גינה להם חביבה: הידעתם שגם לצמחים יש חיי קהילה?

איך מעשירים את ערוגת הגינה? אילו צמחים מעודדים אחד את השני? ומהי גילדת שלוש האחיות?

איתמר ויסמן, שפע הטבע
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיפוי קרקעצילום: איתמר ויסמן
איתמר ויסמן, שפע הטבע

את סיהאלו, עובד תחזוקה של המועצה, פגשתי כאשר פינה גזם מהרחוב בו אני גר. זה היה כשבוע אחרי שעברנו. הצעתי לו מים קרים וכך נוצר הקשר ביננו. במבטאו האתיופי הכבד הוא הציג עצמו כגנן ושאל אם אצטרך את שירותיו.

מאז יצא לנו לעבוד כמה פעמים ביחד בגינה. סיהאלו הוא איש חזק מאוד, בנוי לתלפיות וכפות ידיו נראות כשל פועל בניין ותיק. ראיתי אותו פעם עוקר במשיכה קלה שיח, שחשבתי שרק טרקטור יכול לשלוף.

החלטתי שהגיע הזמן לטפל גם באזור המוזנח שמאחורי ביתי - אדמה יבשה וחשופה שבחלקה מדיפה רחי של שמנים ונפט, שאריות זבל ופסולת מתכת קבורים באדמה והרבה עשבייה וגזם יבש. דחיתי ודחיתי. אבל החלטתי שהגיע הזמן לקבל עזרה.

קבעתי עם סיהאלו שיבוא לראות ביום שישי את השטח, כדי שידע איזה כלים להביא בשבוע הבא כשיבוא לעבוד. מכיוון שאין לו רכב, אספתי אותו משכונת יפה נוף. הוא גר בשיכונים הישנים, אלו שמאוכלסים ברובם בבני הקהילה האתיופית.

סיהאלו יצא מהבניין עם שני בקבוקי גולדסטאר צוננים וחיוך ענק על פניו. "זה טוב אחרי עבודה קשה קשה. קח זה טוב טוב". בעודי נאבק לפתוח את פקק הבקבוק עם מפתח הרכב, סיהאלו פתח את הבקבוק שלו בשיניו. "סיהאלו, זה לא בריא. זה ישבור לך את השיניים" הזדעקתי.  "אני פותח טוב טוב, לא לדאוג, מותק".

כשהחזרתי את סיהאלו לביתו, הוא הציע לי לעלות לביתו לטעום מאכל אתיופי ולשתות קפה.

ביתו קטן מאוד ומרוהט ברהיטים שידעו תקופות טובות יותר. נברשות שבורות השתלשלו מהתקרה, הספות היו קרועות ועייפות ודלתות החדרים היו שבורות.

הילדים שלו היו עסוקים בניקוי הבית לכבוד השבת. סיהאלו מגדל ב-8 השנים האחרונות את ארבעת ילדיו לבד. הוא התיישב על הספה והזמין אותי לשבת לידו. הבן הבכור בדיוק נכנס הביתה. הוא ניגש אל סיהאלו, נשק לו בשתי לחייו, בירך אותי לשלום והלך לחדרו. "חכה, אני אביא לך משהו חריף חריף. זה טוב. זה בריא. רק באתיופיה אוכלים". הטלווזיה דלקה על הערוץ האתיופי. הכתב דיבר אמהרית וסיפר על מצפה רמון ומכתש רמון. תמונות של עין עבדת ריצדו ברקע.

סיהאלו חזר עם לחם אתיופי שעשוי מקמח טף שנחשב כמזון-על (**הרחבה בתחתית). במרכז הלחם היה גוש אדום שנראה כמו סחוג אדום. "ככה. תראה. טובלים בחריף. חריף מאוד. אתה אוכל חריף?" "לא כל כך חריף" הקנטתי אותו. "אני אביא יותר חריף" אמר. אופס...הוא חזר עם צנצנת נוספת. כבר מהדרך הרחתי את חריפותה. חזרתי הביתה עם עיניים דומעות וגרון שורף. "הכל בסדר, מותק"? "הכל נהדר" חייכתי.

אינג'רה עם חריף וחריף מאודצילום: איתמר ויסמן

אני מתכנן להקים באזור זה ערוגות ירקות רב-שנתיים וביניהם מקבצי גילדות של צמחי מאכל. גילדות, או חברותא של צמחים, אלו קבוצות של צמחים שיש להם ערך מוסף כאשר הם גדלים יחד. אלו צמחים עם מערכת גומלין ענפה אשר כל צמח תורם ומרוויח מהאחר. הגילדה המוכרת והמוצלחת ביותר היא "שלוש האחיות" שפותחה על ידי התרבויות האינדיאניות של אמריקה (*הרחבה בהמשך) ומורכבת מתירס, שעועית ודלעת. השעועית מעשירה את האדמה בחנקן, הדלעת יוצרת חיפוי קרקע ששומר על לחות הקרקע ומעכב נביטת עשבים, והתירס משמש כעמודי גדילה לשעועית. ואת כולם ניתן לאכול כמובן. ישנן גילדות נוספות והנפוצות ביותר הן אלו שנשתלות סביב עץ פרי. אני מנסה לפתח גם כמה משלי. מרגע שמבינים את העיקרון מאחורי הגילדה אפשר להתחיל לאלתר, וזה החלק הכיפי.

גילדת שלוש האחיות: תירס, שעועית, ודלעת. כל אחד מהצמחים האלה תומך ונתמך על ידי האחרים. גבעולי התירס יוצרים עמודי טיפוס עבור השעועית. השעועית, בתורה, מקבעת חנקן מהאוויר אל האדמה - באמצעות חיידקי ריזוביום בשורשיה - אשר הופך לחנקות, מהם נהנים כל הצמחים. חיידקים מקבעי חנקן אלו מוזנים על ידי סוכרים מיוחדים הזולגים משורשי התירס. הדלעת, עם העלים הרחבים שלה, יוצרת מרבד צפוף, שמכסה את הקרקע, מעכב גדילת עשבים ושומר על האדמה קרירה ולחה. שלוש האחיות יחד מייצרות יותר מזון, בעזרת פחות מים ודשנים, מאשר שטח דומה אשר גדלים בו כל אחד מהצמחים בנפרד.

גילדה עשירה בערוגה תורמת לחיי הקהילהצילום: איתמר ויסמן

העקרונות העומדים מאחורי גילדת צמחים בריאה

רבגוניות: מגוון צמחים תורם ליציבות המערכת, מעין פיזור סיכונים (כמו תמהיל של תיק ניירות ערך) בנוסף, תכנון נכון יביא לכך שתהיה ערבות הדדית בין הצמחים, מעין כולם-בשביל-אחד, אחד-בשביל-כולם.
צמחים בעלי תפקודים שונים: כדי ליצור את אותה ערבות, נרצה לבחור צמחים שיש להם תרומה לקהילה. עדיף כאלו עם כמה תפקודים. לדוגמה:  אפונה ריחנית היא צמח נוי, צמח שמקבע חנקן בקרקע, צמח חיפוי קרקע והאפונים שלו אכילים (ארבעה תיפקודים).
רב-שנתיות: מומלץ אך לא הכרחי. בדרך כלל צמחים רב שנתיים קלים יותר לתחזוקה, עמידים יותר למחלות ודורשים פחות השקיה וזה בגלל מערכת השורשים העמוקה שלהן. בנוסף נעבוד פחות קשה כי לא צריך כל עונה להחליפם. עדיף לשתול תרד ניו זילנדי שהוא רב שנתי על פני תרד הגינה החד-שנתי.
חשיבה בנפח ולא בשטח: נרצה לנצל את מרחב הגדילה המלא. גידול שורשים בתוך האדמה (לפת, חזרת, צנון לבן – כולם צמחים מתווכים. ראו הסבר בהמשך), צמחים מתפרשים שמחפים את הקרקע ושומרים על הלחות שלה (קורנית, תרד ניו זילנדי, תלתן, כובע נזיר), צמחים נמוכים, צמחים גבוהים, וצמחים שמטפסים לגובה (שעועית, אפונה ריחנית) או מתפרשים רחוק (משפחת הדלועיים, כובע נזיר). יש לתכנן את מיקומם כך שכשיגדלו לא יצלו על חבריהם.

גילדת הצמחיםצילום: איתמר ויסמן

גילדת צמחים לא מורכבת רק מצמחים, יש בה אלמנים נוספים שתורמים ליציבותה:

קרקע עשירה היא מקור החיים של הצמחים. מה שיקבע את חיוניותה הוא הרכבה, כמות החומר האורגני שבה, ניקוז טוב ועוד גורמים פיזיקלים שונים. מיקרואורגניזמים שונים התורמים לצמחים (מקבעי חנקן ,חיידקים פוטוסינתטים, פטריות) וגם מערכת  השקיה מבוקרת וחסכונית היא חיונית. ניתן ורצוי לעודד בעלי חיים כמיקרואורגניזמים, חרקים טורפים, מאביקים, קרפדות,קיפודים ולטאות ואפילו פטריות לבוא לבקר את הגילדה שיצרנו.

לצמחים השונים יש תפקידים מגוונים בגילדה שניצור. כך למשל מעשירי קרקע. ישנן שתי משפחות ידועות של צמחים שמשפרות את איכות הקרקע סביבן: מקבעי חנקן- צמחים שונים שבשורשיהן חיים מושבות חיידקים שיודעים להפוך חנקן אטמוספרי (שאינו זמין לשימוש הצמחים) לתרכובות חנקן שונות הזמינות וחיוניות לצמחים. משפחת הקטניות היא המשפחה הידועה ביותר ומאכסנת בשורשיה חיידקים בשם ריזוביום.
מתווכים (Dynamic accumulators) - צמחים שיש להם יכולות לאגור כמות גדולה של חומרי תזונה שונים בעלים, לעיתים באמצעות שורשים מאוד עמוקים שסופחים חומרי תזונה עמוק מהאדמה. כשהצמחים משירים עלים או אנו גוזמים אותם ומטמינים באדמה (או זורקים לקופוסטר) בסמוך לצמחים אחרים, אנחנו מנגישים להם את אותם מינרלים שמקורם בעצם ממקומות שלא היו מגיעים אליהם ללא הצמחים המתווכים. דוגמה לצמחים אלו הם הקומפרי, עולש, אכילאה, גרגיר הנחלים, חזרת, צנון לבן וסרפד (כן, סרפד זה צמח שאנשי הפרמקלצ'ר מאוד אוהבים למרות הקוצים).

מייצרי רקב: צמחים שמשירים הרבה עלים תחתיהם שלאחר שנרקבים הופכים לחומר אורגני הזמין לצמחים האחרים. לדוגמא: למון-גראס, מרווה, כובע נזיר, עצים נשירים.
כיסוי קרקע: צמחים שמכסים את הקרקע שומרים על הלחות שבה, מונעים נביטה של עשבים לא רצויים ובאופן כללי מגנים על הקרקע. צמחי מאכל כאלו הם משפחת הדלועיים, תרד ניו זילנדי, כובע הנזיר, קורנית ועוד.
מאכל: נעדיף שכמה שיותר צמחים יהיו אכילים. אין כמו סלט טרי ובריא שגידלנו במו ידינו.
משיכת מאביקים: ישנם ירקות ופירות כמו קישוא שחייבים הפרייה באמצעות מאביקים. ישנם שיחים וצמחים חד-שנתיים הידועים ביכולת משיכת המאביקים שלהם. בדרך כלל יש ניחנו בעמודי פריחה יפים. דוגמה לכאלו הם: בודיליאה דוד, אסקלפיאס אדום, רוזמרין, לבנדר ועוד.
דחיית מזיקים: לצמחים שונים יש אפקט שדוחה מזיקים שונים באמצעות מנגנוני דחייה מגוונים. צמחים ארומטיים כדוגמת בזיליקום מדיפים ריח חזק הדוחה חרקים, צמחי קורבן דוגמת שיבא מדביקים אליהם בצורה מכאנית כנימות ובכך מצילים בגופם את הצמחים האחרים.
הצללה, שבירת רוח: עצם הנוכחות של צמח גדול, במיקום מסויים יכולה להצל על צמחים הרגישים לשמש (כגון חסה) או להגן מפני רוחות חזקות. ניתן להשתמש בעצים נשירים, שבקיץ מצלים על הערוגה ובחורף משירים עליהם ומאפשרים לשמש לחדור.

אפשר כאמור לבנות גילדה סביב עץ פרי כדי לשפר את ייבולו. נרצה לשתול סביבו מיני צמחים שיגרמו לו לחוש טוב. לדוגמה: צמחים פורחים מושכי מאביקים (אנחנו רוצים פירות נכון?) כגון בזיליקום מג'יק מאונטן ואסקלפיאס אדום, צמחים דוחי מזיקים כגון לבנדר ושיבא, צמחים מונעי נביטת עשב (אללופתים) כגון שום ושיבא, צמחים מקבעי חנקן כגון אספסת השיח, אחירותם וכל הקטניות, וצמחים נוספים ממשפחת המתווכים המשפרים את הקרקע סביב העץ.

ערוגה עשירהצילום: איתמר ויסמן

**טף הוא הדגן הקטן ביותר בעולם שמקורו באפריקה. שמו העברי הוא "בן חילף" ושמו המדעי Eragrostis Tef או   לעתים Teff . הטף הגיע לארץ עם עולי אתיופיה וכיום הוא צומח כאן כצמח בר. מקמח טף מכינים דייסות, מחמצות ואת הלחם האתיופי - אינג'רה. אזור גידולו העיקרי של הטף הוא באתיופיה, אך בגלל הביקוש הרב בעולם, אוסרת הממשלה האתיופית מאז שנת 2006 יצוא של טף, בכדי לא לפגוע בתזונת התושבים. בעקבות זאת מתנהל סחר בלתי חוקי בטף ומחירו בהתאם.

בשנת 1996, בה הכריז ארגון הבריאות האמריקאי על הטף כמזון על (סופר-פוד),הפך הדגן הזעיר למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם וכבר מזמן איננו רק מזון אתיופי.

הטף מכיל את כל שמונה חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם, הוא עשיר בברזל, מגנזיום, סידן, חלבון וויטמינים והוא קל לעיכול. בנוסף לכך, הטף נטול גלוטן ולכן מתאים לחולי צליאק ולמתנזרים מגלוטן. מאה גרם של טף מכילים כמות ברזל, סידן וחלבון המצויה בעשר ביצים או ב-1 ק"ג בשר, ולכן הטף מתאים גם לטבעונים, הנמנעים ממזון שמקורו בבעלי חיים. בשל יתרונותיו התזונתיים נעשה שימוש בטף גם בתעשיית חטיפי האנרגיה.
__

איתמר ויסמן הוא ביולוג ומתכנן פרמקלצ'ר ובעל הבלוג  "שפע הטבע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ