יער למאכל? יש דבר כזה

המתיישבים הראשונים בארץ העדיפו לנטוע אקליפטוסים במקום עצי מאכל, מיזם חדש במושב קדרון רוצה לעשות את התיקון ולהחזיר לטבע את הרימון והתאנה ואפילו את המנגו

איתמר ויסמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר ויסמן

"אבא, אני רעב", רטן עידו

"עוד מעט נעצור לצהריים מתוק", עניתי

היה חם אותו היום על הגלבוע, טיילנו כל הבוקר בין חורשות אורנים ואקליפטוס.

"אבא, מה יש בתיק לאכול?"

"בננות, תפוחים וכריך עם אבוקדו", אולי כדאי שנעצור בצל הראשון שנמצא, חשבתי.

עצרנו תחת עץ אקליפטוס גדול, נהנים ממשב הרוח הקריר, צופים אל העמק. המחשבות עלו וצפו: מדוע אין שום דבר לאכול ביער הזה? מדוע המתיישבים בחרו לנטוע כאן אקליפטוסים? ישנם יערות שמניבים מזון רב, יערות שנטעו במחשבה תחילה. אלו הם יערות המאכל. החלטתי שאני רוצה לבקר אחד כזה, שנמצא במושב קדרון.

מיד כשפונים למושב קדרון מכביש 40 מרגישים את ההבדל בין הכביש הסואן האפור והמפויח לבין נוף המושב הירוק והשקט. כדי להגיע אל פרויקט 'יער המאכל' נוסעים, כמה סמלי, ברחוב הרימון, חולפים על פני רחובות האפרסק והגפן ופונים אל רחוב התפוח.

כביש האספלט מתחלף בדרך כורכר. מחנים את הרכב וצועדים בשביל עפר אל תוך שטח יער המאכל. משמאל היער הצעיר המתהווה ומימין - שדה חיטה, שדה מונוקלטורי מובהק (שדה של גידול יחיד). 

את פני קיבל סער אוסטרייכר. הוא והדס הוכברג הקימו לפני כמה שנים את המיזם הזה על השטח החקלאי של אביה. בעבר היה שם מטע אפרסקים. והיום השטח משמש למחקר ופיתוח של יערות מאכל ים תיכוניים.

צעדנו, סער ואני, בשבילי היער. בין עצי החלוץ הגדולים ועצי הפרי הצעירים יותר. בין מרוות ירושלים עם עמודי הפריחה הסגולים לבין קקטוסי נופאל אכילים. רוב הצמחים כאן אכילים, צריך פשוט להכיר אותם.

רוב הצמחים כאן אכילים, צריך פשוט להכיר אותםצילום: איתמר ויסמן

סער, מה זה יער מאכל?

"יער מאכל זה מערכת אקולוגית מלאכותית, שבה אני מחקה את המערכת האקולוגית הטבעית, כדי ליצור מערכת חקלאית או גיננית יציבה יותר ובת קיימא. יער מאכל מחקה עקרונות ודפוסים שקיימים בתוך מערכות ידועות ומאופיינות. עקרונות אלו מאפשרים למערכות טבעיות להיות בנות קיימא וקלות לתחזוקה, לאחר ביסוסן.

יער טבעי אין צורך לדשן, לגזום או להשקות ועדיין יש בו המון חיים, הוא צומח ומלבלב, ובן קיימא. זה לא משנה אם זה יער טרופי, סוואנה או יער בפאתי ירושלים, תמיד הוא בן קיימא ואוטונומי. מובן שעושר החיים והמשאבים שונים בין הסביבות השונות, אך העקרונות שאנו מחקים נמצאים בכל המערכות הטבעיות הללו".

אנו מתבוננים ולומדים מהטבע ומיישמים, תוך כדי התאמה למערכות האקולוגיות שאנו רוצים לייצר.

"השאיפה היא לייצר מערכת עצמאית, ללא צורך בתחזוקה (לאחר ביסוסה). ניתן לעזוב אותה לאחר כמהר שנים בלי שהיא תתפרק, בניגוד לכל שיטה חקלאית אחרת כמעט. מה יקרה לשדה חיטה, כרם גפנים, מטע אפרסקים אם תעזוב אותם לכמה שנים?"

נעצרנו ליד עץ תאנה צעיר, שעלים בודדים ליבלבו על ענפיו העירומים. העץ היה מוקף בצמחי בר רבים, ועל רקע השמים האביביים נראה שהוא מקיץ מתרדמת החורף שלו. סער נעצר ליד התאנה.

"תראה את התאנה המדהימה הזו, לפני יומיים כל העלים היו קטנטנים ורק הנצו. תראה את העלים האלה. כל יום הם מלבלבים עוד ועוד. פשוט מדהים".

סער ליד עץ התאנהצילום: איתמר ויסמן

איזה מיני מאכל אתם מגדלים כאן?

"אנו מגדלים עשרות רבות של מיני מאכל. ירקות רב שנתיים כגון, מרוות ירושלים, חסה כחולת פרחים, מלוח קיפח, פרסון  ועצי פרי כגון, תאנה, רימון, עץ תות, גויאבה, שסק, אפרסמון, שזיף, מורינגה, שיזף סיני, פקאן, שקד ורימון. וגם שיחים מטפסים כגון גפן ופסיפלורה".

רימון ביער המאכלצילום: באדיבות יער המאכל

למה כל כך מורכב לבנות יער מאכל, אי אפשר פשוט לנטוע עצי פרי בוגרים?

"לאורך השנים ותוך כדי עשייה אני מבין שהעצים הם החלק הבולט ביותר כשמסתכלים על היער, אך היער מורכב הרבה יותר מסך העצים שאנו רואים. ביער המאכל יש הרבה מערכות קריטיות הנסתרות מהעין.

"מערכת בה תשתול עצים בוגרים לא תהיה יציבה לאורך זמן. חייבים לעבור בדרך מסוימת כדי להגיע למטרה של יער יציב ובן קיימא. לדוגמא: בקרקע יש פטריה שמקיימת יחסי גומלין עם שורשי הצמחים (נקראת מיקוריזה). הצמח מספק לה פחמימות, והיא בתמורה מגדילה את שטח פני שורשיו ועוזרת לו בספיגת מים וחומרי תזונה מהסביבה. נוכחותה מאוד משמעותית לבריאות של מערכות אקולוגיות. היא מאפשרת לצמחים להסתדר עם הרבה פחות מים, קומפוסט ותחזוקה בכלל. בנוסף, הפטרייה מחברת את השורשים של הצמחים מתחת לאדמה ומאפשרת לקיים תקשורת בין צמחים שונים.

כדי לחקות את הטבע, אך מבלי לחכות מאות שנים שהתהליך יקרה אנו משתמשים בעצי חלוץ. אלו עצים שיש להם כושר צימוח מהיר, דרישות מים מועטות ובד"כ הם מקבעים חנקן. עצי החלוץ הם עצים מתווכים שמאפשרים לנו לשתול בסמוך להם צמחי פרי "מפונקים". עצי החלוץ מצלים על שתילי עצי הפרי שצומחים לאט יותר, משמרים את הלחות בקרקע, מעשירים את הקרקע בחמצן ותומכים בפעילות המיקורוארגניזמים בסביבתם. ללא צמחיית החלוץ, היינו צריכים לעבוד קשה מאוד כדי לטפח את עצי הפרי הרגישים יותר".

מה גורם ליער להיות בן קיימא (sustainable)?

"שלושת האלמנטים החשובים ביותר הם: בריאות וחיוניות הקרקע, מערכות יחסים בריאות בין המרכיבים (אחד ועוד אחד שווה שלוש), וניהול מושכל של מקורות המים. שלושת אלמנטים אלו קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה.

הנבטה ביער המאכל בקדרוןצילום: באדיבות יער המאכל

קיימות טכניקות שונות, שבאמצעותן מטפחים מערכות יחסים בריאות במרכיבים אלו: חיפוי קרקע, לדוגמא, משמש בית גידול למיקרואורגניזמים טובים, מונע אידוי מים מהאדמה ומשמש כחומר אורגני מדשן לצמחייה. בשטח של יער המאכל אנו לא מרססים עשב, אלא מעדיפים לקצור ולהניחו על האדמה (chop & drop) וכך אנו מרוויחים העשרת האדמה העליונה בחומר האורגני שנקצר, בעוד שורשי הצמחים שנקצרו מתפרקים באדמה ומעשירים אותה מלמטה. בתחילה עושים זאת עם עשב, ובשלבים מאוחרים יותר עם גיזום הענפים של עצי חלוץ (עצים קשוחים שצומחים מהר, מצלים ומגנים על עצי הפרי המפונקים יותר, ובדרך כלל בוחרים כאלו שגם מקבעים חנקן אטמוספרי לקרקע). 

בנוגע לניהול מקורות המים. השטח שלנו קולט את "פסולת" המים של מושב קדרון והשטחים שסביבי, והופך אותם למשאב יקר. כרגע אנו יושבים בתוך מישור הצפה. יש כאן סדרה של סוללות שיצרנו מרסק גזם (שזה גם פסולת עירונית), שיושבות על קווי גובה, ומשמשות סוג של סכר. זורמים לכאן בחורף מים מ- 300 דונם של שטחים חקלאיים ומגרשים. אנחנו קולטים כאן מעל 5,000 קוב מים, תלוי בכמות הגשמים. אנחנו קולטים אותם באמצעות המערכות שבנינו: סוללות, מישורי הצפה ולימנים (בריכות אגירה). המים מחלחלים לתוך האדמה, שמשמשת כמאגר מים ענק (מעין ספוג), שהצמחים יכולים לשאוב ממנו בהתאם לשורשיהם במשך חודשים רבים. ולכן חשוב לשתול צמחים עם שורשים עמוקים, שמסוגלים להגיע למים אלו. אנחנו מגדלים כאן מלונים ללא השקיה. אנחנו מוסיפים לאקוויפר הרבה יותר מים ממה שאנו צורכים.  חיפוי הקרקע עוזר בשמירה על הלחות. כמו שכבר דיברנו, תאנים, חרובים, עצי בר, אלון התבור, ינבוט לבן ואפילו מנגו - ניתן להרגיל לגדול ללא השקיה אם זורעים את הגלעין שלו ישירות באדמה ואז הוא מפתח שורשים עמוקים מאוד".

המשכנו לצעוד בשבילי היער, הגענו אל עץ צחר והתיישבנו תחתיו על העשב הלח. רוח קרירה נשבה והניעה את תרמילי העץ. תחת העץ הראה לי סער שתיל גפן צעיר, שערמת ענפים ועשב קצוץ סוככה עליו, כמו אוהל טיפי. "באופן זה", הסביר סער, "הלחות בקרקע נשמרת לתקופה ארוכה ואין צורך להשקות את הגפן".

המשכנו לשבת דקות ספורות נהנים מרוח הבוקר הקרירה.

_____

איתמר ויסמן הוא ביולוג ומתכנן פרמקלצ'ר ובעל הבלוג "שפע הטבע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ