בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המפסידים והמפסידים מחוק הטיפים החדש

אין ספק שנדרש תיקון על העוול ההיסטורי בו נשכרים מלצרים אך ורק מטיפים, אך חוק הטיפים המוצע ייצר עיוות חדש ויגרום גם לעליית מחירים במסעדות וגם לסגירת עסקים קטנים

52תגובות
טיפים
Eziogutzemberg | Dreamstime.com

יום שישי אחר הצהריים ובית הקפה השכונתי מתרוקן לו לאיטו. הפרלמנטים הקבועים פורשים לביתם להתארגן לארוחות שבת. המלצריות מפנות שולחנות ומגישות חשבונות בזריזות, מקוות להספיק להגיע הביתה ולנוח מעט לפני המשמרת הבאה שלהן בבר השכונתי. נשמע מופרך? "מדינת תל-אביב" סובלת ממחסור חמור במלצרים וברמנים, כמו שהעיר מעולם לא הכירה. המצב אינו שונה בהרבה מקומות ברחבי הארץ והביקוש יוצר תחרות בין בתי העסק השונים לשלם יותר ולהציע תנאים טובים מבעבר.

בתחילת חודש מארס נבלם חוק הטיפים המדובר בוועדת השרים של הכנסת. למרות זאת, חבר הכנסת דב חנין הודיע כי ינסה להעביר את ההצעה בכנסת בקרוב וזאת למרות התנגדות הממשלה ודחיית ההצעה בחצי שנה. זו עלולה להיות הזדמנות אחרונה לפקפק בטיבה של הצעת החוק הזו.

הצעת החוק החדשה של דב חנין, שזכתה לכינוי "חוק הטיפים", היא המדוברת ביותר בימים אלו בעיתונות ובמסדרונות הכנסת. החוק קורא להסדיר את שכר המלצרים על ידי בעלי העסקים ולא להסתמך על טיפים כפי שנהוג כיום. הרעיון נשמע נכון וראוי, שכן לכל עובד מגיעים תנאים סוציאליים ומשכורות כפי שנקבע בחוק. אבל תל אביב אינה ניו יורק, שם החלו מסעדות ומסעדנים נבחרים לוותר על טיפים. מה קורה כאשר תנאי השוק לא מספיקים כדי לתמוך בחוקים אלו? מה קורה כאשר רוצים לתקן עיוות? ברוכים הבאים לסיוט הגדול של מלצרים בישראל.

רגע לפני ניסיון נוסף להפוך את הצעת החוק הזו למציאות שיהיה קשה לחזור ממנה, החלטנו לבדוק את המצב הקיים בתעשיית המסעדות, הברים ובתי הקפה אל מול האפשרויות החדשות. זאת בהתאמה עבור בעלי העסקים, המלצרים, הציבור הרחב וכמובן המרוויחה החדשה, מדינת ישראל.

העסקים

אפשר לדון רבות מהיכן ומתי הגיעה תרבות הטיפים לישראל והשתלטה על המשכורות המקובלות אך המצב קיים כבר מעל לשני עשורים וכולל באופן כמעט גורף את כל העסקים בתעשיית המסעדנות. לפני שנשפוט את בעלי העסקים יהיה קל לומר שעבורם קיימות שתי אפשרויות במקרה בו יעבור החוק החדש: לסגור או להסתגל. עסקים שלא ישכילו להסתגל במהירות לתנאים החדשים או שקופת המזומנים שברשותם דלילה מדי כדי לשרוד את המעבר, עלולים לקרוס וחלקם אף יעדיפו לסגור דלתות מאשר להתמודד עם המצב החדש, שיצריך אותם להעלות מחירים ולהתמודד עם נטישת עובדים. עסקים ותיקים או בעלי חוסן כלכלי גדול ייאלצו להעלות את מחירי התפריטים ולהתמודד עם מציאות חדשה בה שכר המלצרים הוא הוצאה קבועה בעסק.

עליית המחירים תנסה לסייע לעסקים לשמר אחוז רווח שיספיק להם להתקיים גם בתקופות מתוחות מבחינה ביטחונית או בעת מלחמה, קיץ או חורף קיצוניים, או משבר כלכלי. ולפני שנתחיל לצעוק כמה מרוויחים בעלי העסקים ראוי להציג את הנתון בנוגע לרווחי העסקים הללו שוב ושוב. כיום מרבית המסעדות המצליחות מגרדות רווחים המהווים כ-15% בלבד מן המחזור לפני מיסים וזאת בחישוב חודשי ולא שנתי. מסעדות בינוניות מגלגלות כ-10% רווחים לפני מיסים בחודשים המוצלחים ואלו מתקזזים לאורך השנה מול חודשים מפסידים מסיבות שתוארו לעיל.

אחוזי הרווח נשמעים מספקים אבל המספרים של עסקים שנראים זוהרים מבחוץ שונים במציאות. בית קפה מצליח יעביר כ-7,000 איש בחודש וכל תנודת מזג אוויר או מצב בטחוני יכולה לערער אותו באופן קיצוני. ירידה של כ-30 לקוחות ביום יכולה להגיע לכ-1,000 לקוחות בחודש והמשמעות היא היעדר רווח ולעיתים, כמו במצב בטחוני מתמשך, ייגרמו לעסק הפסדים כבדים.

הצעת החוק מציעה לטפל בבעיה זו על ידי הורדת מס החברות למשך חמש השנים הראשונות לחוק. זהו צעד ראוי אבל בבדיקה מעמיקה מרבית העסקים אינם משלמים מס חברות ולכן הצעה זו תשפיע רק על עסקים מעטים מאוד ותגביר יצירת קבוצות עסקים.

במצב הקיים היום, בעלי עסקים הם עבריינים כמעט בכל שיטה בה יבחרו לנהוג. בתעשייה נהוגות מספר שיטות לתשלום הטיפים בין בעלי העסקים למלצרים, אך כולן נעות בשטח האפור ומשתנות לפי פסיקות בתי משפט ולא באופן מוסדר וקבוע. דבר זה איננו תקין ופתרון לכך חייב להימצא כדי להגן על מעסיקים ועובדים כאחד. הסטטוס קוו בו מלצרים מרוויחים שכר בהיעדר מיסוי ועסקים נמנעים מתשלומים המגיעים להם, צריך להסתיים.

הלקוחות

ההשלכות עבור הצרכן בטווח הקצר הן עליית מחירים של 15%-20% במסעדות, על מנת לפתור את הבעיה באופן מהיר. מנגד, עסקים רבים יודיעו כי אין צורך להשאיר תשר שכן המשכורות משולמות במלואן. עוד בטרם עבר החוק לקוחות רבים כבר הביעו כעסם על כך שעליהם לספוג את התשלום עבור שכר המלצרים. הרי ההיגיון אומר שכפי שהלקוח משלם גם על הארנונה הגבוהה, מן הראוי שישלם גם על כוח העבודה שמגיש את האוכל. כיום, שירות שאיננו לשביעות רצון הלקוח עומד על כ-10% ובמקרים של שירות נפלא גם 20% אינם בגדר היוצא מן הכלל. לפי החוק החדש, יחויב הצרכן לשלם לפחות 15% יותר וזאת בתוספת מע"מ, והתשר המקובל יהפוך לנחלת העבר. במצב המוצע, לא תהיה סיבה להשאיר טיפים ואלו שיחליטו לעשות זאת יפעלו מתוך הרגל או חוסר נעימות. מעטים יעשו זאת כתגמול על חווית שירות איכותית.

המלצרים

לפני שמתייחסים לחוק כדאי לבדוק את המצב הקיים, נוראי ולא תקין ככל שיהיה. מלצרים וברמנים עובדים בעסקים רבים מבלי לקבל שכר מהמעסיק ומתקיימים בפועל מתשלומי הטיפים ומטוב ליבם של הלקוחות. עיוות זה שהחל לפני עשרות שנים עבר מספר גלגולים וכיום ניתן למצוא אין סוף אפשרויות תשלום, חלקן נוראיות וכוללות הפרשה של טיפים לבעל העסק עצמו. עסקים אחרים נמנעים באופן מודע מתשלום תנאים סוציאליים והפרשות לפנסיה. העסקים הפועלים באופן התקין ביותר מפרישים תנאים סוציאליים עבור כל שעה כאילו הרוויח העובד שכר מינימום לכל שעת עבודה. במקרים כאלו ניתן לראות את בעל העסק כ"מלבין טיפים" עבור העובד שמרוויח סכומים גבוהים משמעותית משכר המינימום. חשוב לציין כי הצעת החוק החדשה מגדירה טיפ כמתנה נטולת צורך במיסוי והשארתו ככזה מחוץ למשכורת. בכך נשמר המצב בו תהיה הפרשה סוציאלית בגובה שכר מינימום וטיפים, אם ימשיכו להתקיים, לא ישפיעו על הטבות כלשהן. בפועל, אם הציבור יבין ויחליט שאין צורך בטיפים והעובדים אינם תלויים בכך יותר, רק שכר המלצרים ייפגע.

נשתמש בדוגמה של מלצר שעובד 100 שעות בחודש בבית-קפה ממוצע בתל-אביב ומרוויח בממוצע 50 שקלים לכל שעה. בגין שעות אלו, מפריש המעסיק את כל הנדרש לפי 100 שעות של שכר מינימום עבור המלצר אך "מלבין" עבורו את שאר הכסף באישור המדינה והעובד אינו חייב במס על התשר שהתקבל.

המלצרים מצידם טוענים כי תשר איננו שכר אך חשוב לזכור כי הציבור מבין כיום כי זהו שכרם, בעלי העסקים מתנהלים כך וגם חלק ניכר מהמלצרים עצמם. אם יוחלט לאכוף משכורות, המשמעות המיידית תהיה העלאת מחירים בבתי העסק וצמצום הטיפים.

בפועל, ירידה משמעותית בשכר המלצרים, עקב שינוי החוק, עלולה להוביל לשירות בינוני והיעדר מקצועיות. הצרכן הישראלי לא אוהב לצאת פראייר אבל בסוף, הוא עלול להפסיד פעמיים - גם בחוויה וגם בכיס.

השלכות נוספות עבור מלצרים, שמשכורתם תועבר להם באופן מסודר וכראוי בתלוש שכר ותפתור את בעיית המעטפות בהן מעבירים את הטיפים, אלו שאינם ממוסים כלל. השכר ירד בעיקר - אך לא רק - במסעדות שף, זה שנותר ימוסה באופן מוסדר ובפועל המלצרים עלולים לעבוד יותר ולהישאר בסוף החודש עם פחות. נכון, יטען הציבור כי כולנו משלמים מיסים, אך המצב החדש עלול דווקא ליצור מיתון בשוק המסעדות שכן עסקים אלו נשענים על לקוחות רבים שהם העובדים בעסקים השונים. ירידה זו תוביל לירידה נוספת בהכנסות ולגל פיטורים נרחב.

המדינה

חשוב וראוי שמדינה תדאג לאזרחיה ותפעל לתקן עוולות דוגמת פרנסתם של צעירים בישראל, אך מעט אירוני המצב בו המדינה תהיה המרוויחה העיקרית מחוק זה. בפועל, החוק מנסה לתקן מצב קיים על ידי יצירת עיוות חדש, כזה שגם אותו יספגו עובדים ועסקים. שוק הטיפים מוערך במיליארדי שקלים ומכל שקל תוכל המדינה לגזור את חלקה על חשבון הצעירים שעובדים כה קשה על מנת להתפרנס.

פתרונות

אין כאן מרוויחים, יש רק מפסידים, ומדינת ישראל - שמייצגת את בעל הבית - תמיד זוכה במקום לסייע לצדדים למצוא פתרונות. אם כן, ברור לנו כי החוק החדש יביא לשינוי משמעותי בשוק ובמגמות המחירים העולים. רגע לפני שהחוק שורד או נקבר, חשוב להציג גם אפשרויות נלוות שיעודדו את החוק ויסייעו לכל הצדדים.

פתרון ראשוני יכול להיות תוספת שירות בגוף החשבון בגובה 12% באופן גורף. עבור הצרכן לא יהיה כמעט שינוי אלא רק מחשבתי ואם יהיה מרוצה מהשירות ישאיר סכום נוסף שמתאים לו בעבור שירות יוצא דופן. בעלי העסקים יחלקו את הסכום החודשי על פי שעות העבודה של המלצרים בכפוף לכל חוקי התעסוקה. עסקים מצליחים יפרישו סכומים גבוהים משכר המינימום בתלוש השכר ועסקים חלשים יאלצו להשלים מכיסם, חלקם ייאלצו לסגור. זהו פתרון מיידי וניתן להתאימו להצעת החוק של חבר הכנסת דב חנין ותקדימים כאלו קיימים במדינות אחרות.

פתרון נוסף, מורכב מעט יותר, יכול להיות שינוי במסגרת הגדרות עוסק פטור. מלצרים וברמנים בענף המסעדנות יורשו לפתוח תיק עוסק פטור ויקבלו החרגה לסכום גבוה מן הנהוג. בכך ניתן יהיה להתעלם מן המע"מ, לאפשר יחסי עובד מעביד מוסדרים וכן לתת לכל עובד לקחת עימו את התנאים המגיעים לו גם כאשר יעזוב את העבודה. מובן שזהו פתרון חוקי מורכב יותר מן ההצעה הראשונה אך בהחלט ראוי יהיה לבחון.

אחרית דבר

המצב הקיים איפשר לשוק להתנהל באופן לא תקין במשך זמן ארוך. אין ספק כי חובה על המדינה לתקן את העיוות שנוצר, ובתוך כך גם לתת מענה ועונשים הקבועים בחוק למעסיקים המנצלים מצב זה ונמנעים מתשלומי חובה דוגמת הפרשה לפנסיה. אנו מגדלים דור שלם ונושאים כלפיו באחריות גדולה, לדאוג לפרנסתו וכל אשר מגיע לו. הדרך תהיה קשה ויהיו עסקים רבים שלא ישרדו, אך גם במקרה זה שווה לחשוב על הדברים בראייה מערכתית ולא נקודתית. מן הראוי יהיה להקים צוות חשיבה הכולל את נציגי המלצרים ואיגוד המסעדות בשיתוף משרד האוצר והכלכלה. אלו ביחד יוכלו לגבש תכנית עבודה ולבדוק אילו עסקים עלולים שלא לשרוד את השינויים. אל תתנו הנחה על מס חברות, תקלו במיסים שבאמת משנים משהו לעובדים ולעסקים כאחד. ביחד, נלמד למצוא את הדרך הנכונה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו