אם כל כך יקר בעמאן, למה כל המסעדות מפוצצות?

בדומה לת"א, תיירים שמגיעים לעמאן נדהמים מהרגיעה הביטחונית והמחירים הגבוהים. פליטים מעיראק ומסוריה שינו גם את עולם הבילויים והאוכל, וסצינת הגגות בעיר היא דבר שלא רואים בכל יום. 36 שעות בעמאן, חלק ב'

רותם מימון
רוני קשמין
עמאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רחוב מדינה בעמאן. אכול
ושתה כי מחר נתרושש
רחוב אל-מדינה בעמאן. אכול ושתה כי מחר נתרוששצילום: עופר וקנין
רותם מימון
רוני קשמין
עמאן

האמת היא שקשה לדבר על עמאן של היום מבלי להזכיר את יוקר המחיה בה, ואז מגלים שהפער בין תל אביב לבירת ירדן אינו כזה רחוק. בשש השנים האחרונות נאנקת העיר תחת יוקר המחיה שיש התולים אותו בעומס הפליטים שהגיעו מהמדינות השכנות. רבים מתלוננים על זה שנדמה שכולם מצאו בה בית — כולם מלבד הירדנים עצמם.

אדם שאינו קורא עיתונים או שומע חדשות, לו היה נקלע לעמאן מבלי להכיר, היה עשוי להתפעל מתאוות בליינות הקיץ בעיר. כמו בתל אביב, גם כאן נדרשנו להזמין מקומות מראש למסעדות ואף המתנו בתור ארוך במיוחד לכמה מהמסעדות הטרנדיות. החנויות מלאות, השוק עמוס, המון רב עובר בין הדוכנים ברחובות שמציעים בגדים ומשחקים, מטהרי אוויר ואוזניות לסלולר, פירות חתוכים או דברי מתיקה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ