טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מטבח בלב מדבר: הצד הקולינרי של מידברן

איך בונים מטבח בלב השממה ואיזה טעם יש לדייסה שאכל נח לפני שנכנס לתיבה? לאון ארונסקי השתתף בהקמת המטבח הראשון במידברן ובישל לחלוצי הפסטיבל. אחרי שאכל ארטיק מקרח ואתנול, הכין סביח מדברי וצ'ילי קון קרנה ברוטב פודרה, הוא חזר שבע בשביל לספר. יומן מטבח

תגובות

כבר שבוע שאנשים מנסים להסביר לכם מה זה המידברן הזה ולא מצליחים. זו השנה השנייה שלי באירוע, רק שהפעם התחלתי וסיימתי את השהות בו במטבחי המדבר, שאותם עזרתי להקים שבועיים לפני פתיחת שערי המדבר לחוגגים. האמת הראשונה על המידברן, היא שהמידברן הוא לא פסטיבל. הוא אמנם נופל תחת ההגדרה המילונית של פסטיבל, אבל לכל מי שמשתתף בו ברור שזה לא מקום להגדרות. החוויה היא לא משהו שדומה לאף אירוע בחסות חברת משקאות כזאת או אחרת, ומשתנה מהותית בין המשתתפים ותלוי בצירופי שלל נסיבות. דמיינו  לעצמכם עיר עם כלכלת מתנות, שבה רק הקרח עולה כסף, עיר שכל הנמצא בה הוא לא בחסות "ההפקה" אלא המשתתפים עצמם הם המפיקים של האירוע. עיר שהאנשים שחיים בה יקראו לה בית. » מה זה ריינבואו פיתה?» כשאסף גרניט החליט לעבור לפיצות» מסאלה דוסה עשתה עליה לישראל» הפינות הטעימות של ירושלים» איפה מככבת השפית מ"משחקי השף"?» הקרואסוניה הסודית שאתם לא מכירים

לעיר הזמנית-אך-נצחית הזאת הגעתי הרבה לפני פתיחתה הרשמית, עוד בשלב ההקמות הראשוני. מי שנמצא בלב המדבר, אי שם במרכז השממה, ורואה את ה"לפני" וה"אחרי", מקבל פרספקטיבה מדהימה על המפלצת הנפלאה הזאת שהולכת לקום באמצע שום מקום ובלי כל תשתית אנושית. הרבה לפני הפסלים הבוערים, התלבושות, המוזיקה והביחד, מגיעים, מסתכלים על הריק החולי ופשוט מתחילים לבנות. בזנטים, מוטות ויריעות בד הופכים לציליות עצומות, זיעה, מוטיבציה ומתנדבים רעבים. מתנדבים רעבים הם מתנדבים פחות טובים, ולכן המטבח הוא אחת הפונקציות החשובות ביותר להזנת הלוקחים חלק בהקמה, בדלק התזונתי המתבקש.לא מפחדים מהחול. לפעמים הוא חלק מהתבלין (צילום: לאון ארונסקי)מתחילים בקטן, מתעשתים ומבשלים למאות חוגגים רעבים  (צילום: לאון ארונסקי)(צילום: Boaz Fradkin)מנה ראשונה: צ'ילי קון קרנה ברוטב פודרה

גם אם אתם מנוסים בבישול שטח, המטבח של מידברן מזמן כמה התמודדויות מאתגרות, בדמות היעדר מים זורמים, הצורך באיכסון המים המשומשים, משאבים מוגבלים והמון המון פודרה, שהיא למעשה חול דק מאוד. כל אלו בצירוף מזג האוויר הלא פשוט בכלל יוצרים סביבת עבודה בלתי שגרתית. רוב האנשים לא היו מעזים לקחת על עצמם את האחריות לבשל למאות אנשים רעבים בלי אלטרנטיבה ועם מכשולים שאורבים מכל עבר, אבל צוות המטבח של המידברן הוא לא רוב האנשים, אלא הרכב אקלקטי של מקצוענים מתחום המזון בעבר ובהווה, ומתנדבים חסרי ניסיון שלהוטים לעזור ולהוציא אוכל טעים ומלא באהבה. למה אהבה? כי כלכלת המידברן מושתתת על גיפטינג, ולכן כסף כאן הוא משאב חסר משמעות. כל קאמפ מפרסם תוכניה של אירועים בחסותו, ובין היתר גם מזונות ומשקאות רגילים וחריפים, וכלל משתתפי האירוע מוזמנים להגיע וליהנות מהמתנות שמחלקים בקאמפ. הסייג היחיד בכל העניין הוא שצריך להגיע עם הכלים משלכם, כך שכולם מסתובבים עם כוס מחוברת עם שאקל על החגורה או בתיק. לא תראו ברחבי העיר כלים חד פעמיים או פחי זבל. מה שהבאתם אתם מחזירים, העיקרון של לא להשאיר זכר אמנם מקשה מעט על ההתנהלות אליה אנו מורגלים אבל יוצר סביבה שיתופית ונקיה יותר עבור כל המשתתפים.

הגמל המעופף, אחת ממשאיות המסיבה המקושטות (צילום: כפיר סמיילי אמיר)מלכה על רקע האפיג'י, דמות האיש הנשרפת (צילום: כפיר סמיילי אמיר)רמות המטבחים בפלאיה משתנים לפי רמות ההשקעה: החל ממטבח ההפקה שמוקם בתוך אוהל הסעדה מסודר שמצמצם את החשיפה לפגעי מזג האוויר בדגש על פודרה וסופות חול, ועד גזייה פשוטה ולא חוקית לפי הרישוי, על רצפת מחנה הפרי קמפינג שלי ושל חברי. קאמפים רציניים שמתחברים לרשת החשמל של ההפקה מקבלים חשמל שמופק מגנרטורי ביו-דיזל. אין גנרטורים פרטיים, והשנה גם אסור היה להביא בלוני גז מתכלים אלא רק קבועים. יחד עם זאת, לא מעט קאמפים מבשלים במדורות מטעמים דוגמאת פויקה, על האש למיניהם וקרטושקעס, אבל גם במקרים הללו השריפה מתבצעת רק בתוך חביות, ואיסוף כל האפר לאחר השריפה.ימי ההקמה הראשונים כוללים כמה עשרות של מתנדבים. בהיקפים האלה אפשר להכין שקשוקות וצ'ילי קון קרנה שבהחלט עושים את העבודה ומשביעים את העמלים. ברגע שחוצים את רף מאה הפיות שצריך להאכיל, המטבח עבר לתפריטים נוחים ויעילים יותר להכנה בכמויות, דוגמת קארי וקוסקוס. זה עוד היה פשוט יחסית וישים. לחתוך סלט ירקות למאות אנשים בידיים חשופות עם אפס עזרה ממכונות חשמליות או פומפייה - זה כבר אתגר לכל דבר. אתגרים הם חלק בלתי נפרד ממדיברן, כך שבתום כמה שעות מולאו הקערות בהברקות דוגמת סלטי מלפפונים ובצל, סלט סלק וסלט חצילים מטוגנים. למרות המצרכים היחסית בסיסיים, לטבחים המנוסים יש תמיד מקום לתת מעצמם ולבשל מהלב, אבל עם חוק אחד שחייבים לכבד – חייבת להיות טחינה, והרבה ממנה, ובצדק רב.טירוף חושים הגיוני (צילום: Boaz Fradkin)ככל שמתקרבים לאירוע עצמו, יותר ויותר אנשים מצטרפים לעשייה בשטח. מחנות הנושא הם המסה העיקרית, אבל גם האמנים האחראים על המיצגים שלהם ברחבי הפלאיה, שמשמעותה מרחב העיר, מתחילים לעבוד על יצירותיהם. אחד המיצגים המרשימים ביותר השנה היה NO ONE’S ARK, דגם עצום של תיבת נוח עם חלל פנימי שחולל את הסערה בתוכו על ידי אפקטי תאורה וסאונד. בין הארוחות של צוות המיצג המרהיב נכלל האשורה, מאכל שמסופר עליו שהיה האחרון שאכלו נוח ומשפחתו לפני שעלו לתיבה - מעיין דייסה מתוקה עם אגוזים ודגנים שונים, שסיפקה לאמנים אנרגיה חשובה והשראה חיונית להרמת המיצב. גם הוא בסופו של דבר נשרף מבלי להשאיר זכר, בשריפה הכי מרשימה שחוו הנוכחים, כולל הכבאים שמסביב.כחלק מהתרגשות העצומה לקראת האירוע, הפך תור המכוניות בכניסה לעיר לחוויה בפני עצמה. התקדמות איטית של כמה רכבים בכל פעם יצרה את החיבורים האקראיים הראשונים, משחקי פריזבי בין המכוניות, בירה קרה בשמונה בבוקר וחלוקת לחמניות עם חביתות קמח חומוס לארוחת בוקר. בכניסה לעיר, אחרי האינטראקציה הראשונית בתור, מקבלים שלושה דברים: המון אהבה מצוות מקבלי הפנים, מפה של העיר ותוכניה. התוכניה, שהיא בעצם ספר עב כרס, מכילה לו"ז לחמישה ימים של פעילויות בחסות הקאמפים וההפקה. מגוון האירועים עצום, החל משיעורי ספרדית למתחילים, מסיבת לימונדה קרה, תחרות הגבר הסטרייט, ועד מסיבה בבית עלמין וקורס בישול הודי בעירום, וזהו רק פחות מקמצוץ האירועים ברשימה. חלק מהאירועים פיקטיביים לחלוטין, חלקם מתעלים מעבר לציפיות ויש רבים שכלל לא נכנסים לתוכניה.

אי אפשר לדבר על אוכל במידברן בלי לדבר על כל המאנצ'ים הנפלאים שמתשתלטים על החוגגים ברגע שהארוחות המסודרות מפנות את מקומן. לילה שריפת האפיג'י, הלא הוא דמות האיש הסמלי, הוא לילה ארוך של אנרגיות משוגעות ברחבי הפלאיה. בלילה כזה מהות ההסתמכות העצמית הרדיקלית גוברת, ומי שלא לוקח איתו צידה לדרך מוצא את עצמו רעב וחסר מנוחה באזור הלסת. חטיפים, פירות וסנדביצ'ים, הכל הולך כי אין בישולים, רק אנשים אחוזי טירוף מלאים בתאורת לדים. ביום השלישי חזרתי למשמרת מטבח ההפקה שהמשיך לבשל, והפעם עמל על הכנת סביח ל-130 אנשים. מלאכת מילוי הפיתות בוצעה בגבורה, לבד מכמה ביצים שנשברו ולא מעט חצילים מטוגנים שהפכו לחלק מהרצפה החולית. בערב ביקרתי באחד הקאמפים שנחשבים לכוכבי הקולינריה המדברית, ה"פויקאמפ". המחנה שמציע ארוחת פויקה במהלך כל אחד מימי הטירוף, מאכיל מדי יום מהסירים למודי המדורות שלו כ-300 אנשים. כל ערב פויקה שכזה דגל בנושא אחר, וזה שאני נקלעתי אליו עסק בפויקה הקלאסי, עם כמה הפצעות משמחות בדמות סלק מדהים ואגוזי מלך.אבטיחים קרים בלב מדבר (צילום: לאון ארונסקי)שריפת ה-NO ONE’S ARK (צילום: כפיר סמיילי אמיר)בערב היום האחרון, בין שריפת מיצג אומנות למשנהו, התפננו גם אנחנו, פרי קאמפ קדודל, להציע לתושבי העיר את המנחה האכילה שלנו - פונדו שוקולד עם מטבלי פירות וביסלי בצל. פשוט כי רצינו קינוח קל להכנה שיעבוד גם בגרסה הטבעונית, אבל יותר מהכל שיגרום לאנשים להתקהל ולתקשר, לבוא לשבת סביב הסיר ולטבול קצת פירות וביסלי בתוך שוקולד מומס. כך, בשקיעה האחרונה על העיר, כשילדים מתודלקים במנת יתר של סוכר מתרוצצים בין קרניים חמקמקות, הגיע המטבח שלנו לשעותיו האחרונות. היה עוד לילה ארוך לפנינו עם שריפת מיצג ה-NO ONE'S ARK, אבל בבוקר התפנינו לקיפולים ופירוקים במטרה לא להשאיר אחרינו זכר. מטבח ההפקה נשאר עוד מספר ימים בשטח, להאכיל את המתנדבים שמשתדלים להחזיר את מצב המדבר לקדמותו עד הפעם הבאה שתוקם בו מדינה.

*#