יער למאכל אצלכם בגינה

בעולם נפוצים יערות למאכל האוצרים בחובם - שיחים, צמחים ועצים. בארץ, משום מה, זה נפוץ פחות - על אף הפוטנציאל הגדול. אז איך מקימים בגינה יער למאכל קטן והאם יש סיכוי לראות בארץ עוד חורשות ויערות כאלה?

איתמר ויסמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר ויסמן

"אבא, אכלתי היום בגן את הגזר"

"מעולה, עידודי. אז איזה ירק אתה אוכל עכשיו?" זה היה הדיאלוג הקבוע בארוחת הערב. טוב, פרט לזה שבד"כ עידו לא מצהיר שאכל ירק בגן.

"שום ירק, אני לא אוהב ירקות" הכריז ונעץ  את המזלג בפסטה

"עידודי, אז מה החיידקים בבטן יאכלו? הם רוצים ויטמינים מהירקות"

"אבל זה לא טעים לי" קולו הפך ליבבה חלושה. חלי, הגניבה מבט בזווית העין. האם אצליח במשא ומתן הזה או שאחת המעצמות הולכת להתערב ולכפות פתרון של שלום?

חשבתי מעט...

"ואם אסדר לך פרצוף בצלחת מהזיתים? והמלפפון יהיה האף, תאכל?"

עידו, חשב לרגע

"כן אבא, אבל רק אם זה פרצוף מחייך"

חייכתי, חלי חייכה וחזרה להאכיל בכפית את עופר הקטן.

עידו בחן בקפדנות את פרצוף הירקות שמתהווה בצלחתו.

גם מר מלפפון חייך.

יערות מאכל? יש דבר כזה – החלק הראשון

גן עדן קטן, יער למאכל קדרוןצילום: שילה וינוגרד

בחלק הראשון של הכתבה, הסביר סער אוסטרייכר שיער מאכל זה מערכת אקולוגית מלאכותית, בה מחקים את המערכת האקולוגית הטבעית, כדי ליצור מערכת חקלאית או גיננית יציבה יותר ובת קיימא. יער טבעי אין צורך לדשן, לגזום או להשקות ועדיין יש בו המון חיים, הוא צומח ומלבלב. אבל על מנת ליצור יער למאכל חייבים לעשות תהליך ביסוס מחושב ומסודר שבו יותאמו הצמחים לבית הגידול וזאת כדי להגיע ליער יציב ובר-קיימא.

יער למאכל לפני שלוש וחצי שניםצילום: יער המאכל בקדרון

מה שגורם ליער להיות בר-קיימא זה הדאגה לבריאות וחיוניות הקרקע, ביסוס מערכות יחסים מועילות בין המרכיבים השונים, וניהול מושכל של מקורות המים.

תות עץ שנקטף ביער המאכל צילום: אוליבייה בן חמו

סער, האם אפשר לבסס יער מאכל בשטח קטן, בחצר הבית או בגינה? 

"התשובה היא שאפשר. באופן כללי, מערכות גדולות עמידות יותר, יציבות וכמובן פרודוקטיביות יותר, אך מכיוון שאנחנו משתמשים בעקרונות מן הטבע, אין סיבה שזה לא יעבוד בקנה מידה קטן. היחידה הבסיסית ביותר ביער מאכל זו גילדת צמחים. גילדה היא מערכת שיש בה סינרגיה בין הרכיבים השונים: אתה לוקח כמה מרכיבים ומשלבם יחדיו, כך שאחד ועוד אחד שווים יותר משניים. בגילדה אתה שותל צמחים שיתמכו אחד בשני, יפחיתו עבודת תחזוקה ויגבירו את הפרודוקטיביות. על כן יחידת יער זו יכולה להצליח גם בשטח קטן.

דוגמא לגילדה מורכבת ולהקשרים הרבים בתוכה ניתן לראות בתמונה:

יער בקדרון: ההקשרים ויחסי הגומלין חשובים יותר מהרכיביםצילום: יער המאכל בקדרון

עץ התפוח הצעיר (בקצה השמאלי של התמונה) נהנה מכיסוי הקרקע של המרווה הרפואית אשר שומרת על פוריות הקרקע תחתיו (למשל על ידי הגנה ממכות הגשם בחודשי החורף עת התפוח בשלכת), ומעניק פירות נפלאים והצללה המגנה על המרווה בחודשי הקיץ החמים. המרווה מעניקה לנו עלים לתה ולשימושיים רפואיים, ושניהם מעניקים צוף ואבקנים לדבורים החיות בכוורת הלבנה (בצדה הימני של התמונה).

הדבורים מאביקות את פרחי היער וכך מעלות את יבוליו. הן נהנות מהצללה של העצים. התרנגולות חיות להן בשמחה בין העצים, אוכלות בהנאה את מזיקי העצים ואת פסולת המטבח ומדשנות את היער. הן שומרות על ניקיונו של היער ואף מעניקות לנו ביצים ונוכחות שמחה. ולסיום, בין התרנגולות לכוורת ניתן לראות גוש של עשבי בר: חוביזות, שיבולת שועל ועוד. עשבי הבר מטייבים את הקרקע ובמקביל מעניקים מזון ומרפא לנו ולחיות המשק והבר של היער. וזהו רק חלק קטן ממגוון אדיר של מערכות יחסים של תועלת הדדית בין מרכיבי היער".

אוקיי, החלטתי שאני רוצה להקים יער מאכל בחצר. מה הם הצעדים הראשונים שעלי לעשות?

"בהנחה שאתם רוצים לעשות זאת בעצמכם כדאי שתתייחסו לדברים הבאים:

תכנון, תכנון, תכנון. זה מתחיל בהגדרת הצרכים והמטרות, התבוננות בשטח, וחיבור בין מה שיש בשטח למה שרוצים שיהיה בו. כל מה שקשור למערכות מים אלו תשתיות שחייבים לעשות לפני הקמת היער ולכן יש לתכננן בקפידה. בחורף חשוב להתבונן להיכן המים זורמים, היכן נרצה לעכב את זרימתם או לעזור להם לחלחל לקרקע. בסוף כמובן מגיע שלב השתילה".

(החבר'ה של קדרון מקימים יערות מאכל בכל הארץ, והם המובילים בתחום בארץ. מומלץ להיוועץ בהם, כי לא כדאי לגלות אחרי 10 שנים שיער המאכל לא תוכנן נכון).

כמה זמן עד שייקח לבסס יער מניב? והאם אפשר לזרז את התהליך?

מלאכת התכנון היא החשובה ביותר מכל פעולות הקמת יער מאכלצילום: יער המאכל

"אין בדיוק הגדרה שאומרת מה זו מערכת מבוססת. אך אפשר להגדיר שזה השלב שבו אתה כבר לא צריך לדאוג בצורה יומיומית לשטח. זה נע בין ארבע לשבע שנים, אך תלוי מאוד בסוג המערכת שאתה מייצר. אם חשוב לך להגיע לבגרות מהירה של המערכת, אזי חשוב להכניס גורם זה לשלב התכנון, ולשתול בדרך המתאימה. באופן כללי, עצמאות ויבול מהיר אלה שני אספקטים שסותרים אחד את השני: כדי להגיע לעצמאות צריך לתת זמן למערכת להתבסס. במערכות עצמאיות תצטרך לוותר על עצים מסוימים, כגון אבוקדו, שמצריך טיפול רב, ואינו מותאם לתנאים שיש כאן בארץ, וזאת בניגוד לעצים כגון רימון, תאנה וזית".

האם כדאי לשלב בעלי חיים ביער? אם כן, איזה?

"כדאי לשלב בתי גידול לבעלי חיים מועילים. כאשר אנו מגדיל את המגוון הביולוגי, מתמעט מספר המזיקים בצורה משמעותית. לדוגמה: מאגר המים שלנו, מלא כל השנה ומושך מגוון ביולוגי גבוה. ביום ובלילה ניתן לראות ולשמוע שפיריות, עטלפי חרקים, קרפדות, דבורים, ברווזים וציפורים. זה בית גידול מעולה לחיות שטורפות מזיקים. גם הצמחייה הרבה של היער משמשת כבית גידול למכרסמים, קיפודים וציפורים. בנוסף, יש לנו כאן בעלי חיים מבויתים יותר, כגון: תרנגולות מטילות ובעתיד יהיו גדיים שניזונים מפירות וזרעי היער ונותנים את תנובתם: ביצים, חלב ודשן איכותי".

האם אפשר להגיע למערכת שאינה דורשת השקיה? איך עושים את זה?

בע"ח תורמים ליציבות המערכת ומגדילים את מספר ההקשרים בתוכהצילום: יער המאכל

"אפשר וזאת השאיפה שלנו. עם זאת, עדיין נרצה לגדל גידולים ובעיקר ירקות, שדורשים מים, באזור שנקרא גינת היער. את יער המאכל נחלק לאזורים, כאשר רוב השטח לא מושקה. 10-20 אחוז יושקה בצורה מתונה, כדי לא ליצור תלות בהשקיה מרובה. ולכן יש לפתח צורת השקיה שלא מייצרת תלות.

זה נעשה על ידי השקיה בתדירות נמוכה, עם כמויות גדולות יותר של מים בכל פעם. באופן זה מעודדים את הצמח לפתח שורשים עמוקים שיגיעו למים שנשמרים עמוק באדמה לפרקי זמן ארוכים. לעומת זאת, השקיה בתכיפות גבוהה עם כמויות קטנות של מים, מעודדת את הצמח לפתח שורשים קרובים לפני הקרקע, היכן שרוב הלחות נמצאת בפרופיל השקיה כזה. גם שימוש בחקלאות בעל מקטין את הצורך בהשקיה. טכניקות כגון זריעה (ולא שתילה), שימוש בזני בעל, חיפוי שתילים ויחורים והסתרתם מהשמש המייבשת - הן טכניקות שלקוחות מחקלאות הבעל ומקטינות את תדירות ההשקיה.

בריכת המים ביער המאכלצילום: יער המאכל

עצים בוגרים אנו משקים כאן פעם בחודש, שתילים צעירם אנו משקים פעם בשבועיים, ייחורים אנו משקים פעם בשבוע-שבועיים (במשתלה, מקבל פעמיים ביום).

ביער מאכל יצרני, יצטרכו להשקות יותר כדי להגדיל את התנובה, אך צריך לעשות זאת בצורה נכונה שלא מייצרת תלות".

תוכל לספר קצת על המטרות שלכם ביער המאכל בקדרון ופרויקטים בהם אתם מעורבים?

"בחזוננו אנו רואים רשת של אתרים בהם מטופחים חורשי מאכל, המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. החגורה תהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא: היא תספק תוצרת מקומית, עבודה מלאת משמעות, בית גידול למגוון מינים ושירותים אקולוגיים חיוניים אחרים. לאחר ביסוסה, היא כמעט ולא תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

בימים אלו אנו מגדירים בפורום יערות מאכל את היעדים האלו. אני באופן אישי הייתי מרוצה אם תוך שלוש שנים יהיו בישראל 100 אלף דונם של שטחים שמיועדים להפוך ליערות מאכל, בשלבי פיתוח שונים. אלו יכולים להיות גם שטחים ציבוריים, פארקים. אני משתעשע ברעיון לעשות זאת בפארק אריאל שרון, שם יש שטחים עצומים שמחכים לפיתוח. חלק ניכר מיערות המאכל העתידיים יהיו שטחים חקלאיים, כלומר: יצרניים. ולכן בימים אלו אנו עורכים מחקר על הפרודוקטיביות של יער מאכל והאופציה להקים יערות מסחריים שיהיו גם כדאיים כלכלית לחקלאי". 

"אמא, מה זה הירוקים בפשטידה?" שאל עידו

"אלו אצות, כמו שאתה אוהב" ענתה, ויצרה משבר זהות קשה אצל עלי המנגולד שבפשטידה

"יאמי, אני אוהב אצות" אמר ונעץ את מזלגו בפשטידה

"אני לא אוהבת אצות" אמרה שני

"זה אצות מנגולד חמודה" ניסתה חלי

שני הרימה את ראשה מהצלחת וחשבה לרגע. ואז המשיכה לאכול, משאירה את עלי המנגולד בצד הצלחת

_____

איתמר ויסמן הוא ביולוג ומתכנן פרמקלצ'ר ובעל הבלוג "שפע הטבע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ