בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטארט-אפ ישראלי: תוכנת מתכונים בהתאמה אישית

אופיר שחר עומד מאחורי המיזם "Kitchenbug", המלמד מחשב לקרוא מתכונים ולהציע למשתמש תפריט בהתאמה אישית. מתכון עם מודעות

7תגובות

אחד ממאה חיפושים במנוע של גוגל הוא למתכון. בחודש מתבצעים שני מיליארד חיפושים. 33 אלף בלוגים לבישול קיימים בשפה האנגלית בלבד ומתכונים הם הקטגוריה השנייה הכי מודפסת אחרי חדשות. מדוע אנשים מדפיסים חדשות היא שאלה לטור אחר, אבל הנתונים האלה מעידים כי מתכונים הם עניין חשוב ברשת, במיוחד סביב השעה ארבע אחר הצהריים, כשהשאלה "מה נאכל לארוחת הערב?" מתחילה להציק.

"לאנשים יש מתכונים ואנחנו רוצים להפוך את המתכונים לחכמים, מתכונים שמודעים לעצמם", אומר אופיר שחר. בראשית האלף השלישי, מסתבר, מודעות עצמית היא תכונה חיונית גם למתכונים. "ברגע שיש לך מתכון שמודע לעצמו, אתה גם יכול לדעת עליו יותר, ואתה גם יכול להשתמש בכלים אוטומטיים כדי לכייל אותו לפי בחירתך".

אופיר שחר הוא יזם היי-טק וטבח שעומד מאחורי "kitchenbug", סטארט-אפ ישראלי שהוא תוכנית העשרה ממוחשבת למתכונים השואפים למודעות עצמית. "מתכון הוא תוכנית אב, כמו תווים במוסיקה... אתה צריך להביא אתך אל המתכון כמות נכבדה של ידע כדי לרנדר אותו, להוציא אותו לפועל, ואתה צריך את הידע עוד קודם כדי לדעת אם המתכון מתאים לך. זה נשמע פשוט אבל מצריך מידה נכבדה של טכנולוגיה".

בשפה פשוטה, שחר והצוות מלמדים מחשבים לקרוא ולהבין מתכונים, ואז להעניק למתכונים מיכולותיהם המחשביות. זה מתחיל ביכולות בסיסיות שקיימות כבר כיום באתרי מתכונים ייעודיים, דוגמת allrecipes.com, כמו האפשרות לקחת מתכון קיים, לבחור את מספר המנות הרצויות ולגרום להכפלה המתאימה של רשימת המצרכים. זה עדיין לא נחשב למתכון שמודע לעצמו, לכל היותר זהו מתכון שלמד את לוח הכפל, ולעתים הוא גם מוליד תוצאות משעשעות כשמגיעים לשברים, כמו ארבע ושלוש חמישיות מקלות סלרי. יכולת בסיסית אחרת היא הדו-לשוניות, כלומר, להמיר מתכון קיים משיטת המידות האמריקאית לשיטה המטרית, מפאונד וגלונים לגרמים וליטרים.

אבל המודעות העצמית שעליה מדבר אופיר היא היכולת של המתכון לתרגם את עצמו לרשימת ערכים תזונתיים מסודרת: כמה קלוריות יש בו, כמה שומנים, ברזל, סידן וכו'. ויותר מזה, לומר למתעניין האם המתכון מתאים לו במקרה שהוא טבעוני, צמחוני, רגיש לגלוטן, אוכל כשר, חלאל, סוכרתי, אשה בהריון או לפני אימון כושר. בקיצור, מתכון שמודע לתכונותיו ויודע לבחור לעצמו את השידוך המתאים בין הסועדים. ככל שהממדים הבריאותיים והאידיאולוגיים של הבישול והאכילה הופכים מרכזיים יותר, המודעות הזאת הופכת חיונית יותר.

המחשב שונא עמימות

בטכנולוגיה עליה מבוסס קיצ'ן באג (Kitchenbug) פגש אופיר שחר לראשונה כששירת ביחידת המודיעין 8200. "משם הגעתי עם הדגש על אינפורמציה. התעסקתי קצת בטכנולוגיית  Natural Language Processing, עיבוד שפה טבעית. זה מה שאתה עושה באופן רגיל כשאתה קורא משהו ואת זה אתה יכול ללמד מחשב".

הייחוד של תוסף התוכנה הוא ביכולת לקרוא מתכונים קיימים המפורסמים בבלוגים ולהפיק מתוכם את רשימת הערכים התזונתיים וההתוויות הדיאטטיות. לרוב המתכונים מבנה קבוע בן שני חלקים ¬ רשימת מצרכים ואחריה הוראות הכנה. עד להופעת קיצ'ן באג - "חיידק המטבח" או אולי "ג'וק המטבח" - כותב שרצה לצרף את רשימת הערכים התזונתיים למתכון שפירסם ברשת, היה נדרש להזנה ידנית של הנתונים באתרים שמציעים מחשבונים ייעודיים לכך. אופיר מספר כי בעבר ניסה לחשב באמצעות כלי ידני את הערכים לסלט קפרזה, אותו סלט איטלקי פשוט למדי של מוצרלה, עגבניות, בזיליקום ושמן זית, והדבר ארך כ 20 דקות.

לכאורה קל ללמד את המחשב לקרוא רשימת מצרכים בזכות המבנה התחבירי הפשוט של הרשימה. הקושי נעוץ בריבוי מוצרי המזון הקיימים והווריאציות השונות שלהם. המערכת של kitchenbug המפענחת את רשימת המרכיבים מתבססת על מאגר הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי, USDA, שהוא המאגר המקיף ביותר לנתונים תזונתיים על חומרי גלם, ובשעת הצורך היא נעזרת במאגרים של מדינות נוספות בהן יפאן ואף פינלנד. העגבניה לדוגמא, יכולה להיות מזנים שונים, ויכולה להיות משומרת או מיובשת, וכל מופע שלה כרוך בערכים תזונתים שונים.

קושי אחר הוא העמימות. מחשבים שונאים עמימות אפילו יותר מאנשים. כשכתוב להוסיף "דג ים לבן" במתכון למרק דגים, כל האוקיאנוס נפער מתחת לרגליים ומאיים להטביע. דוגמא אחרת היא מתכון שרשימת המרכיבים שלו כוללת אגסים משומרים עם הסירופ שלהם ¬ אלא שההבדלים בין סירופ של חברה אחת לאחרת מבחינת הריכוז יכולים להיות קיצוניים, מה גם שמאגר משרד החקלאות האמריקאי לא מכיל נתונים מדויקים על נוזל השימור של פירות שונים.

קושי נוסף כרוך בתרגום מתכונים אמריקאיים שבהם רווח השימוש במוצרים מעובדים-מתועשים ברשימת המצרכים. כשהמערכת נתקלת בעמימות ביחס לערכי המזון, השאלה מוחזרת אל רמון ענב, הדיאטן הקליני של המיזם, שנדרש למצוא מענה לשאלות, למשל: מה הערך התזונתי של עוגיית הסנדביץ' "אוראו" ללא המילוי הלבן, כשגם היצרן עצמו לא מפרסם את הערכים התזונתיים של המילוי בנפרד. רמון מספק גם את המבט הקליני על רשימת המרכיבים, מלמד את המערכת להדגיש פרטים שעלולים לחמוק מתחת לרדאר במבט חטוף על המתכון. כך לדוגמא מתכון המתאים למי שרגישים לגלוטן יכול לכלול יוגורט, אבל המערכת תפנה את תשומת לב המבשל לכך שיוגורטים מסוימים עלולים להכיל גלוטן כחלק מהחומרים המסמיכים המשמשים בתעשייה.

לעתים גם קריאה של רשימת מרכיבי המתכון אינה מספיקה כדי להפיק ערכים תזונתיים מתאימים, ואז נדרש המחשב להיכנס לביצה האמיתית ¬ הוראות ההכנה. "ניתוח שפה תמיד מסתכל על מבניות, תחביר והקשר", מסביר אופיר שחר, "ככל שהתוכן יותר מפורמט, יותר קל לנתח אותו. בהוראות ההכנה זה יותר מסובך מכיוון שהן נכתבות בשפה יותר חופשית והתחביר מורכב יותר. ליצור מנגנון אוטומטי לשם כך, זה כבר עניין מסובך".

הדוגמא שמביא שחר לכך שלא ניתן להתעלם מהוראת ההכנה כשבוחנים ערכים תזונתיים, היא "פיש-אנד-צ'יפס" - דג בבלילת בירה, ותפוחי אדמה, שניהם מטוגנים בשמן עמוק. "אם תיקח את המתכון ותסכם את מרכיביו, תגיע לתוצאה מאוד לא נכונה בגלל שיש בו שני ליטר שמן וכמות גדולה של בלילה שלרוב נשאר ממנה עודף". כדי לחשב את הערך האמיתי, נדרש המחשב לקרוא את הוראות ההכנה ולהבין שמדובר בטיגון עמוק ולכן רק חלק קטן מכמות השמן במתכון נספגת במאכל עצמו. חלק קטן אבל עדיין משמעותי.

המורכבות הזאת היא המקום אליו צועדת המערכת, בדרך שהיא עדיין בראשיתה. בדומה לכך, גם בישול ירקות ירוקים במים רותחים מפחית מאוד את ערכם התזונתיים שלהם, וגם זה מקרה שבו המערכת צריכה לדעת לקרוא את הוראות ההכנה כדי להפיק את טבלת הערכים התזונתיים האמיתית.

אתה התזונאי של עצמך

כיום מופיעה המערכת כתוסף לתוכנת הבלוגים הנפוצה Wordpress. בלוגרים, בשלב זה רק באנגלית ולכותבים מוזמנים בלבד, יכולים לצרף את התוסף לסביבת העבודה שלהם, להעתיק לתוכו מתכון ¬ ובלחיצת כפתור תופק לו טבלת הערכים התזונתיים יחד עם ההתאמה שלו לדיאטות שונות. שחר מסביר כי כדי לעודד בלוגרים להשתמש בכלי, מבצעת המערכת התאמה אוטומטית של המתכון לתקן חדש של כתיבת מתכונים, הדורש ידע בתכנות - ידע שחסר לרבים מהכותבים. הטמעת התקן מקדמת את המתכון בתוצאות מנועי החיפוש המובילים. מסיבות אידיאלוגיות או בריאותיות, אנו עדים לביקוש הולך וגובר לאמצעי שליטה ובקרה על מה שאנשים מכניסים לפה, ואולי אין זה פלא שטכנולוגיית אשר שימשה לריגול נודדת משדה הקרב אל בין הסירים.

הכוונה לעתיד היא שהמערכת תאפשר למשתמשים להיות התזונאים של עצמם, והדיאטן רמון ענב אכן רואה כאן אפשרות לעורר את התזונאי הרדום בכל אדם. "המשתמש יוכל להזין את הנתונים האישיים שלו, החל בגיל, מין ומשקל ועד בדיקות מעבדה ¬ למשל, אם יש לו יתר כולסטרול או סוכר - ונטילת תרופות מסוימות, ואז באופן אוטומטי יותאמו לו מתכונים". היכולת להציע מגוון מתכונים בעלי ערכים תזונתיים דומים תוכל להעניק גמישות לתפריטי הדיאטה הסטנדרטיים הנוטים לחד-גוניות, בסגנון חזה עוף מאודה ושתי כפות פסטה.

כבר בגרסה הקרובה של המערכת, שתתפרסם ב-17 בינואר, תהיה אפשרות לניתוח אוטומטי של מתכונים ולספירת מנות פחמימה, שרלוונטית מאוד לחולי סוכרת. בעתיד המערכת גם תדע להמליץ כיצד לבנות ארוחה מאוזנת, ואם חיפשת מתכון לסלט תקבל גם הצעות למנה עיקרית שתשלים אותו מבחינה תזונתית.

בעולם החדש של קיצ'ן באג, אף פחמימה לא תחמוק וכל קלוריה תצפצף. וברוח דבריו של סבא של ספיידרמן לנכדו שנעקץ על ידי חרק - עם הכוחות הגדולים תגיע גם אחריות גדולה. אחריות לא להשתמש בכלים האלה לרעה נגד עצמנו, לא להתייסר יותר מדי על כל קלוריה, לא לרדוף אחרי כל ויטמין, לא לתת לפרטים המרובים להסתיר את עצם ההנאה מהאוכל. הרעיון הוא להיעזר במחשב כדי לעשות אוכל טוב יותר, ולא לתת לשכלתנות הממוחשבת להכניע את העונג האנושי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו