בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סודות הבישול של הסופרים הגדולים

המושכים בעט שמתמחים גם בקולינריה: לכבוד שבוע הספר, אנו חוזרים אל אוסף המתכונים המגוונים והייחודיים שחושף פן אחר בכתיבתם של גדולי הסופרים והמשוררות

5תגובות

תחומי הסמכות המקובלים של סופרים הם כתיבה ופוליטיקה על הסתעפויותיהן: הנפש, המדינה, ההיסטוריה והחברה. אבל היו גם כמה שניסו את כוחן של המלים בטקסטים שאינם ספרותיים; טקסטים של הוראות שהמילוי אחריהן מבטיח התרחשות של ממש במציאות, ובמקרה הזה - ארוחה.

אוסף מתכונים של אנשי ספרות, "שבאופן צפוי יש להם עצות מאוד ספציפיות על ההכנה הנכונה של כל דבר, מביצים ודג פורל ועד טראפלים", נאסף על ידי האתר פלייבורוייר. הוא מתווסף לקורפוס של מתכוני סופרים כפי שהופיע למשל בספר "המרק של קפקא" ב-2008. הנה כמה מתכונים נבחרים:

ביצים א-לה נאבוקוב של ולדימיר נאבוקוב

בתערוכה בספרייה העירונית של ניו יורק במלאות מאה שנה להיוולדו של ולדימיר נבוקוב, הוצגו כתבי עת של מחבר "לוליטה" ובהם הנחיות קפדניות להכנת ביצים. הוא שלח אותן ב-18 בנובמבר 1972 למאקסים דה לה פאלז, ככל הנראה לספר בישול שחיברה:

הרתח מים במחבת עמוקה (זה רותח כשיש בועות!) הוצא שתי ביצים (אחת לאדם) מן המקרר. החזק אותן מתחת לזרם של מי ברז חמים כדי להכינן למה שממתין להן.

הנח כל ביצה במחבת, זו אחר זו, והנח להן לגלוש ללא קול אל המים (הרותחים). התייעץ בשעונך. עמוד מעליהן עם כף כדי למנוע מהן (הן נוטות להתגלגל) להתדפק על דפנות המחבת הארורות.

אם, בכל זאת, ביצה נסדקת בתוך המים (כעת מבעבעים בשיגעון) ומתחילה לפלוט ענן של חומר לבן כמו מדיום בסיאנס ישן וטוב, דוג אותה החוצה והשלך אותה. קח אחרת והיה זהיר יותר.

לאחר ש-200 שניות חלפו, או, נאמר, 240 (אם ניקח בחשבון הפרעות), התחל לשלות את הביצים החוצה. הנח אותן, עם הקצה המעוגל כלפי מעלה, בשתי צלוחיות לביצים. הקש סביב בכפית קטנה ופרוץ את מכסה הקליפה. הכן מלח ולחם (לבן) בחמאה. אכול.

JFK Library

פורל מטוגן במחבת של ארנסט המינגוויי

במאמר מאת המינגוויי שהתפרסם ב-26 ביוני 1920 בטורונטו סטאר דיילי, מסביר הסופר הקשוח איך הכי טוב להכין פורל:

מלבד החרקים והשינה בחוץ, אבן הנגף של רוב טיולי הקמפינג היא בישול. כל טירון חושב שלבשל זה לטגן משהו, ולטגן היטב והמון. עכשיו, מחבת לטיגון היא דבר הכרחי ביותר לכל טיול, אבל תזדקקו גם לסיר ישן לצלי ותנור גחלים מתקפל.
מחבת של פורלים מטוגנים לא יכולה להשתפר ולא משנה מה, היא תישאר מאכל זול. אבל יש דרכים טובות ורעות לטגן אותם...

הדרך הנכונה היא לאפות אותם מעל גחלים. הוסף כמה פחיות של קריסקו או קוטוסווט או שומן צמחי מוקשה אחר שיכול לשמש כשומן חזיר ומצוין לכל סוגי השומן. שים את הבייקון בפנים וכשהוא בערך חצי עשוי הנח מעליו את הפורל בשומן החם, אחרי שטבלת אותו בקמח תירס. אחר כך שים את הבייקון על גבי הפורלים כך שישרה עליהם ממיציו בבישולם האיטי...

הפורלים פריכים מבחוץ ומוצקים וורודים בפנים והבייקון עשוי היטב - אבל לא יותר מדי. אם יש דבר טוב יותר מהשילוב הזה הכותב טרם טעם זאת בפרק חיים שמרביתו הוקדש בשקדנות לאכילה.


בראוניז של אליזבת בישופ

במכתביה למשורר האמריקאי רוברט לוואל, המשוררת אליזבת בישופ טוענת שהציגה בכבודה ובעצמה את הבראוניז לברזיל. "מכיוון שהברזילאים משוגעים על כל דבר עם שוקולד... התבקשתי להביא עמי ארבעה תריסרים של בראוניז (דבר שהצגתי אני לברזיל) ועוגת שוקולד גדולה", כתבה בסתיו 1957. "אתה רואה כמה קלים חיינו כאן - רק עושים כסף ואוכלים מתוק". ב-1960 כתבה לו: "נראה שאני עובדת במשרה חלקית באפיית לחמים". בשיר "נס לארוחת הבוקר" היא מתארת את פירוריהם לצד כוס קפה. בניגוד לשני הסופרים הקודמים בישופ מקפידה במתכוניה על כמויות:

4 ריבועי שוקולד מריר (או כוס של קקאו)
4 ביצים
חצי כוס חמאה
שתי כוסות וחצי סוכר לבן
1 כוס קמח
2 כפיות וניל
2 כוסות אגוזים קצוצים

המיסי יחד את השוקולד והחמאה - או, אם את משתמשת בקקאו, המיסי [את החמאה] יחד עם מחצית מכמות הסוכר ומעט מים. קררי מעט וקפלי את הביצים עם יתרת הסוכר.

סנני פנימה את הקמח, הוסיפי וניל ואגוזים וערבבי. העיסה די נוקשה - לא זולגת הרבה. מרחי אותה בשכבה עבה על תבנית ריבועית.
אפי בתנור איטי - בין 45 דקות לשעה, תלוי במחבת, עובי וכו'. הם צריכים להיות יבשים מלמעלה, להתקפל מעט בקצוות אבל עדיין די לחים במרכז. חתכי לריבועים בתבנית והסירי בעזרת מרית.

זה מתכון לבראוניז צמיגיים - לסוג הקשה יותר, השתמשי בסוכר חום ובביצה נוספת - או סוכר חצי חום - אפשר לעבות אותם ולהשתמש בהם חמים עם קצפת מעל בתור קינוח.


פטריות כמהין של קולט

לסופרת הצרפתייה קולט (1954-1873) היתה תשוקה לפטריות כמהין עשויות במינימליות:

השרי ביין לבן טוב ויבש מאוד. את השמפניה תשאירי לסעודות; הכמהין (פטרייה נדירה בשחור או לבן שנאספת בעזרת רחרוחי חזירים או כלבים) מסתדרת היטב בלעדיה. תבלי קלות במלח ופלפל. בשלי עם מכסה במחבת ברזל שחורה. ל-25 דקות זה רוקד בנוזל הרותח... שמעניק נופך למיצי הבישול. לא להוסיף אף תבלין אחר! לעזאזל עם המפית המגוהצת, בטעם ובריח של כלור, המצע הסופי של הכמהין המבושלת. את הכמהין שלך צריך להגיש לשולחן בנוזל הבישול שלהן. קחי מנה נדיבה: הכמהין מעוררת את התיאבון ומסייעת בעיכול.


עוגת קוקוס של אמילי דיקינסון

המשוררת, שלעתים רחוקות עזבה את ביתה באמהרסט, מסצ'וסטס, השתמשה בשיריה ב"קצת יותר מ-10% דימויים של מזון ומשקה", לפי חוקרת דיקינסון ויויאן פולק. היא אהבה לאפות והשתמשה בקקאו ובקוקוס, רכיבים חדשים יחסית למטבח האמריקאי של המאה ה-19. המתכון שלה לעוגת קוקוס (ללא הוראות הכנה), בכתב ידה, נמצא בין כתביה.

אוניברסיטת ייל

1 כוס קוקוס
2 כפות קמח
1 כוס סוכר
חצי כוס חמאה
חצי כוס חלב
2 ביצים
חצי כפית סודה
1 כפית קרם טרטר

את המתכון המקורי בכתב ידה של דיקינסון אפשר למצוא כאן. את מאפיה נהגה דיקינסון לשלוח לחבריה כאות לחיבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו