טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החומוס 
אחלה, 
המחיר באסה

החומוס החדש של אחלה בלי חומר משמר טוב מאוד, אם בוחרים בגרסה הנכונה ומוכנים לשלם את המחיר. וגם: טעימה מאכזבת של "חומוסיבוב", חומוס שבצבר מתגאים על מקורותיו האמריקאיים

תגובות

זה קרה לפני כ–15 שנה בסניף "נאפיס" באזור התעשייה של הרצליה. אני לא יודע איך זה לאכול בנאפיס כיום; אז, ארוחה בנאפיס עוררה חרטה בדומה לווליום בשיר "White Rabbit" של "ג'פרסון איירפליין". זה שיר שמתחיל חלש והולך ומתגבר לכל אורכו באופן די לינארי. גם לנאפיס היית נכנס כשגירוד קל של חרטה מציק לך בצדי הבטן, וככל שהארוחה התקדמה הוא הלך והתגבר, עד לקליימקס הבלתי נמנע כשבטנך מלאה בפיתות וכל הווייתך זועקת הצילו. בכל אופן, באותה ארוחה אומללה הזמנו בין היתר חומוס, ואחד מחברי לשולחן אמר פתאום בפליאה: "החומוס אחלה!". אמרתי לו: "מה?", כי הרגשתי שהחומוס בינוני ומטה. "החומוס אחלה!", הוא חזר בנחישות על המסר, ואני שניתי: "מה?". בקיצור, הדיאלוג הזה נמשך עד שהבנתי שמה שהוא מנסה להגיד זה שהחומוס הוא "אחלה" מקופסה, ולא כמחמאה.

והנה, רבע מאה לאחר שהשיקה שטראוס את המותג האלמותי "אחלה" ואתו את הסיסמה הקולינרו־אקזיסטנציאליסטית "כשהחומוס אחלה — הכל אחלה", נראה שהצליחה האמת להדביק את הפרסום. יש חומוס אחלה, והוא ללא חומר משמר. אבל צריך לבחור נכון, כי יש שני סוגים, ולטעמי רק אחד מוצלח.

חומוס "אחלה" ללא חומר משמר
סטודיו שטראוס

החומוס "אחלה" שהוא באמת אחלה נקרא "סלט חומוס 9% שומן". הוא חף כמעט מטעמי לוואי, מרקמו נעים מאוד והתחושה שהוא מעניק קלילה וזורמת יותר מחומוס רגיל מקופסה. כבונוס אין בו גם, כאמור, חומר משמר, והוא גם דל יחסית בקלוריות: 179 קלוריות למאה גרם. שמחתי לגלות שבניגוד למוצרים תעשייתיים רבים, הוא מכיל רק חומרים מוכרים מהמטבח הביתי. הוא מורכב מחומוס מבושל, סודה לשתייה, טחינה גולמית, מים, מלח ותבלינים. המרכיב היחיד שיש בו, אותו איני שם בחומוס שאני מכין הוא חומצת לימון — אני מחזיק את זה אמנם במטבח אבל רק כדי להסיר אבנית מהקומקום ומכונת הכביסה.

השוויתי בטעימה עיוורת בין החומוס הזה, החומוס השני מהסדרה החדשה — "עשיר בטחינה" (252 קלוריות למאה גרם), וחומוס אחלה רגיל (228 קלוריות למאה גרם). כשנתנו לי לטעום מה"עשיר בטחינה" בעיניים עצומות הרגשתי טעם לוואי דומיננטי למדי, נתתי לו את הציון 6 והייתי בטוח שהוא־הוא חומוס אחלה הישן, שדווקא עשה עלי רושם סביר וקיבל את הציון 7.

שטראוס צריכה ללכת ממש בין הטיפות כשהיא מפרסמת את החומוס החדש שלה, כי במקביל היא מוכרת גם חומוס רגיל, עם חומר משמר. היא לא יכולה כמו "טרה" ללכלך על חומר משמר בגבינה הצהובה ולנסות לנגח בכך את "תנובה", עם "עמק" שלה, שמצדה מדגישה שהגבינה שלה מכילה "100% יש!!!" (המסר התת הכרתי של הפרסומת הולם את המצב הגיאופוליטי באזור: אכול ושתה חומר משמר כי מחר תמות ממשהו אחר).

יש שני צדדים אפלים לחומוס החדש: הראשון, הוא פחות סביבתי, כי 400 גרם חומוס מגיעים בארבעה מכלים קטנים שאמורים לצרוך תוך חמישה ימים מרגע הפתיחה (בגלל העדר החומר המשמר). לכל אחד מהמכלים כמובן מכסה משלו ובנוסף גם מין גג קרטון משותף. הצד השני הוא מחירו המופקע. נראה ששטראוס מנסה להחזיר כמה שיותר מהר את ההשקעה בפיתוח: בעוד שקילו חומוס אחלה רגיל עולה כ–13 שקל, אריזת הרביעיה של החומוס החדש עולה מחיר דומה ל–400 גרם, כלומר קצת יותר מפי שניים יותר תמורת הזכות לאכול חומוס ללא חומר משמר. אין לכם כסף — אכלתם אותה, תמשיכו עם החומוס הרגיל. כמו במקרה של המילקי "בטעם שוקולד" והמילקי גולד "שוקולד עשיר", גם כאן שטראוס מבחינה בין בעלי היכולת למחוסרי האמצעים, ומיטיבה למכור לכל אחד מהם מוצר לפי כיסו.

זיכרונות לא נעימים
כשהגיעו למערכת אריזות ה"חומוסיבוב", שלפתי אותן מיד מתיק הקירור וסובבתי את הספירלה לעיניהן המהופנטות של חברותי לעבודה. יש משהו פסיכי בחומוס שהתוספת מוחדרת לתוכו באופן ספירלי, מין היפר־תעשייתיות שגורמת לחומוס רגיל בקופסה להיראות תמים מאי פעם. ברור שרק מכונה יכולה ליצור את הצורה הזאת, של חומוס ותוספת שלובים זה בזה באופן מעגלי ומושלם עד תחתית המכל. היחצן של היצרנית "צבר" כתב לי ש"הסדרה פותחה עבור השוק האמריקאי, שם הם זוכים להצלחה, וכעת הוחלט להעלות אותם לארץ ולשדך להם תוספות שיותר תואמות את ההעדפות של הישראלים". ובכן, כבר ראיתי חומוס שנמכר באמצעות ייחוס ליפו, לאבו גוש, לירדן וללבנון — טרם ניסיתי חומוס שהיצרן מתגאה על מקורותיו האמריקאיים. בואו נטעם.

היחצן כתב לי בזהירות "אקח את הסיכון ואשאל אם תרצה לקבל אותם (:", הד כנראה לקטילה שקטלתי בעבר כמה ממוצרי צבר, ולצערי עלי לאכזב אותו גם הפעם. ה"חומוסיבוב" עם רוטב שום מתובל חמצמץ מדי ולא לטעמי, ומראה הרוטב הסמיך, העשיר והמבריק שצבעו מעין ירקרק־חאקי מעלה אצלי, כדוד לאחיינים קטנים, זיכרונות לא נעימים (לא אפרט יותר מזה מפאת כבודם של הקורא והמוצר). ה"חומוסיבוב" עם רוטב פלפלים וגזר גרוע פחות, אבל הרוטב חסר טעם והתוצאה תפלה ולא מזמינה.

חומוסיבוב של "צבר". עשה עלייה ארצה
אימג'ארט

המוצר המוצלח מבין השלושה הוא ה"חומוסיבוב" חריף, שכרגיל בז'אנר אינו חריף אלא מה שנקרא "פיקנטי". הטעם מזכיר מאוד כל חומוס מקופסה עם חריף, וישמח מאוד את מי שאוהב את הסוג הזה והיתה חסרה לו האחידות של הסחוג לרוחב ולעומק הקופסה. אני דווקא אוהב את שלולית הסחוג במרכז והגיוון שהיא יוצרת — לפעמים יותר סחוג ולפעמים פחות, אבל כל אחד וטעמו.

מחירים: "חומוסיבוב" צבר (400 גרם): 15-12 שקל; 100% אחלה (400 גרם): 15-13 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות