בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול אצל המלך הפולני שהמציא את עוגת "באבא או רום"

לואי ה-15 בן ה-15 היה אמור להתחתן עם נסיכה ספרדיה בת 6 – אך הפוליטיקה של אז הביאה אל מיטת כלולותיו פולניה מבוגרת ממנו – וזיווג בין המטבח הצרפתי לפולני, שאת תוצאותיו אכלתי בננסי

3תגובות
ש. פפירבלט

לעשות יותר מ-370 קילומטרים בשביל ארוחת ערב? כן, כי מדובר בעניין של סקרנות, לא רק בתחושת רעב, ומדובר במסעדה היסטורית הנושאת את השם, הארוך משהו – "A la Table du Bon Roi Stanislas" – ("אצל שולחנו של המלך הטוב סטניסלס") – שהיא מצד אחד פרי תככים ומזימות בפוליטיקה של אירופה במאה ה-18, ומהצד העכשווי חיטוט בארכיונים גסטרונומיים של שפים משוגעים לדבר.

חייו של בן האצולה הפולני סטניסלס (סטניסלאב) לשצ'ינסקי, שנולד ב-1677 בלבוב, היו ארוכים, סוערים ומלאי תהפוכות דרמטיות וקומיות. הוא הותיר חותם מעל מעבר למשקלו הפוליטי דווקא בתחום הקולינרי. בן 27, הוא נבחר להיות מלך פולין בחסותו של קרל ה-12 מלך שבדיה, וכאשר הרוסים הביסו את השבדים, נאלץ סטניסלס לברוח מוורשה, לנדוד ממקום למקום, לרקום מזימות על מנת לשוב לוורשה אל כס מלכותו, ולהיכשל שוב ושוב. לבסוף, לעבור ולחיות חיי פנסיונר משועמם בטירה לא-מי-יודע-מה מפוארת באלזס, שורף חסכונות, עם אשתו קתרינה, עם בנותיו אנה ומריה, ועם אמו אנה יבלונובסקה.

ואז, התרחש הבלתי אפשרי בעיני כל הפרשנים הפוליטיים של התקופה. מת העוצר של מלך צרפת הקטין והחולני מאוד, לואי ה-15. במקומו התמנה לראש השרים הדוכס דה בורבון, ובתור מהלך מחוכם שישמר את כוחו פוליטי הוא החליט לבטל את הנישואין המתוכננים בין המלך לבין נסיכת ספרד בת ה-6 – ולהשיא אותו לנסיכה אחרת אשר כוחה במותניה והיא מסוגלת באופן מיידי להביא יורש לעולם ולהבטיח את המשך השושלת, ואת השפעתו שלו בחצר.

ויקיפדיה, פבליק דומיין

יועציו ושגריריו ברחבי אירופה סרקו את כל האפשרויות המכובדות והראויות למלך צרפת, ולאחר שניפו מהרשימה את הנסיכות שלא היו בגיל הפריון, ומחקו כמובן את הנסיכות ממשפחות מלוכה פרוטסטנטיות, נוצריות-אורתודוקסיות, או קשורות למשפחות מלוכה יריבות – הם נותרו עם אפס מועמדות. ואז, צץ בראשו של הדוכס דה בורבון רעיון. הוא עצמו – אלמן וללא יורשים - שם עין באותם ימים על מריה, בתו של מלך פולין המודח, ואף שלח כבר את הצייר פייר גובר לצייר את הנסיכה ולהביא אליו את הפורטרט על מנת להחליט בנדון. מריה! שידוך למלך! - "היא בת 22, בעלת אגן ירכיים בריא למראה המבטיח כושר הולדה", דיווח השגריר שלו באגרת סודית.

סטניסלס לא האמין שזה קורה לו, להיות החותן של מלך צרפת – הנה הסוף לצרות. ואכן, כעבור זמן לא רב, הוא זכה בג'וב נאה, שליט דוכסות לוריין, אשר בירתה העיר ננסי, ובהכנסה שנתית נדיבה של שני מיליון ליברות מאוצר מלך צרפת. החיים הטובים החלו, ואחת הרפורמות החשובות הראשונות בדוכסות הייתה הקמתו בחצר הדוכס של "אגף גסטרונומי" בנוסח מלכי צרפת, העונה לשם הצרפתי המשובב "Service de la bouche" ("שרות של הפה"). מתכונים מקומיים מלוריין ומהמטבח הפולני זכו להתעדנות צרפתית, ומיני מעדנים באו לעולם בהשראתו של סטניסלס וחבר עוזריו. למשל, ה"באבא או רום", המכונה בפי ישראלים עוגת סברינה (ה'קוגלוהוף' המקומי היה יבש מידי עבורו והוא ציווה להרטיב את ה'בבקה' ביין טוקאי, שהוחלף מאוחר יותר ברום). או עוגיות המדלן המיתולוגיות, ועוד.

שני מסעדנים בעלי שאר-רוח ג'ונתן סילוטנר ואיבן רולו, הוקסמו מסיפורי המטבח של המלך סטניסלס - אשר עם מותו ב-1766 סופחה דוכסות לוריין לצרפת. הם ערכו מחקר היסטורי, ליקטו מתכונים, ובמסעדתם בננסי, לא הרחק מכיכר סטניסלס (אחת היפות באירופה), הם מבשלים ומגישים מנות בהשראתו.

ש. פפירבלט

זאת לא מסעדה גדולה, היא לא מקבלת אליה יותר מ-30 סועדים במקביל. האווירה חמה וידידותית, שמונצעס, העתקי תעודות וציורים הקשורים ללשצ'ינסקים מעטרים את הקירות ואת כרכוב האח. בערב בו ישבתי נרגש אל שולחנו של סטניסלס (גם אני בנו של וורשאי לשעבר), מנת הפתיחה הייתה "צלחת אנה יבלונובסקה", שהורכבה מהמאכלים האהובים על אמו הפולנייה של המלך: פרוסות ירך חזיר מעושן, ירקות מוחמצים וכרוב לבן, טעים כל כך, מבושל בהרבה קימל. לצידה הוגשו מקלוני בצק-גבינה ריחניים שיצאו זה עתה אפויים מהתנור.

המנה העיקרית שבחרתי הייתה ברווז (להיט מאז ומתמיד בקרב האריסטוקרטיה הפולנית), אשר עשה את השעות האחרונות לקיומו בקדירה, בישול איטי, בחברת תאנים ויין אדום. הוא הגיע מלווה בשלוש קערות נפרדות אשר הכילו פירה גזר, כרובית עם שקדים קצוצים – והכי הכי – גריסי פנינה שתובלו בהרבה בצל מטוגן.

ש. פפירבלט

הקינוח היה טריו, שמרכיביו לא בהכרח התכתבו ביניהם, אך כל אחד מהם בנפרד עורר עניין מסוים. סורבה רברבר (ריבס), בריוש מטוגן, ואיך לא, הרי היה ברור שזה יבוא כך או אחרת, קומפוט. במקרה שלנו, קומפוט תותי שדה.

שווה נסיעה לננסי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו