בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך אומרים "מו" בספרדית? "דוריס קצבים" כבשה את קוסטה ריקה

מראש פינה לסנטה אנה: שניים ממנהלי "דוריס קצבים" פתחו בקוסטה ריקה סניף מקומי של המוסד הקרניבורי, שנהפך לאחת המסעדות המצליחות באזור

תגובות

קוסטה ריקה היא מדינה שאין בה שמות רחובות ומספרי בתים. הגעה לכתובת מסוימת כרוכה בדרך כלל במסע: אם תצעדו מכיכר הקתדרלה העתיקה של סנטה אנה, דרך רחוב השוק של סופי השבוע, תלכו 150 מטרים מזרחה בין עצי המנגו ואז תפנו שמאלה - תראו מיד שלט גדול: מסעדת "דוריס". המסעדה, שמקורה בראש פינה ב-2004, פתחה גם סניף בתל אביב ומפעל בשר בחמת גדר. הפעם מצאנו אותה בסנטה אנה, עיירה ציורית הסמוכה לעיר הבירה סן חוסה.

במסעדת "דוריס קצבים" המקורית דיברו עברית גלילית צחה, אחר כך ליהגו בתל-אביבית והיום מפטפטים בספרדית שוטפת. דורי רבי-יחיא, שהיה הבעלים של המסעדות האלה בישראל, ואיתי בן-אלי שניהל אותן שנים רבות, ביקשו לערוך שינוי בחיים. הם התגלגלו לקוסטה ריקה ובתוך זמן קצר הצליחו להפוך את "דוריס" החדשה למסעדת הבשרים המדוברת ביותר בסביבה - ואחת המצליחות ביותר במחוז. לא כדאי להגיע אליה, אפילו באמצע השבוע, בלי להזמין שולחן.

"יום אחד קיבלתי הצעה טובה ומכרנו את המסעדות בארץ", מסביר רבי-יחיא, בן 34 מקיבוץ גונן. "אני אוהב הרפתקאות, חידושים, לצאת לדרכים חדשות". רבי-יחיא יצא לטייל בעולם וכשהגיע למרכז אמריקה החל לדגדג אצלו שוב חיידק היזמות. בשלב ראשון בדק ברגליים את הונדורס, והחליט שהמקום אינו מתאים לפתיחת מסעדה. התחנה הבאה היתה קוסטה ריקה.

"ראיתי מדינה מסודרת, בתים יפים, מכוניות טובות. אמרתי לעצמי שהם ללא ספק יוצאים מפעם לפעם למסעדה משובחת והחלטתי לבדוק את השטח", הוא אומר. "מחקר השוק הפרטי שלי כלל אכילה בהרבה מסעדות, בדיקת הבשר שמוכרים בחנויות ובסופרמרקטים. מהר מאוד הבנתי שיש לי מה לתרום. טסתי לארץ לסגור כמה דברים, וחזרתי לקוסטה ריקה עם איתי בן-אלי".

בן-אלי, בן 26 מחצור, התחיל את דרכו כברמן בסניף בראש פינה, ניהל את המסעדה בתל אביב, והיום הוא שותף ב"דוריס". "יצאנו יחד לחפש אחר בשר טוב", אומר רבי-יחיא. "לפי המיתוס, אמריקה הלטינית היא יבשת של בשר. זה נכון לגבי ארגנטינה, אולי קצת ברזיל וצ'ילה - וזהו. מהבחינה הזאת שאר המדינות הן אכזבה. הסתובבנו כאן שבועות בחוות בקר ולא מצאנו משהו ששווה נגיסה. מגדלים כאן פרות מסוג ברהמן, בעלות דבשת, רזות וקשות".

בסופו של דבר נמצאה החווה המתאימה, בדרום קוסטה ריקה. "שם מצאנו את הנקבות השומניות המתאימות לנו, הכלאות של הזן המקומי עם פרות זימנטל ואנגוס", מספר רבי-יחיא, "עשינו עסק עם בעל המקום: אנחנו מפקחים על הדיאטה של הפרות ומלווים את תהליך הגדילה והשחיטה שלהן. אגב, גילינו כי האננס כל כך זול פה, שאנחנו מאכילים את הפרות באננס ותירס. זה עושה להן טוב".

"אחרי שמצאנו בשר, צריך היה לחפש מקום מתאים למסעדה. הסתובבנו ולבסוף הגענו לבר עלוב למדי בסנטה אנה. למקום היה פוטנציאל גדול: גן טרופי פורח, מגרש חניה מרווח. מאוחר יותר גילינו שבעל הנכס שממנו שכרנו את המקום הוא אביו של מנואל אוברגון, פסנתרן ידוע ושר התרבות בממשלת קוסטה ריקה".

כמה מאות אלפי דולרים הושקעו בשיפוץ המקום, מכולה עם רהיטים הועמסה בישראל והפליגה בדרך הים אל קוסטה ריקה, מטבח משוכלל וחדר ליישון הבשר הוקמו במקום, ולפני שנה בדיוק, במארס, נפתחה "דוריס". "לא עשינו פרסומת, פתחנו את השער וחיכינו. בשבועות הראשונים קראנו הרבה עיתונים, גירשנו זבובים, אבל לאט לאט אנשים התחילו לבוא, שמו של המקום עבר מפה לאוזן, סועדים חזרו שוב ושוב והביאו חברים ואחרי שלושה-ארבעה חודשים זה תפס. חזק. המסעדה החלה לעבוד עם תפוסה מלאה, וכיום, בלי להזמין מקום, הבאים חייבים להמתין בחוץ", הם אומרים.

השניים יצרו את הקשרים הנחוצים כדי לקיים את שרשרת המזון הנחוצה בכל הקשור לבשר. "בפרה יש אולי 50 קילו שמתאימים למה שאנחנו צריכים במסעדה. אנחנו הולכים לבית המטבחיים, מפקחים על השחיטה, מסבירים איך לחתוך ומה להוריד. מכיוון שאנחנו קונים פרות שלמות, יצרנו קשר עם בעל מפעל המספק בשר למזנוני משרדים ומפעלים, הוא קונה מאתנו את שאר החלקים וכולם מאושרים", הם אומרים.

רוח נעימה מנשבת במדרונות ההרים הירוקים המקיפים את העמק המרכזי שבו שוכנת סן-חוסה, מן המטבח עולה ניחוח הצלייה של פורטרהאוז סטייק במשקל קילוגרם, על השולחן מתפרקד לו פריך וחם לחם הבית, ולידו צלוחיות מזאטים ובקבוק יין של יקבי רמת הגולן. זוגות וקבוצות של אורחים מגיעים, והשולחנות מתמלאים בזה אחר זה. רבי-יחיא ובן-אלי בודקים שהכל ערוך ומוכן כמו שצריך לעוד ערב של אירוח. "קוסטה ריקה מחייכת אלינו ואנחנו מחייכים בחזרה", הם מסכמים.



מסעדת דוריס בסנטה אנה, קוסטה ריקה. הפרות אוכלות אננס ותירס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו