בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכל באיפוק, גם האיפוק

מסע בעקבות השפים הישראלים הכי טובים שמתמחים באוכל בריא. והפעם, תחנה תשיעית: עם דורית אוחנה ביפו

21תגובות

המטבח של דורית אוחנה, המכונה וג'ידורה, ממחיש היטב את העיקרון שלפיו אין משנה סדורה אחת שהיא הטובה מכולן, ולכן התוצאה המיטבית מתקבלת כאשר משלבים יחד כמה רעיונות טובים מכמה משנות סדורות טובות.

זאת ועוד: התוצאה גדולה מסכום חלקיה, ולכן עצם השילוב יוצר יתרונות נוספים שאין במשנה זו או אחרת. במלים פשוטות, מי שדבק במשנה סדורה אחת, טובה ככל שתהיה ומסרב להביט ימינה ושמאלה, לא ייהנה מן השלם שיוצר השילוב ביניהן.

כדי להכיר את המטבח של אוחנה קבענו את התחנה התשיעית, הלפני אחרונה, בביתם שלרותי גיל ודני כהן ביפו. אוחנה, שעיקר עיסוקה בבישול בריא וצמחוני לאירועים, בחרה
בבית גיל-כהן מפני שהיא מחשיבה את השולחן, הקירות והחברה לא פחות מאשר את הצלחות והמזון. שילוב נכון בין סוג הבישול לבין האנשים והאווירה הוא מבחינתה חלק בלתי נפרד מתכנון הארוחה.

מוטי מילרוד

כמו הבישול של אוחנה, הבית של האדריכלים גיל וכהן עוטף את אורחיו ומשדר פשטות
אנינה. כל פרט בבית, מפעל נקניקים לשעבר, הוא יציר כפיהם ודמיונם של המארחים. תוך כדי שיחה על עברם ועתידם של הנוכחים, אוחנה מגישה סלט פשוט, מרענן ומקורי.

סלט ריג'לה

צריך: 1.5 חבילת ריג'לה, שעליה מופרדים מהגבעולים ושטופים; 2 תפוחי עץ עונתיים;
אגוזי מלך שלמים קלויים במחבת (הכמות לפי הטעם); קליפת ליים או לימון קצוצה; שמן
זית לפי הטעם; מלח ופלפל לפי הטעם; עלי כרוב אדום מופרדים במקום קעריות אישיות.
הכנה: מערבבים את כל החומרים בקערה; בתבנית הגשה יפה ושטוחה מסדרים את "קעריות" עלי הכרוב וממלאים בהם סלט.

עיקרון נוסף שמודגש במטבח של אוחנה הוא שאפשר, טבעי וגם צפוי לחרוג מדי פעם
מן הכללים. לא קרה כלום. לכן אפשר למצוא אצלה, בלי התנצלויות, קלייה במחבת, אפילו
טיגון, ועוד מיני סעיפים שטהרנים גמורים היו פוסלים. על פי גישתה של אוחנה, קנאות
מופרזת מזיקה לבריאות לא פחות ממחבתות וטיגונים. לכן אם וכאשר המסגרת הכוללת
טובה, אפשר וכדאי לשבור מדי פעם את הכלים והכללים לטובת איזשהו חשק, גחמה, תענוג או געגוע.

יותר מזה: מי שעיקר התזונה שלו מבוסס על מזון מיטבי, לא יינזק אם מדי פעם יטעם
משהו שחורג מן הכללים הבריאותניים. בחשבון הכולל זה חסר חשיבות. ממש כפי שמי שכל ימות השנה אוכל ג'אנק לא יפיק שום תועלת מיום אחד של תפריט בריאותני למהדרין.

בארבע מלים: הכל באיפוק, גם האיפוק.

"אני", מסכמת אוחנה, "לא פנאטית ולא אוהבת פנאטיים. אני גם נגד רגשי אשמה ובעד
גישה גמישה ומציאותית. אחרי הכל, אוכל צריך להיות מקור להנאה, חלק מהחיים
האמיתיים של כו-לם. לכן אני נמנעת משיטות בישול מסובכות. כמה שיותר רענן, טרי,
טהור, כמה שפחות קישוטים והתעסקויות מעייפות".

טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים וטוב משניהם טעמו של החלק העיקרי בארוחה שאוחנה
מגישה.

פריקה (חיטה שרופה)

צריך (ל-6 עד 8 סועדים): 2 כוסות פריקה; 0.5 ק"ג עגבניות שרי מסוגים וצבעים שונים;
1.75 כוסות מים; 1 חבילת תרד טורקי; פלפל חריף ירוק חתוך לפרוסות דקות (לפי
הטעם); 0.25 כוס צנוברים קלויים במחבת; 5 4 שיני שום חתוכות לפרוסות; 3 כפות שמן
זית; מלח אטלנטי ופלפל שחור לפי הטעם.

הכנה: משרים את הפריקה חצי שעה במים; מחממים את התנור ל 180 מעלות ומשחימים קלות את העגבניות עם שמן זית, מלח ופלפל; שוטפים את הפריקה ומאדים עם מעט שמן; מוסיפים את הנוזלים, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה; מכסים ומבשלים כ 20 דקות; במחבת עמוקה מטגנים את השום והפלפל החריף חתוך לפרוסות; מוסיפים את העגבניות מהתנור ובוחשים עד לחיבור הטעמים; מתקנים תיבול, מוסיפים את חבילת התרד, מכסים ומבשלים עד לריכוך; מגישים בקערה את הפריקה ומעליה העגבניות, התרד והצנוברים.

קציצות דלורית

מוטי מילרוד

צריך: 1 דלורית בינונית יפה; 4 שיני שום; 2 חבילות פטריות יער שונות קצוצות
דק; 2 ביצים אורגניות; שמן זית לפי הצורך; 0.5 כוס פירורי לחם מלא או כוסמין;
חופן אגוזי מלך; מלח ופלפל.

הכנה: מחממים את התנור ל 180 מעלות; קולפים את הדלורית, חותכים לקוביות ומוסיפים
שמן זית, מלח ופלפל. מכניסים לתנור עד לריכוך; מאדים את השום עם הפיטריות עד
לריכוך ומתבלים במלח ופלפל; מכניסים לקערה את כל המרכיבים ומעסים היטב עד למרקם אחיד ולא דביק; יוצרים קציצות עגולות, מניחים בתבנית על נייר אפייה ואופים 20 עד 30 דקות.

מטבלים לקציצות

על בסיס יוגורט סמיך (מומלץ מחלב בפאלו או עזים) מוסיפים טחינה, שמן שומשום
ווסאבי לפי הטעם.

על בסיס פסטו: מכניסים חופן כוסברה, חופן פטרוזיליה, חופן שמיר, חופן צנוברים,
מעט שמן זית, מלח ופלפל למעבד מזון. מוסיפים סויה, ג'ינג'ר, שום, שמן שומשום ודבש
תמרים לפי הטעם ו-0.25 כפית ספירולינה.

רבע כפית ספירולינה? רבע כפית שממחישה את העקרונות של אוחנה ובעיקר את האיפוק.

המזון העילי בעייתי בעיניה. "הוא מעורר אצלי ספק וחשד מפני שכמו כל טרנד, הוא
מוכתב מלמעלה", היא אומרת. "אתמול היתה שעתה היפה של הקינואה ומחירה נסק. היום קינואה אאוט וצריך לקחת הלוואה כדי לקנות מזון עילי שקסמו בא לו גם מהשמות
המוזרים: גוג'י, צ'יה, מאקה, ספירולינה ועוד. הוא מגיע ממקומות רחוקים ונמכר
במחירים הזויים. לכן המזון העילי שלי זה רק הנבטות, עשבי בר וטחינה טובה".

ואחרי כל זה רבע כפית ספירולינה? בהחלט, מפני שהספירולינה מוכיחה שלפעמים גם
כשמתנגדים לטרנד, אפשר להתאפק. בעיקר אם זה מתאים, טעים, יפה, מוסיף או שמישהו מהחברים אוהב אותו.

הקינוח שמגישה אוחנה פשוט ומקסים:

ארטיק על מקל קינמון

צריך: 2 מגשי קרח; 0.5 כוס ממרח שקדים; 3 תמרים; 6 מקלות קינמון ארוכים; חופן
פיסטוקים מקולפים; מי ורדים. 

הכנה: בוויטמיקס או במעבד מזון חזק טוחנים שקדים, תמרים, קרח ומי ורדים עד למשחה

מוטי מילרוד

סמיכה; יוצקים את הבלילה לתבניות ארטיק; מוסיפים בכל שקע כמה פיסטוקים שלמים
ונועצים מקל קינמון; מקפיאים 24 שעות.

הארטיק של אוחנה יפה וטעים. מקלות הקינמון, כמו הוויכוח הסוער שניהלנו בסוף
הארוחה, ממחישים עד כמה כל פרט משפיע על חוויית האכילה. נושא הוויכוח: השפעת
הרגלי הניקיון של בני הזוג על הצלחת הקשר.

בשבוע הבא: תחנה אחרונה, אצל אופק און בר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו