בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יין לכל פועל

כשאפשר למצוא יינות משובחים ליום-יום גם בסופרמרקט השכונתי, לא צריך לקחת משכנתה אפילו בשביל יין לחג. שתי שישיות מומלצות, אחת סולידית ואחרת יוקרתית קצת יותר, ויין אחד לשנה הבאה

14תגובות

הבשורה בשוק היין הישראלי לא מגיעה השנה מיקב בוטיק קטן ונועז, מזן ענבים חדש שנקלט בכרמי הארץ או מיינן חכם שהצליח להפיק משקה מעולה בשנת בציר בעייתית. יש כאלה לא מעט, אבל הם כבר אינם מפתיעים. ההפתעה האמיתית היא על מדפי הסופרמרקטים, במבצעי ה-3 וה-4 ב-100, שם ניתן לרכוש יין באיכות סבירה ואף למעלה מכך.

ההשקעה של היקבים הגדולים בכרמים חדשים, באמצעי ייצור ובתוויות יוקרה זולגת גם אל עבר סדרות הבסיס. כך שאפשר להיכנס לסופרמרקט ובמידה רבה של ביטחון להעמיס על העגלה בקבוקים ב-25 עד 35 שקל מבלי לצפות למפח נפש עם חליצת הפקק. אולי היה נכון יותר לבסס את המלצות היין לשנה החדשה על המלאי של הסופר השכונתי, אבל בכל זאת חג. וחוץ מזה, אם יתממשו נבואות הזעם של הכלכלנים, בחג הבא כבר לא תהיה לנו ברירה ואז כבר ימכרו לנו גם 5 ב-100.

נמאס לשמוע את התלונות (הצודקות כשלעצמן) על הקושי למצוא יין המצדיק את המחיר ברגע שעוברים את הרף של 60 שקלים. העובדה שבכל זאת ישנם בקבוקים ישראליים בטווחי המחירים הגבוהים יותר, שמספקים תמורה לכסף בשוק קטן, סגור ודחוס כשלנו, וכל שנה מספרם עולה במקצת, היא נס קטן. לא היה קשה מדי להרכיב שתי שישיות של מומלצים (ללא צורך בשחקני חיזוק זרים) - שישייה אחת סולידית, ואחרת קצת יותר יוקרתית.

השישייה הסולידית

(עד 80 שקלים)

לבנים

* בנימינה, יוגב, מלבק-קריניאן 2011: יין רוזה פרחוני עם רעננות שמצליחה להיות מתוקה מבלי ליפול לבור של דביקות. שילוב מוצלח של אזורי יין, עם ענבים מרמת הגולן ושפלת לכיש. יתאים ליין פתיחה לכלל האורחים לשולחן החג, בתנאי שיוגש קר מאוד. 50 שקל.

* דלתון עלמה, שרדונה-ויונייה 2011: לבן מתוחכם ומפתיע בתמחור שפוי. עם ניחוחות נקיים של דשא קצוץ, טעמים של תפוחים ירוקים, אשכוליות וסיומת ארוכה ורגועה. שילוב מוצלח בין שני זנים דומיננטיים יוצר יין בעל נוכחות שיתמודד היטב עם מגוון רחב של מנות. 65 שקל.

* כרמל, כרם קאיומי, ריזלינג 2011: אחד הריזלינגים הטובים ביותר שיוצרו עד היום בארץ, שמצליח, כמעט, להשכיח את זכר זוועות הריזלינג המתקתק משנות ה-70 וה-80. תווית ה"חצי יבש" חוטאת למטרה, מדובר ביין שמצליח להיות פריך ולשמר במקביל את המתיקות הטבעית של העינב. אופציה מעניינת ליין קינוח. 70 שקל.

אדומים

* סגל, מרום גליל, קברנה סוביניון 2009: מבחינת המחיר מדובר ביין סופרמרקט, בפועל הוא עולה באיכויותיו על לא מעט אדומים ישראליים שמחירם כפול. יין לא מורכב שנותן את כל הניחוחות והטעמים של קברנה ראוי, שוקולד מריר, טבק, מנטה, פרי שחור, במידה ראויה. 50 שקל או 3 ב-100.

* הרי גליל, אלון 2010: גם כן יין שמפתיע לטובה לעומת המחיר, מצדיק שוב את השם הטוב שיצא להרי גליל כיקב שנותן תמורה לכסף. בלנד קלאסי של ארבעה זנים שמפיקים יין ידידותי מאוד וגמיש עם ניחוחות פלפל לבן ושפע פרי. נגיש אבל לא נעדר עומק. 65 שקל.

* תבור, אדמה, קברנה סוביניון מורבדרה 2009: העינב הדרום-אירופי עושה עלייה מוצלחת ונקלט יפה בבלנד מעניין. הוא גם מעניק ניצוצות לסגול הכהה ומוסיף נופך של עומק ועשבוניות לניחוחות הטבק והתבלינים של הקברנה. יין מעט מורכב עם סיומת נעימה ורגועה. 75 שקל.

 

השישייה היוקרתית

(מ-80 שקל ומעלה)

לבנים

* יתיר, ויונייה 2010: יין קיץ ישראלי קלאסי עם ניחוח מבושם, טעמי מנגו, צבר ומשמש חמצמץ ומרקם לעיס. לבן מאוזן היטב שיסתדר גם עם מנות מורכבות, אבל עדיף אולי לשתות אותו בפני עצמו, לפני או אחרי ארוחה או בהרמת כוסית כשמעדיפים לא להכביד עם יין אדום. 80 שקל.

* בראבדו, שרדונה 2011: הרבה שרדונה מיוצר בישראל, רובו הגדול נחות למדי. זה של בראבדו מצליח לא לטבוע בבריכת שמנת או להחליק על מצוקי גיר. פריכות מענגת עם טעמי אננס ותות שדה עם ליטוף חמאתי בסיומת. 90 שקל.

אדומים

* עמק האלה, קברנה פרנק 2009: כמה יקבים מקומיים עושים פלאות עם העינב הזה, שמשמש בדרך כלל לבלנדים. הקברנה פרנק של עמק האלה הוא יין שרירי, עם ארומה כוהלית עמוקה וטעמים של פלפל ירוק. כדאי לתת לו לנשום לפחות שעה לפני ארוחה משמעותית, רצוי בדקנטר. 115 שקל.

* ויתקין, פטיט סירה 2009: יין מאוד משביע רצון, על גבול המתנחמד אבל שומר על איפוק מסוים. ניחוחות של סיגליות וטעמי פירות שחורים מלאים משתלבים יחד אל תוך סיומת ארוכה. לא מאוזן לגמרי וקרוב לוודאי שכמה שנים בבקבוק ישפרו אותו, אבל מוכן לשתייה גם כעת. יין כמעט מושלם למנות כבדות. 125 שקל.

* טריו, 2010 Special Cuvee: כמעט מתחשק להעניש את יקב הבוטיק של משפחת שקד על השימוש המיותר שלהם בשמות לועזיים, אבל זהו אחד היינות המעניינים שיצאו לאחרונה ואולי גם ה"ישראלי" ביותר מבין יינות היוקרה. הבלנד של קברנה סוביניון ומעט סירה אוצר בתוכו חום מלטף וניחוחות אורנים ואקליפטוס. 150 שקל.

* פלטר, Selection-T פטיט ורדו 2010: הפטיט ורדו של פלטר נבחר בשנים האחרונות בכמה רשימות של עשרת היינות הטובים בישראל, וגם בציר 2010 שיצא כעת לשוק לא נופל מהרף שהציבו קודמיו. יין סמיך עם דביקות כמעט ריבתית, ארומה פרחונית מורכבת וטעמים עשירים של קינמון. 160 שקל.

 

יין לשנה הבאה

* רמת הגולן, ירדן, קצרין 2008: לא פשוט להצדיק רכישה של יין שבמחיר בקבוק אחד שלו (350 שקלים) ניתן לרכוש שישיית בקבוקים ראויים לגמרי.

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מיין קצרין הזה, שיצא זה עתה לשוק ובקרוב כנראה יאזל ממנו; בין השאר מכיוון שבניגוד ליין הדגל של יקבי רמת הגולן מחלק מהשנים הקודמות, היין הזה, שהוא התזכורת האחרונה לבציר 2008 החד-פעמי, באמת מצדיק את הרעש הגדול סביבו.

סיבה אחרת להסס לפני שמוסרים את כרטיס אשראי לגיהוץ היא שהיין המורכב הזה, בעל שכבות ריח וטעם גורדות שחקים (רשימה חלקית ביותר: רוזמרין, טרגון, אניס, שוקולד בלגי, עשן סיגר), עוד רחוק מלממש את הפוטנציאל שבו. אם כבר הוצאתם את הכסף מהכיס, תשכיבו אותו במקום מוגן עד שתגיעה השנה הבאה, מתוך תקווה שתהיה טובה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו