בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"תשלמו יותר, יבואו ישראלים"

למה לא מוצאים שוטפי כלים ישראלים במסעדות?

המדינה טוענת כי העובדים הזרים תופסים את מקומם של הישראלים בתפקיד שוטפי הכלים במסעדות, וגובה על כך מס של 20% מהמסעדנים. אז מה צריך לעשות כדי שיבואו ישראלים ומה זה אומר באמת להעסיק עובדים זרים? הצצה לתפקיד הכי חשוב במטבח

27תגובות
שוטף כלים
אורן זיו

אירוני ככל שזה יישמע, גם השף הטוב ביותר והמסעדן המיומן והמקצועי ביותר, לא יכולים לפתוח מסעדה ולנהל אותה בלי שוטף כלים. בצער רב אני אומר זאת. כי בעל עסק שהצליח לאתר ולגייס שוטפים טובים, נחשב לבר מזל בתעשייה. ולא בכדי, שכן מחלקה זו דואגת לא רק לשטיפת הכלים, אלא גם לניקיון המסעדה, ובעיות בתחום הזה עלולות לעצור סרוויס עמוס אפילו ביום שישי בערב. טבח בלי מחבת וברמן בלי כוסות לא שווים הרבה, מקצועיים ככל שיהיו.

הסרטים ההוליוודיים מלאים בדמויות ראשיות המתחננות לעבודה כשוטפי כלים במסעדות נחשבות ומודים על ההזדמנות לפרנסה ולדריסת רגל בעולם העסקים. המציאות בישראל? רחוקה מזה שנות אור. בישראל 2016, יותר מעסיקים מתקשים למצוא עובדי מטבח (ע"ע שוטפי כלים) למרות שכר שעתי גבוה שממשיך ברגעים אלה ממש לטפס, ולפי חברות כוח האדם נדיר עוד יותר למצוא שוטפי כלים ומנקים ישראלים. למה? כי רוב הישראלים לא מוכנים לבזות את עצמם בעבודה כזאת וכי השכר הנלווה לצדה לא מכבד אותה כלל ועיקר.

ואם כבר בחברות כוח אדם עסקינן, מרבית העובדים המגיעים דרכן הם עובדים זרים המועסקים בשכר מינימום, בעוד החברה מרוויחה על גבם בכל שעת עבודה. במקרה זה אומרת המדינה למסעדנים: "תשלמו כמו שצריך, יבואו ישראלים". לטענת המדינה עובד זר תופס לישראלי את המשרה המבוקשת. כדי למנוע את המצב בו ישראלי המעוניין לעבוד כשוטף כלים לא ימצא עבודה, (כאמור, כיוון שזו תפוסה על ידי עובד זר) נולד מעין קנס בדמות מיסוי נוסף העומד על 20%. הרי למה שהמדינה לא תרוויח?

התקשורת נוהגת לרוב לגעת בנושא דרך בעיית הפליטים שכן מרבית העובדים בתחום נמצאים במעמד של שוהים לא חוקיים. הגיע הזמן לדבר על הנושא גם בעיניים מסעדניות. למרות השתלבותם המוצלחת, ברוב המקרים, של העובדים הזרים בשוק המסעדות, כנוהל קבוע לאחר מספר שנים מגיעה ההודעה להתייצב במתקן חולות ובעל העסק נאלץ לשחרר את העובד. בתעשייה אפשר למצוא מקרים רבים בהם אנשים שהגיעו לעבוד במטבח בלי לדעת מילה בעברית, הפכו לחלק מצוות העובדים ולמשפחה של ממש. פתאום הם נאלצים לעזוב כי המדינה החליטה. ולא זאת בלבד אלא שבעל העסק, בעל כורחו, מחויב לפעול כאילו פיטר אותם ועליו להפריש להם דמי פיצויים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. ושוב מוצא את עצמו מסעדן בתהליך איתור וגיוס עובדים שמתחילים עם עברית רעועה וחיוך מתנצל ועוזבים. תהליך האיתור וההכשרה עצמו יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים עד שיימצא עובד מתאים שיישאר במסעדה מעל מספר חודשים.

שוטף הכלים הישראלי המחליף ביום שביתת העובדים הזרים
תומר אפלבאום

חשוב לומר כי למרות היחסים המשפחתיים, לעתים פערי התרבות מובילים לחוסר הבנה בין צוות המטבח או בין המלצרים לבין שוטפי הכלים. ירים את ידו מסעדן שלא נתקל במקרים בהם אי ההבנות גרמו לעובדים לנטוש את עמדת שטיפת הכלים והמסעדה נותרת יתומה מעובדי ניקיון, לפחות בסרוויס הנוכחי.

מה זה אומר באמת להעסיק עובדים זרים

בעל העסק יכול לבחור בין שתי אפשרויות במקרה של גיוס עובדים זרים. הראשונה, העסקת שוטף כלים דרך חברות קבלן הדואגות לספק עובדים לפי דרישה. במקרה הזה, שוטף הכלים יכול להרוויח 32-28 שקלים לשעה והקבלן יגבה עמלה נוספת של 6-5 שקלים על כל שעה. הקבלן גם ידאג לנסיעות ולתנאים סוציאליים עבור העובד. במקרה של תקלה או אי הגעת עובדים, מתחייב הקבלן לדאוג לחלופות, אך במציאות זה לא תמיד כל כך קל. הקבלן יעשה כמיטב יכולתו אך גם הוא מחזיק את המעסיק כבן ערובה שכן אין ברשות המסעדן חלופה והוא נתון לחסדי החברה החיצונית וטוב לבה, בעיקר בסופי שבוע.

עובדים זרים רבים אינם מוכנים להגיע לעבודה למשמרות קצרות של 8-6 שעות, אך מנגד למדו כי ניתן לתבוע בהמשך את בעל המסעדה על תנאים שהופרו במקרה של 12 שעות עבודה ביום. לכך תורמים עשרות עורכי דין שהבינו כי ניתן לייצר פרנסה סבירה מתהליך זה ועסקים רבים יעדיפו להגיע להסכמי פשרה במקום להתמודד עם תביעה ונזקים כספיים נוספים.

האפשרות השנייה שניצבת בפני בעלי מסעדות היא העסקת עובדים באופן עצמאי, על כל הסיכונים הכרוכים בכך מול המדינה. המסעדן יעבור מסכת בירוקרטית מסועפת בה יהיה עליו לאתר עובד מתאים, לוודא כי ברשותו אשרה המתאימה לעבודה במטבח או לשטיפה. אשרה מתאימה אינה אומרת בהכרח כי מותר לעובד זה לעבוד, אלא כי המדינה תסכים "להעלים" עין במקרה של ביקורת. זאת מתוך הבנה שקיים סטטוס קוו בו לעובדים יש פרנסה והעסקים חייבים כוח אדם נוסף. הסכנה: מצב זה יכול להיות מופר בכל רגע נתון. יש לדאוג לטפסים וביטוח רפואי בעלות של 1.5 דולר ליום וזאת עוד לפני תחילת עבודה במקום. בכך לוקח עליו בעל העסק את האחריות כי העובד בריא וכשיר לעבודה מבלי לדעת את מצבו הבריאותי האמיתי. התוצאה: בעל העסק נדרש להתנהל כרשות אכיפה על נושאים שאינם באחריותו. אגב, בנושא טבחים קיימת אפליה שערורייתית לפיה עובדים זרים יקבלו היתרים לעבודה במטבח אבל לא בכל מסעדה, אלא רק במסעדות אתניות.

עובדים זרים המשלמים מס הכנסה וביטוח לאומי, אינם זכאים לנקודות זכות והעסקתם מחויבת בהיטל מס נוסף של 20% על המעסיק. מרבית העסקים שהצליחו לגייס עובדים זרים בעצמם מסבירים כי בחרו בדרך זו בחרו שלא להתמודד עם חברות הקבלן אשר חלקן לעיתים מתנהגות באופן מחפיר לעובדים ולעסקים כאחד. אם העובד הגיע דרך חברת כוח אדם ומסעדה מבקשת להעסיקו באופן קבוע אצלה, היא תתבקש לשלם דמי תיווך עבור ההפסד העתידי שייגרם לחברה. בדרך כלל ינוע הסכום סביב 5,000 שקלים כתשלום חד פעמי, בדומה לחברות השמה וכמקובל בשוק.

נושא אישורי שהייה נופל גם הוא על המסעדן וחובתו לבדוק כי ויזת העובד בתוקף, והוא צפוי לקנסות כספיים גבוהים במקרה ועובד יועסק ללא ויזה. אין זה נדיר כי עובד יחזור למסעדה ויעדכן כי הוויזה לא חודשה ויהיה עליו לנסות שוב. כעת נותר העסק ללא שוטף כלים ובהיעדר פתרונות, מנהלים ובעלים מוצאים את עצמם בעמדת השטיפה, מנסים לאתר עובדים ובמקביל לנהל את העסק שדורש תשומת לב רבה.

"תשלמו כמו שצריך, יבואו ישראלים"

חוקי העסקה מגינים על כולם ועל אף אחד בה בעת. יש מקום להסדיר את נושא העובדים הזרים כעובדים בתוך מסעדות ובכך לבטל את חברות הקבלן, שחלקן מתנהגות בבריונות, ולאפשר לבעל עסק לדאוג לעובדיו מבלי לפחד מקנסות. עובדים כאלו יקבלו קביעות בעסקים ולא יישלחו על ידי המדינה באופן שרירותי למתקנים דוגמת "חולות". יש לשנות את מודל האחריות של בעלי העסקים. ניתן לאכוף דרך "שיטת שלוש פסילות" בה מותר למסעדנים לטעות עד שלוש פעמים בנושא העסקת עובדים זרים. הפעם השלישית משמעותה תהיה כי מסעדן לא יוכל עוד להעסיק עובדים זרים כלל וכן יושת עליו קנס כספי. כיום המדינה חולבת אלפי שקלים על כל טעות שנעשית בתום לב. 

ובנוגע לטענה: תשלמו כמו שצריך, יבואו ישראלים. עם שכר שעתי המתקרב ל-40 שקלים ברוטו ותנאים סוציאליים מלאים, נראה כי הבעיה איננה עוד בהצעות העבודה. על כן עכשיו תור המדינה להפנות יותר חותמי אבטלה לתעסוקה בשטיפת כלים וניקיון, כי שנו חכמים: אין עבודה שלא מכבדת את בעליה.

__

ניר זברו הוא יועץ ובעל בר

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו