בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרפת: למות בגלל פטריות כמהין

מחיר הכמהין בצרפת מרקיע שחקים וגובה קורבן: חשוד בגניבת הפטריות נורה למוות בידי חקלאי

תגובות

כמו חבריהם באזור טריקסטין שבו גדלות רוב פטריות הכמהין בצרפת, פרנסיס ורנה (שמות בדויים) הכירו, לפחות במראה, את ארנסט פארדו ולורן ראמבו. ב-20 בדצמבר ירה לורן למוות בארנסט, ברובה הציד שלו. ראמבו, החשוד כעת ברצח, יצא לסיור לילי בחלקות הכמהין שלו, באזור זה בדרום-מזרח המדינה. הוא אמר לשוטרים ש"ירה מתוך פחד" על פארדו, שזיהה בשגגה כגנב הפטריות היקרות.

הטרגדיה מצערת את פרנסיס ורנה, אבל אינה גורעת מנחישותם: כמו בכל לילה בעונת איסוף כמהין, בין נובמבר למארס, הם יוצאים "להסתובב". זה שלוש שנים שהם מאחדים כוחות לשמור על מאות הדונמים בבעלותם, המצמיחים פטריות כמהין לרגלי עצי האלון.

עונת החגים הנוצריים, שבה קילוגרם כמהין נמכר בעד 500 עד אלף יורו, מועדת במיוחד לגניבות. בפרק זמן של שבועיים בדצמבר גנבו אלמונים שלוש פעמים כמהין מהחלקה הרווחית ביותר של פרנסיס. הוא התלונן במשטרה. "זה היה שבוע לפני פרשת הירי", סיפר.

רכב השטח של פרנסיס דוהר באורות כבויים בשבילי היער. מצוידים באמצאי ראיית לילה ובזרקורים, הוא ורנה אורבים לשודדים מאחורי האלונים. מדי לילה הם משנים נתיבים ושעות. לילות שהרוח הצפונית מסווה את רחש תנועותיהם נוחים יותר ללכידת מסיגי גבול. בלילה ההוא, מסיג הגבול היחיד שתפסו היה חזיר בר בעל גוף, שחגג על הבלוטים. בשעת לילה, הם מודים, הגוף והעיניים מתעייפים מהר; לכן מוטב לעשות סיורים בצמדים או בשלשות, בידיעה שגם שודדי הכמהין לא פועלים לרוב בגפם.

את הגנבים מלווים כלבי גישוש שאולפו לאתר כמהין, בדיוק כמו כלביהם של בעלי החלקות. הם הופכים את האדמה לרגלי האלונים בעזרת כלי חפירה, לאורו של פנס כיס.

רוב גניבות הכמהין נעשות בלילה, ולכן בלתי אפשרי כמעט לתפוס את העבריינים בשעת מעשה. אם הם מתגלים, ישליכו את שללם או יטמינו אותו כדי לחזור ולקחת אותו. "כבר לא מדובר ב'סחיבות' או בגניבת יבולים של פעם", אומר רנה, "אלא בשוד מאורגן. השודדים עלולים לבוא חמושים ולהכין רכב מילוט".

לילה אחד ב-2009 תפס פרנסיס באחת החלקות שלו שני גברים ואשה, מלווים בכלב; כששאל אותם לפשר מעשיהם, טענו שהם עורכים טיול לילי לאור הירח. לא היתה לו כל ראיה נגדם.

אבל מעבר לחשש מגניבת היבול היקר, פרנסיס ורנה פוחדים להיתקל בחבורה של בריונים אלימים. "מהלומה אחת על הראש ואתה עשוי להתגלגל לתא המטען של מכונית ולהיעלם במימי נהר הרון", אמר פרנסיס.

בטריקסטין, איסוף כמהין הוא אמנות שעוברת מאב לבן. היא כרוכה בסבלנות אין קץ. הוצאת הפקעות הנדירות מהאדמה היא שיאו של תהליך הנמשך לעתים 20 שנה. תחילה יש לשתול את אלוני הכמהין, לדלל את ענפיהם, לעשב בקביעות ולהשקות את הקרקע בנדיבות בלילות הקיץ, כדי להבטיח יבולי חורף קבועים. "חלקות מסוימות אינן מניבות לעולם, או מניבות מעט מאוד", נאנח פרנסיס, "אלה לא חיים קלים".

כדי לא להשאיר דבר לגנבים, פרנסיס עמל על איסוף הפטריות כל אחר הצהריים יחד עם כלבו, מגזע לגוטו רומניולו. כלבים גדולים אלה מבוקשים ויקרים כמעט כמו הפטריות השחורות שהם מאתרים באדמה - מחיר הזכרים מגיע לאלף יורו ומחיר הנקבות ל-1,200. כדי לגונן על כלביו מהחומדים אותם, הקים להם פרנסיס חדר מיוחד בביתו.

אשתו, קתרין (שם בדוי), ממתינה באישון לילה לשובו, בביתם המבודד, הנעול היטב. היא חוששת שלא יחזור, וחוששת שישדדו אותה בימים שהפקעות היקרות מאוכסנות בבית. "חוק הג'ונגל שולט פה", היא נאנחת. המספרים שמציג יו"ר איגוד הכמהין, אריק סולייה, מבהירים את המצב. לדבריו, 10%-15% מהיבול העונתי של הפטריות, שעמד בעונה הקודמת על שתי טונות, נגנב. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו