${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול, לצלם, לאהוב: העיתונאית שלא חוששת לחשוף סודות

היא גילתה את האינסטגרם באיחור אבל השתלטה עליו במהירות, מפתחת מתכונים פוטוגניים במיוחד ומבלה באופן תדיר בלוקיישן מפתיע - המדור שמוריד את הפילטרים מהאכלנים שעושים את האינסטגרם

תגובות

באינסטגרם: raheli

שם: רחלי קרוט

גיל: 36

מגורים: ראשון לציון

לא עובדת בשביל הלייקים. רחלי קרוט >>

» דוכן הבצקים שאתם לא מכירים» הישראלית שעזבה הכל בשביל קארי» איפה תאכלו עסקיות שוות בשרון?» הסודות הטעימים של ירושלים» הגרגרן שלא מוכן להתמסר

במה את עוסקת כשאת לא מעלה תמונות לאינסטגרם?לפרנסתי אני עיתונאית בתחום הקולינרי, עורכת וחלק מהבעלים של אתר FOODPAGE, מה שאומר שרוב היום אני מוקפת אוכל. זה אמנם נהדר למצב הרוח אבל הרבה פחות טוב לדיאטה. בין לבין אני גם מנהלת עמודי פייסבוק ואינסטגרם, מפתחת מתכונים לחברות מסחריות ומשתדלת להשקות את העציצים במרפסת.

למי איכפת מהדיאטה כשמצב הרוח (ורמות הסוכר) בשמיים? >>

A photo posted by Raheli Krut (@raheli) on Feb 27, 2016 at 2:04pm PST

למה התחלת לפרסם באינסטגרם?התחברתי לאינסטגרם בשלב מאוחר יחסית, בעיקר כי רוב הדברים שהכנתי עלו לפייסבוק, ולא ראיתי לנכון להעלות אותם לעוד פלטפורמה. בשלב מסוים כמות הדברים שאפיתי ובישלתי גדלה משמעותית, והאינסטגרם היה מקום מעולה לקלוט אותם, לקבל תגובות ולהכיר אנשים חדשים מהתחום. הפידבקים שהעוקבים מייצרים הם כמובן אחלה טפיחה על השכם והאגו, אבל הם גם דרך מצוינת להבין מה מעניין ומה פחות, מה מגרה יותר ומה אנשים יכינו. עם זאת, מעולם לא חשבתי להכין משהו רק בשביל התמונה או עבור הלייקים. כל מה שעולה אצלי בפיד הוא חלק מהיום יום שלי. 

כך צברתי הרבה עוקבים:הלחם והחמאה מגיעים מעבודה קשה. מתחזוק כמעט יומיומי של הפיד, שכולל העלאת תמונות על בסיס יומי ותגובות לאנשים שמשקיעים וכותבים. בזכות כמה אושיות אוכל גדולות שתייגו אותי אחרי יום אפייה משותף, ואחרי שכמה עמודים חזקים המליצו על הפרופיל שלי, נוספו כמה אלפי עוקבים.

הטבות שמגיעות בעקבות מספר גדול של עוקבים:אחרי כמה שנים שלא הסכמתי להכניס דברים מסחריים לפיד האישי שלי, החלטתי לאפשר המלצות על מוצרים במינון מאוד נמוך, ורק כשמדובר בדברים שאני עומדת מאחוריהם ב-100%. השם שבניתי חשוב לי יותר מעוד הטבה, לכן אני מאוד מקפידה להמליץ רק על מה שאני באמת אוהבת. אז כן, יש הטבות, אבל לא בגינן הכל התחיל או ממשיך להתנהל.

המקומות שבהם את הכי אוהבת לאכול בארץ:המסעדה האהובה עלי כבר תקופה ארוכה היא קיטשן מרקט, שמצליחה לחדש ולרגש בכל פעם, וזה לא מובן מאליו. אחרי כל כך הרבה ביקורים במסעדות, די קשה לגרום לי לצאת נפעמת, ושם זה לגמרי קורה. עוד מסעדה שאני מחבבת מאוד בשנה האחרונה היא נאם, שמככבת בדירוג הווליו פור מאני. לא מדובר במסעדה שתשאיר מישהו מרוגש, אלא במקום שבו האוכל תמיד מעולה, מגוון ונשען על חומרי גלם שאני מאוד אוהבת. גם השירות נינוח ולא מעיק.

תמונה שצילמת ואת הכי אוהבת:יש שתי תמונות, למרות שהן לא הכי פופולריות בפיד: אחת של מוס תותים בתוך חצי כדור שוקולד במרק תותים קר עם נענע ונשיקות מרנג. מצד אחד, יש בתמונה הרבה מאוד פרטים ומצד שני, הרבה מאוד שקט ועדינות. השנייה שייכת גם היא למקצה המתוקים - ביצי הפתעה במילוי מוס גבינה, שוקולד ופירות יער. כל מה שנמצא שם עושה לי שמח בבטן ובלב.

מרק שהופך את החיים לתותים >>

A photo posted by Raheli Krut (@raheli) on Mar 30, 2016 at 10:29am PDT

פילטרים - בעד או נגד: לא אוהבת פילטרים ולעיתים ממש נדירות משתמשת באחד.

אוכל שאת אוהבת במיוחד אבל לא מצטלם יפה:אני מאוד אוהבת תבשילים, בעיקר כאלה שמגיעים מהמטבח ההונגרי של סבתא שלי. התבשילים האלה רחוקים שנות אור מהכללים הקפדניים של עולם הקולינריה, יש בהם טונות של נחמה אבל מעט מאוד אסתטיקה צילומית. אחרי ניסיון ארוך לצלם אורז מבושל בחלב, הבנתי שיש דברים שפשוט עדיף לאכול ולא לצלם.

עם כל הטוב הזה, גם אנחנו לא היינו יוצאים מהבית >>

A photo posted by Raheli Krut (@raheli) on Jun 9, 2016 at 10:58am PDT

מסעדה שחוזרת אצלך הכי הרבה פעמים בפיד:המקום שחוזר הכי הרבה פעמים הוא הבית שלי. אני כמעט לא מעלה תמונות ממסעדות, כי הרוב לא מלהיבות אותי עד כדי כך וגם התאורה בהן בעייתית מאוד.

מסעדה בארץ שלא תחזרי אליה לעולם:ביקרתי לפני חודש במקום שמתיימר להגיש את הסביצ'ה הטוב ביותר. אין לתאר את האכזבה מהשירות האדיש, הדג שנחתך לקוביות ענקיות והתיבול האנמי. אני לא נוטה לזכור אוכל רע, אבל אותו אני לא מצליחה לשכוח.

פרגני לאינסטגרמר שאת אוהבת במיוחד:מאוד אוהבת את הפיד של יובל מהבלוג שירה אכילה (tmunachila). יש אצלו המון תמונות של ירקות ופירות, שהם האהבה הגדולה ביותר שלי, והמון רגישות ואהבה לחומרי גלם ולצבעוניות של הטבע, שאנחנו לא תמיד ערניים לתפוס במבט.

איפוק? מי זה? >>

A photo posted by Raheli Krut (@raheli) on Feb 16, 2016 at 10:11am PST

מסעדה שאת שומרת לעצמך ולא חושפת:כשאני טועמת משהו ממש מוצלח, אני חייבת לספר עליו לכל העולם - איפוק הוא לא הצד החזק שלי. אחת המסעדות שרציתי מאוד לשמור לעצמי ולא לחשוף היא שלייקס בבני ברק, שמתמחה באוכל יהודי, כולל צ'ולנט ומרק קניידלך מושלם. בסוף יצא שסיפרתי עליה לכל מי שרצה לקפוץ לטיול קולינרי בעיר הכי מסקרנת בארץ. למזלי האוכל במקום לא מאוד פוטוגני, אחרת הייתי מעלה משם תמונה כמעט כל חמישי.

הדבר הכי מוזר שאכלת אי פעם:מאז שגיליתי שלשון היא באמת לשון ולא רק שם של מנה, אני לא מסוגלת להתקרב לאוכל הזה.

שאיפות לעתיד בתחום הקולינריה:להוציא ספר.

*#