בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רביולי סלק בשירות הדיפלומטיה

מאז שהילרי קלינטון נכנסה למשרד החוץ האמריקאי, הארוחות המוגשות למוזמנים מוקפדות לא פחות מהצעדים הטקטיים הנידונים בהן

9תגובות

ההצהרה התקשורתית הראשונה של הילרי קלינטון ביחס לבישול ואירוח לא היתה נלהבת במיוחד. בקמפיין הנשיאותי של בעלה, ביל, ב 1992 הגנה על בחירותיה המקצועיות ואמרה: "הייתי יכולה לשבת בבית, לאפות עוגיות ולערוך מסיבות תה". אך כשהיתה הגברת הראשונה של ארצות הברית, גילתה קלינטון עניין רב בתפריט של הבית הלבן. היא החליפה את האוכל הצרפתי והשפים הצרפתים שבישלו בו במזון אמריקאי ובשף אמריקאי. עכשיו, בתוקף תפקידה כמזכירת המדינה, קלינטון שוב מחוללת שינויים במטבח.

בשלוש וחצי שנותיה במשרד החוץ היא שינתה את דרך הבחירה, הבישול וההגשה של המזון במטה המשרד. היא מעניקה לנושא חשיבות כחלק ממה שהיא מכנה "דיפלומטיה חכמה". הארוחות הנערכות במקום לכבוד ראשי מדינות ומכובדים זרים אחרים משמשות עכשיו להצגת המטבח האמריקאי, בעיקר המרכיבים המקומיים, ולהפגנת שליטה במסורות הקולינריות של האורחים.

רויטרס

למשרד מונה לראשונה שף בכיר, ושפים מפורסמים מוזמנים דרך קבע לבשל ארוחות. במסיבת זיקוקין די-נור שערך השנה המשרד לכבוד יום העצמאות האמריקאי לשגרירים זרים ובני משפחותיהם, התקיימה תחרות קינוח התפוחים הטוב ביותר.

"הצגה של מאכלים אהובים, טקסים וערכים יכולה לשמש מכשיר דיפלומטי רב עוצמה, שעד כה לא זכה להערכה הראויה", אומרת קלינטון. "הארוחות שאני חולקת עם עמיתיי בארצות הברית ומחוצה לה מבססות את ההבנה התרבותית בין המדינות ומספקות רקע ייחודי להעצמת הדיפלומטיה הרשמית שאנחנו מנהלים יום יום".

רמזים לבית

לפני כניסתה של קלינטון לתפקיד השתמש משרד החוץ בשירותיהן של חברות קייטרינג מקומיות בלבד, שסיפקו מבחר מוגבל של תפריטים אחידים. אך ב 2009 הוקמה יחידה מיוחדת לטיפול בכל פעילויותיה הרשמיות של מזכירת המדינה כשהיא מארחת מכובדים זרים.

"בעיקרון נהפכנו לחברת קייטרינג פנימית של המשרד כדי לשלוט באיכות, במקום לעבוד בשיטה של מיקור חוץ", אומר ג'ייסון לרקין, השף הבכיר ומנהל האירועים של המשרד, המועסק בו מ 2006. לרקין וסגנו, כריס ג'יימס, קונים מזון עונתי המיוצר באזור. הסלטים הירוקים, פריט חובה בעבר, הוחלפו במנות כגון גספצ'ו אבטיח-עגבניות עם בשר סרטני מרילנד; הקונסומה הכפול הוותיק פינה את מקומו למרק בקר עם רביולי סלק. "חברות הקייטרינג היו מכינות את האוכל בצורה אחידה ושבלונית", אומר לרקין, "אבל עכשיו הן מוכרחות להתגמש ולהיענות לצרכינו".

ביל הומן, הבעלים של דיזיין קוויזין, חברת קייטרינג מקומית שעובד עם משרד החוץ זה 30 שנה, מסכים עם הדברים. "הגישה נעשתה הרבה יותר ביקורתית", הוא אומר. "הם רוצים בקר שניזון מעשב ומרכיבים אורגניים, ודברים חדשים ומרגשים. הם רוצים להיות אופנתיים. לא היינו רגילים לזה בהתחלה".

רוברט ברנט, עורך דין מוואשינגטון ואורח תדיר במשרד החוץ בממשלים רבים, תיאר שתי ארוחות צהריים שנערכו לא מכבר לכבוד מכובדים זרים במלה "נפלאות". בעבר, הוא אומר, "האוכל היה די משעמם".

קלינטון אינה נמצאת לעתים מזומנות במטה. היא העבירה את הטיפול בנושאים האלה לראש הטקס שלה, קפרישיה מרשל, אך אין ספק שהיא מייחסת חשיבות רבה לשימוש באוכל כמכשיר דיפלומטי. "היא לימדה אותי מה החשיבות של האוכל כשבחרה את השף לבית הלבן, וולטר שייב", אומרת מרשל, אשת סודה הוותיקה של קלינטון, ששימשה מזכירה חברתית בממשל קלינטון. "העניין הוא לא רק איזה אוכל מגישים, אלא גם איך מגישים אותו. יצאנו לחפש חקלאים ומגדלים גדולים באמריקה".

ארוחות לכבוד נציגי מדינות זרות דורשים לעתים קרובות תכנון קפדני לא פחות מכל אמצעי דיפלומטי אחר. "אנחנו מציגים את התרבות שלנו בפני האורחים", אומרת מרשל. "אנחנו לא רוצים להגיש להם את האוכל שלהם, כי הם יודעים להכין אותו יותר טוב מאתנו. לכן אנחנו בוחרים לרמוז לתרבות שלהם במנת פיוז'ן".

דוגמה טובה לכך היא דג בקלה שחור במרינדת סויה ואורז עם פירות יבשים ונקניקיית חזיר, שהוגשו בפברואר בביקור של סגן הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג. את הארוחה הכין השף הסיני-אמריקאי מינג צאי ממסעדת "בלו ג'ינג'ר" בוולסלי, מסצ'וסטס. כששי פגש את השף, "אורו עיניו", מספרת מרשל. "הם שוחחו בסינית, ולדברי המתרגם הוא אמר, 'זה נפלא'".

חומוס לנתניהו

לארוחה שנערכה במארס לכבוד ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון ואשתו סמנתה, בחר משרד החוץ באפריל בלומפילד, שפית ובעלת מסעדת "ספוטד פיג" מניו יורק. בלומפילד נולדה בבריטניה, והגברת קמרון אוהבת את מאכליה.

בארוחה לכבוד ראש ממשלת יפאן, יושיהיקו נודה, שנערכה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי", הגיש בריאן וולטג'יו ממסעדת "וולט" במרילנד, מנה ראשונה חוצת תרבויות: סרטן ואורז יסמין, יוזו, אבוקדו ו"אוויר סויה" ¬ קצף בעל טעם עז. לאחר מכן הוגש ואגיו, בקר יפאני.

בפתח כל ארוחה, הורתה קלינטון, יוגשו על השולחנות שפע של חטיפים שהאורחים יוכלו לכרסם בעוד הם מחכים שהנאומים יסתיימו: לבאש (לחם קווקזי), פיתות וממרחים כגון טפנאד, וכן אגוזים מתובלים בטעמים מוכרים לאורח הכבוד. כשראשי מדינות מבלים יום שלם במטה, מוצע להם חדר לשימוש בין הפגישות. בחדרים האלה מוגש אוכל על פי העדפות האורח, למשל חומוס לבנימין נתניהו.

בהוראת קלינטון, ביקורי אורחים בכירים בוואשינגטון כוללים כיום חילופי תרבויות בין ילדי השגרירויות הזרות המעורבים לבין תלמידי בתי ספר מקומיים. המפגשים בין הילדים כוללים בישול: כופתאות עם הסינים, סקונס ועוגת שורטברד עם הבריטים (וגם תה אנגלי ושיעור בקיפול מפיות).

בימים אלה עובדים על תוכנית להפצת הבישול הטוב בשגרירויות אמריקה בעולם; הכוונה היא לקשר בין שפים מארצות הברית לבין השפים שמבשלים מעבר לים. לא הכל הולך חלק. "אין לנו שליטה על דבר אחד, הדיפלומטיה", אומרת מרשל. "לפעמים הארוחות לא מתחילות בזמן, המרק מתקרר, המנות העיקריות מתייבשות".

קלינטון אמרה שבכוונתה לפרוש בשנה הבאה, אך יוזמותיה הקולינריות מתמסדות ונהפכות לחלק מהפרוטוקול וצפוי שיישארו בתוקף זמן רב אחריה. "בתרבות הפופולרית מייחסים חשיבות לאוכל, ואנחנו משתמשים בזה", מסבירה מרשל.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו