בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדים מבשלים, גרסת 2014

אחרי ההצלחה של "ביסים" מוציאה הבלוגרית הילה קריב ספר בישול לילדים — תחום שכמעט לא אותגר מאז "ילדים מבשלים" של רות סירקיס. אז איך עושים את זה פשוט, טעים ולא מפונפן, ומה תפקידו של ההורה כשהילד מבשל?

26תגובות

הילה קריב עמדה מול אתגר: לחבר ספר בישול חדש לילדים שיציב סוף סוף תחרות ל"ילדים מבשלים" של רות סירקיס, שיצא לפני 39 שנה.

הבלוגרית, שספרה הראשון "ביסים" (כתר, 2012) הוכיח שכישרונות הקולינריה פורצי־הדרך נמצאים ברשת ולא בתוכנית הריאליטי, מתמחה במתכונים עונתיים, מקוריים, שנסמכים על היבול של גינת הירק ועל שוק האיכרים בקליפורניה, ומצולמים על ידה בשעת הבישול ובשעת האכילה, במטבח הביתי, באור טבעי ובידיים מלוכלכות מקמח.

מהאלבום המשפחתי

בספרה החדש, "ביסים קטנים" (כתר, 2014, 76 שקל), היא מורידה גובה ומשתעשעת בלא פחות רצינות. היא מתמקדת ביסודות המטבח הישראלי הביתי — שניצל, פתיתים, סלט ביצים ועוגת היומולדת — ומשתדלת להתאים אותם לימינו ולהפוך אותם לבריאים יותר. לזה היא מוסיפה ביסים של אמריקה — ארוחת טורטיות, הר של פנקייקס, סמודי'ז וקאפקייקס — כי שם היא מתגוררת ומגדלת את ילדיה. למתכונים מתלווה הקדמה על ההבדל בין קמצוץ לחופן, על כלי הבישול, המכשירים, הטכניקות והמצרכים הבסיסיים, שתוכל לרענן את נוהלי הבישול של בשלנים מתחילים בכל גיל, לצד איורים־צצים של מיכל פדלון שהופכים אפילו קניידלעך לאוכל שכיף להסתכל עליו.

קריב, בת 44, גדלה בישראל, בשנת 1999 למדה בישול ב־French Culinary Institute, לאחר מכן השתלבה במטבחים של המאפיות של בלתזר ובושון, מסעדת "לופה" ועוד. לדבריה היא לא מוצאת את התעודה כי אין לה שום חשיבות, כי במטבח המקצועי יש היררכיה וגם בוגרי בתי ספר בישול מתחילים מלמטה. ב–16 השנים האחרונות, בהן היא מתגוררת בארצות הברית, היא מפתחת מתכונים ועוסקת בבישול, צילום ובכתיבה. בעלה שחר הוא מרצה באוניברסיטת ברקלי ולהם שלושה ילדים שקוראי הבלוג מכירים בכינויים דנצ'ו, עמריק ויותי — דניה בת ה–12, עמרי בן ה–10 ויותם בן ה–7, שלושתם משתתפים פעילים בספר החדש. הם מחייכים על כריכתו ומציעים חופן תותים בגבו.

"מבחינת ההשקעה והכנות שלי, אין שום הבדל בין הספר הזה לקודם" היא אומרת, "היה לי חשוב לתת כבוד לקוראים הצעירים, לא להתיילד בשפה, להציע את המתכונים בצורה שהם עובדים, בלי אקסטרא סוכר וקישוטים. הספר הזה מגיע מאהבה והשקעה של הרבה אנשים. ניסיתי להפוך את המתכונים למודולריים, מבלי להכניס יותר מדי מכשור חשמלי. בחרתי מתכון של עוגיות שוקולד צ'יפס שלא דורש מיקסר. המטרה שלי היתה שילד בשכונת עוני יקבל את הספר הזה ולא יצטרך מקצף. הוא יוכל לקחת קערה וכף ולבשל את מרבית המתכונים".

הילה קריב

איך החלטת איזה מתכונים לכלול?

"רצינו ליצור ספר מתכונים בסיסי, עשוי היטב. בסופו של דבר זה האוכל שמשפחות אוכלות יום יום, לא אוכל מפונפן שמוגש על מצע של שני רטבים. הספר נועד להיות ביתי, נגיש, שימושי ועם זאת איכותי ואמין. הייתי דמוקרטית בתהליך העבודה וקשובה לצרכי הקוראים, ילדים וגם הורים. עשר חברות שלי שלחו לי רשימות של מתכונים שחשוב להן לראות בספר כזה, ולכך צירפתי רשימה ארוכה משלי, שעברה שיפוצים על ידי ההוצאה — אבל מתכונים שהיו בדמי לא הסכמתי להוריד. האם ילדים אוכלים טפנד זיתים או לא? בטח שהם אוכלים".

למה שילדים לא יבשלו ויאכלו אוכל של מבוגרים? את האוכל שאת חוגגת בבלוג שלך, רק עם הסברים מבוארים יותר?

ילדים לא צריכים תפריט משלהם. תראי, אני לא מומחית תזונה, אני כותבת מהנסיון שלי כאמא לשלושה ילדים וזה הכל. בבית שלי אני קובעת לכולם שמה שהכנתי — זה מה שיש וכולנו אוכלים. אבל החובה שלנו כהורים היא לפתוח בפני ילדינו את העולם המדהים של האוכל, ללמד אותם על טעמים, ריחות ותרבויות — ממש כמו שאנחנו לוקחים אותם למוזיאונים, מלמדים אותם מוזיקה ומתגברים אותם בשיעורים פרטיים. ההבדל היחיד בין הספר שלי לבין ספרי מתכונים למתחילים הוא באיורים. אבל זה לא ספר לילדים אניני־טעם כאלה: הוא מיועד לילדים צעירים שמבשלים עם הורה, ולכאלה שיודעים כבר לקרוא ומתנהלים במטבח לבד, וגם להורים שבישול הוא לא הדבר הכי טבעי עבורם והם צריכים לפתוח חוברת מתכונים. לא ניסיתי להמציא מחדש את הגלגל".

הם עדיין בפוסט־טראומה

איך נראית ארוחה אצלכם בבית?

"לפעמים כל אחד מקבל תפוח אדמה אפוי ושם עליו כל מיני תוספות — ירקות, גבינות, ביצה. בערבים אחרים אנחנו אוכלים את האוכל שיש בספר: נודלס, עוף, ירקות צלויים בתנור, סלט, חביתה. אבל לא רק. הבנים שלי ישבו ויאכלו סלט סלק, הם יאכלו אספרגוס, הם יאכלו ארטישוקים. הם אכלנים טובים. הבת שלי לעומת זאת לא תיגע בזה: היא תאכל סלט ירוק. היא יותר מקובעת על הדברים שהיא מכירה ואוהבת כי כשהיא היתה ילדה ולא אהבה משהו אני רצתי לבשל לה מה שהיא ביקשה.

הילה קריב

"בבלוג שלי אני אף פעם לא חושפת את הילדים, אני שומרת על הפרטיות שלי ושלהם. אבל כשהחומר לספר היה מצולם ומוכן, העורכת העירה שתמונות של קטעי־גוף לא עובדות בספרי ילדים. היה לי נורא קשה לשחרר, אבל ברגע שהבנתי שזה מה שנכון לספר ילדים, שרואים בו ילדים שעושים ושמחים, התחלתי לדפדף באלבומים ומצאתי תמונות נהדרות של ילדיי במטבח. עכשיו הדבר האחרון שהם רוצים זה לראות מטבח, אבל במהלך העבודה על הספר היתה הירתמות, מי יותר ומי פחות. היו גם היו רטינות בנוסח 'לא בא לי להצטלם' אבל בסך הכל הם צוות לעניין. הם בפוסט־טראומה עכשיו. אני שואלת 'מי רוצה לבוא לעזור?' ושומעת דממה. הקטן אפילו אומר — 'לא תודה'".

יש הורים שנרתעים מלהכניס את הילדים לעזור במטבח מחשש לבלאגן.

איור: מיכל פדלון

"כל דבר שילדים עושים גורם לבלאגן. כשהילדים מציירים אין בלאגן מטורף? וכשהם משחקים? בואי אלי בסוף יום ותראי למה הם מסוגלים, אבל גם כשהחדר מלא בצעצועים, בתוך רבע שעה הסדר מושב. במטבח לפעמים הקמח מתפזר והביצה נשברת והחלב נשפך, וזה לא טבעי לנו לזרום בתוך הבלאגן והלכלוך, אבל אם נשחרר, כמו שאנחנו משחררים שהם עושים אמנות, זה יעבוד. צריך להבין שכשהם מבשלים אנחנו הסו־שף שלהם. קשה להם מאוד עם העניין הזה של לסדר בעצמם אחריהם".

איך מפתחים מתכונים של אוכל טעים וגם בריא?

"כשאני מבשלת אני משתדלת לחשוב על מרכיבי האוכל, איך אפשר להכניס תוספות טובות, איך לחתוך במרכיבים לא טובים. בספר אין צבעי מאכל, הצבעים שיש בו נובעים מהטבע. אין מרגרינה בשום פנים ואיפה שיכולתי לחסוך בחמאה, חסכתי, ואיפה שמתאים שמן זית הכנסתי. אבל המטרה לא היתה להוציא ספר אליטיסטי שילדים יקראו ולא יבינו מה זה קמח כוסמין ואיך עובדים איתו. הסוד בכל דבר הוא למצוא את המינונים הנכונים. בהרבה מתכונים יש אופציה לכמה קמחים: מבחינתי זו עבודה משולשת, כי למצוא מתכון שעובד מצוין עם סוג קמח שונה, מבלי לשנות את הכמויות, היה מאתגר.

"אין בספר מתכונים מיוחדים לטבעונים, אבל רגישים לגלוטן וילדים צמחונים ימצאו בו הרבה. זה ספר כשר, כי הוא מנסה לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר, אבל מי שירצה לשים גבינה על העוף בטורטיה שלו יכול לעשות את זה. בכלל, מתכונים הם המלצה, אתה לוקח את הבסיס ועושה מזה את הדבר שלך".

אנחנו שמבשלים לאכילה מיידית ולא לבלוג יודעים שלפעמים מה שהכי טעים נראה זוועה. איך הופכים אוכל יומיומי למגרה ויזואלית?

"זה נכון. מג'דרה למשל היא מאכל בלתי צלים. אז מפזרים בצל ירוק מעל ומקווים לטוב. המצלמה שלי יושבת במגירה במטבח. חצי מהזמן מישהו מאבד לה את המכסה. אם היית רואה את הבלאגן שיש מסביב לקערית עם הקראמבל שצילמתי, והכיור שמלא כלים בצד. איך חברה שלי אומרת — לא להאמין שבסוף זה נראה טוב. כולם חושבים שיש לי מטבח פאר, הם מוזמנים לבדוק. כרגע יש לי מטבח כמו בדירות השכורות הראשונות שלי בתל אביב, שהארונות לא נסגרים מרוב השכבות של הצבע שמן. זה נראה לבן ונחמד אבל כשפותחים מגירה והיא נופלת על הרגל... ואז אני אומרת — אני זקנה מדי לזה. מגיע לי מטבח".

אז מה הכי חשוב בצילום אוכל? המון סטים של כלים וצלחות? סירים בכל הצבעים?

"אני אאכזב אותך בתשובה שלי. כל הכלים הם קערות יומיומיות, אין לי כלי צילום לבלוג. אלה הכלים שהילדים שלי אוכלים בהם. אין לי תאורה, אין לי חצובה, אני מצלמת באור יום בלי שום אביזרים יוצאי דופן. הטיפול בתמונות הוא מינימלי, רק אם הן חשוכות או צריכות חדות. זה האוכל, זאת המנה, אני לא אוהבת לקשט אוכל או לעשות סטיילינג. יוצא לי מכל החורים ההעמדות האלה עם הוואזות פרחים ברקע. האוכל הוא מה שחשוב ואם יש משהו שחשוב לי בתמונה זה שהוא יראה טוב וטעים".

מתוך הספר "ביסים קטנים" של הילה קריב

קשקושקשת (6 מנות)

כשמתחשקת לנו ארוחת ערב קצת אחרת, אנחנו מכינים קשקושקשת — פרוסת לחם שבתוכה ביצה; מאפה מהיר וקל שיכול להכיל את כל הטעמים שאתם אוהבים במיוחד.

תבנית שקעים

3 כפיות שמן זית או שמן צמחי אחר + מעט לזילוף מעל

6 פרוסות לחם רך או חלה

6 כפיות גבינה צהובה מגוררת (או פטה, מוצרלה, עזים, ברי או כל גבינה אחרת האהובה עליכם)

בצל ירוק קצוץ, עגבניות שרי חצויות, בזיליקום או עשבי תיבול שונים קצוצים, זיתים, בצל מטוגן או פטריות, תרד מאודה או כל ירק אחר

3 ביצים

6 כפות חלב

2 קמצוצי מלח

מה עושים?

1. מחממים תנור ל–180 מעלות.

2. משמנים כל שקע ברבע כפית שמן.

3. מורידים מהלחם את הקרום הקשה בעזרת סכין. מרדדים כל פרוסה בכוח בעזרת מערוך עד שהיא דקה מאוד, בערך 2–3 מ"מ. אפשר גם לקרוץ ממנה עיגול גדול.

4. מכניסים כל פרוסה לשקע — לא להיבהל אם היא נשברת (תלוי ברכות הלחם). מועכים עם האצבעות ומסדרים הכי טוב שיכולים. לא חייב להיות מושלם.

5. מכניסים לכל קערית לחם כפית גבינה, מוסיפים את הירק ו/או עשבי התיבול.

6. בקערית, טורפים ביצים, מלח וחלב ומוזגים באופן שווה בין כל קעריות הלחם.

7. מזליפים מעל לכל מאפה כמה טיפות שמן נוספות ואופים כ–20–30 דקות או עד שהמאפים זהובים והביצה יציבה למראה.

הילה קריב

ארוחת טורטיות ל–4 רעבים

ארוחת טורטיות היא כיף גדול — מכינים צלוחיות קטנות עם טעמים שונים וכל אחד ממלא את הטורטייה לפי טעמו האישי (יש ילדים שטעמים מקסיקניים כמו ליים, כוסברה וחריף אינם חביבים עליהם).

1 כוס גבינה צהובה מגוררת

1 כוס חסה קצוצה דק לפסים

½ כוס שמנת חמוצה

כ–2 כוסות שעועית חומה או שחורה מבושלת וחמימה — מקופסה זה גם יופי (מתכון לממרח שעועית בהמשך)

פרוסות אבוקדו בשל או גווקאמולי (מתכון בהמשך)

סלסת עגבניות (מתכון בהמשך)

ירקות מוקפצים (מתכון בהמשך)

ממרח שעועית:

מרסקים במעבד מזון: כ–2 כוסות שעועית חומה או שחורה מבושלת, ¼ כפית מלח, קמצוץ סוכר ולחיצה של מיץ לימון. אם אוהבים שום, כותשים פנימה ½ שן טרייה.

גווקאמולי:

מערבבים בקערית: 2 אבוקדו קלופים וחתוכים לקוביות, 1 כף מיץ לימון או ליים ומלח לפי הטעם. ואפשר גם: 1 כף בצל סגול קטן קצוץ דק או ענף בצל ירוק קצוץ, 1 כף עלי כוסברה קצוצים גס, פלפל חריף לפי הטעם, עגבנייה קטנה קצוצה.

סלסת עגבניות:

מערבבים בקערית: 2 עגבניות גדולות קצוצות דק, 1 כף מיץ לימון או ליים, מעט מלח לפי הטעם ואפשר גם 1 כף בצל סגול קטן קצוץ דק, פלפל חריף קצוץ לפי הטעם.

ירקות מוקפצים ועוף:

2 כפות שמן זית או שמן צמחי אחר

1 שן שום, כתושה

1–2 בצלים ירוקים, החלק הלבן בלבד (לא חובה)

2 כוסות ירקות שאוהבים, כגון: תירס, פלפל צבעוני פרוס דק לרצועות, פטריות פרוסות, בצל קצוץ או קישוא חתוך לקוביות

200–300 גרם חזה עוף או סטייק פרוס דק (לא חובה)

מה עושים?

1. מחממים במחבת את השמן ומוסיפים פלפל, תירס ומעט מלח. מערבבים ומבשלים על להבה גבוהה עד שהירקות מתרככים.

2. מוסיפים בצל (אם משתמשים) ושום וממשיכים לבשל כדקה תוך ערבוב. מכבים את האש ומכסים לחמש דקות — לריכוך מושלם.

3. לגרסה בשרית: על להבה גבוהה מחממים מחבת עם מעט שמן. מניחים את נתחי חזה העוף, מתבלים במלח, פלפל ומעט פפריקה. צורבים כשלוש דקות מכל צד או עד שהנתחים משחימים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו