בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול או לא לאכול

מה זו אכילה מודעת

טיך נהאת האן הוא נזיר ששמו נקשר בסגפנות והימנעות. טל רונן הוא שף עטור שבחים שספרו נראה כפנטסיה פראית של אניני טעם. אז למה בעצם טבעי כל כך ששניהם מאמינים באכילה מודעת

31תגובות

מה הקשר בין הנזיר הבודהיסטי טיך נהאת האן לשף טל רונן? לכאורה שום דבר, אלה שני הפכים. אבל רק לכאורה. בפועל שני האישים, האחד נושא את דגל הסגפנות והאחר מזוהה עם מגמה של נהנתנות, ממליצים על אותה שיטת תזונה: אכילה מודעת.

השיטה הזאת מבוססת על הרעיון הכללי שתהליך ממושך של התבוננות עמוקה, שראשיתו תשומת לב מלאה לכאן ולעכשיו, עשוי לחולל פלאים אצל מי שרוצים לעבור מתפריט מערבי מזיק לתפריט בריא ומיטיב. רבים וטובים נקשרים לשיטת התזונה הזאת, וכל אחד מכוון את המודעות לתחום אחר של האכילה. יש מי שמציב בראש סדר העדיפויות את שלום כדור הארץ, אחרים מדגישים את בריאות האדם או את זכויות בעלי החיים. אבל כל התחומים כרוכים זה בזה, ומי שמפנה את המודעות לאחד מהם יעורר אותה גם כלפי האחרים. הכוונה באכילה מודעת היא אם כן לא רק לאכילה הנובעת מתחושת רעב ומופסקת בעקבות תחושת שובע, זה מובן מאליו, אלא גם ובעיקר לאכילה מתוך הבנה והערכה של כל המרכיבים הנכללים בפעולות הלעיסה והבליעה וסובבים אותן.

הנזיר טיך נהאת האן תיאר בין השאר את האכילה המודעת באחת מרשימותיו המוקדשת לאכילת תפוזים בחברת כמה ילדים. כל אחד מהילדים התבקש להסתכל בתפוז שלו ולהרהר במקורו. לראות לא רק את התפוז אלא גם את אמו, עץ התפוז, ואז לדמות את פריחתו בגשם ובשמש. לראות עלי כותרת נושרים ואת הפרי הזעיר המבצבץ, ואחר כך את הפרי צומח וגדל. לאחר כל זה התבקשו הילדים לקלף את התפוז, ליהנות מניחוחו ולהתענג על מרקמו העסיסי.

איור: עמוס בידרמן

בספרו "השלום הוא בכל צעד" מדגים הנזיר תרגיל של מודעות באמצעות סיפור לחם הקודש. כשישו פרס את כיכר הלחם וחילק אותה בין תלמידיו הוא אמר להם, "קחו ואיכלו, זה גופי". ישו האמין, על פי הנזיר, שאם תלמידיו יאכלו פיסת לחם אחת מתוך כוונה ומודעות, הם יזכו בחיים אמיתיים. טיך נהאת האן מבקש גם הוא מתלמידיו להסתכל עמוק לתוך מזונם, בין שזה לחם, תפוז או עוגייה, כדי לראות את החיים במלוא עושרם.

ואילו ברשימתו "אכילה מתוך נתינת הדעת" ממליץ טיך נהאת האן לאכול ארוחה רק אחרי שמכבים את הטלוויזיה, מניחים הצדה את העיתון ומסיימים את ההכנות הדרושות. הוא ממליץ לשבת סביב השולחן עם עוד אנשים באופן שיאפשר להסתכל על האוכל ולהעניק לו ממשות. הוא ממליץ עוד להרהר במזון שאנו אוכלים באופן שיגלה לנו את היחסים המורכבים שבין גשמי לרוחני ואיך הם משפיעים על הקשר שלנו עם היקום. והוא ממליץ גם לזכור בכל ארוחה שההזדמנות לשבת עם עוד אנשים ולאכול היא יקרת ערך. משהו שאין לכל אחד.

למרות זאת, האסוציאציה הראשונה שמעלה הביטוי אכילה מודעת, בעיקר בהקשר של טיך נהאת האן, היא כנראה סגפנות. השנייה ­ הימנעות. זו הסיבה שלצדו של הנזיר הבודהיסטי אני כותבת כאן על השף טל רונן (נולד בישראל), מחברו של הספר The Consious Cook. שמו של רונן, שף עטור שבחים, נקשר במיטב המסעדות הטבעוניות המובילות בארצות הברית והוא שבישל לאופרה וינפרי בניסוי הניקוי המפורסם שלה. ספרו המהודר הוא ההיפך הגמור מסגפנות או הימנעות מפני שכל מתכון או צילום בו נראים כמו פנטסיה פראית של אניני טעם באשר הם.

בהקדמה לספרו פונה שף טל רונן דווקא לאוכלי הבשר ומדגיש ארבע נקודות: ראשית, גם הוא אהב סטייקים ובעברו אכל הרבה מהם. שנית, השינוי התחולל בו מפני שעבד במסעדות הטובות בעולם וטעם את המנות שכולנו רק חולמים עליהן. שלישית, אין בכוונתו לנצל את ספרו או את מעמדו כדי לקדם אג'נדות (טוב, גם הוא מודה שפה ושם הוא לא מצליח להתאפק), ורביעית, בספר שלו, וגם במקרר שלו, אין נבטים, ובעצם שום מרכיב שאינו טעים לו לא נכנס לצלחת. חמישית, הספר לא מיועד לסגפנים אלא דווקא למי שמעריכים רוטב הולנדייז ושאר מאכלים עשירים ומנחמים. בקיצור: המעבר לטבעונות לא העלים את בלוטות הטעם שלו אלא להיפך, חידד אותן. 

המכנה המשותף הרחב בין הנזיר והשף ושאר המצדדים ברעיון האכילה המודעת הוא נתינת כבוד לאוכל, התייחסות רצינית לארוחות והכרת טובה למזון. הרעיונות האלה אינם חדשים ומופיעים כמובן במגוון של תורות רוחניות ובהן גם היהדות. אבל אנשי תרבות המערב ­ שבמשך עשרות שנים הורגלו לצרוך מוצרי מזון מעובדים, קפואים וזמינים בלי להקדיש להם עבודה או מחשבה ­ נוטים ליצור זהות בין אוכל לגשמיות ומתעלמים מהממד הרוחני שיש בדאגה למקורות מזון ראויים, בהקפדה על זמני ארוחות ובהבנת הקשר בין המזון לבריאות.

אחת הטענות המרכזיות של אנשי האכילה המודעת היא שמי שאוכל מתוך מתן כבוד ליקום, מי שמקפיד להימנע מאלימות במזון, לומד גם להימנע מכל סוג של אלימות בשאר תחומי החיים. לכן מי שאוכלים מזון שאינו כרוך בשום אלימות יימנעו ממלחמות ומכל סוג של יוהרה וזלזול באחר. זאת ועוד: מי שמאמין כי האדם הוא מה שהוא אוכל וכי האוכל עושה את האדם, מאמין גם כי מי שאוכל מתוך מודעות ­ ושם לב, למשל, לאיך נהגו היצרנים בעגל שנתח ממנו מונח בצלחת ­ נוהג בצניעות בכל תחומי חייו ומתחשב בזולת.  

עד כאן הכל נשמע טוב ויפה, אלא שבדרך כלל כאן עולה מאליה התהייה על אודות טעמו של האוכל ועל ההנאה, ליתר דיוק חוסר ההנאה, ממנו. ספרו של רונן מפריך את החששות האלה. הוא מוכיח שהימנעות מאכילת מזונות תעשייתיים מזיקים ומוצרים מן החי והקפדה על צריכת מאכלים בעלי ערך תזונתי גבוה הן פעולות המחויבות לא רק לכדור הארץ ולבעלי החיים אלא גם ובעיקר לחך הפרטי. רונן מעיד על עצמו שהוא אובססיבי בכל הקשור ליצירת מזון טבעוני מגרה ומפתה לפחות כמו זה שנהג לאכול בעברו כקרניבור.

לפעמים צילום אחד (או מתכון) עדיפים על אלפי מלים. הנה קישור לעמוד המתכונים באתר של רונן.

מיוחד לחנוכה

באתר "קחו את הקיימות בידיים", במסגרת המדור "צאו מהסופר", מתפרסם השבוע מדור מיוחד שעיקרו שפע עצות בריאות ואקולוגיות לחנוכה. זו גם הזדמנות להמליץ על האתר כולו, הגדוש ידע ועצות, ועל המדור (תוצרת פרויקט "עץ בעיר"), המציע שפע חלופות גם למוצרים כמו במבה או אבקת מרק. 

   



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו