים מתכון לערב שבת? עדכוני אוכל ויין בדרך אליכם. הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות