${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסוד של החומוס שמשאיר אותך צעיר

שושי ופאדי קרמאן הם לא רק בעלי חומוסייה, אלא מהווים בראש ובראשונה חלק טבעי מסביבת העיר התחתית וסוג של ברומטר לשינוי שלה. הם מסתגלים בקלות לאוכלוסייה שנעשית צעירה, ומגישים לה חומוס משובח עם רכיב היסטורי סודי

תגובות

אני חושב שמעולם, בשנות בגרותי, לא האמנתי בתמימות שאדם אחר הוא חביב או טוב או כל תכונה טרומית אחרת אחרי היכרות שטחית (זה תופס רק לתכונות חיוביות. לקיומן של תכונות שליליות אני נכון להאמין בקלות רבה יותר). אבל במקרה של פאדי ושושי קרמאן יהיה קשה לערער את האמונה שלי שהם נחמדים באמת - בלי צביעות, בלי הצטעצעות, בסוג של רוגע טבעי ושל רכות שמאפיינים אנשים אוהבי אדם ונטולי פינות חדות.» מדור אוכל - כל הכתבותיש כל מיני מודלים של בעלי עסקי מזון – יש חתומי פנים שמתקשרים בקמצנות (בתל אביב זו כמעט דרישת קדם לפתיחת מסעדה או בר), יש מתעבי לקוחות שניזונים מאוכלוסייה מזוכיסטית שהיא, מסתבר, נפוצה מאוד, אם לשפוט לפי ההצלחה המתמשכת של כמה מקומות כאלה שלא נזכיר בשם. אותי יהיה קשה לשכנע שבאופן בסיסי מי שמכין אוכל או משקה לא צריך להיות אוהב אדם,ומי שמכין חומוס על אחת כמה וכמה. חומוס של אנשים שאוהבים אנשים. חומוס פאדי (תמונה באדיבות "כלבו חיפה")“למה חומוס?”, אני שואל את פאדי, תוך כדי אזכור העובדה שבעבר הוא היה הבעלים של מסעדת הגורמה פיין קלאב בבית אורן. “כי זה הדבר האמיתי”, הוא עונה, “זה שיא הפשטות. זו חזרה לאל"ף-בי"ת”.וזו אולי אחת האמירות היחידות בראיון שאני יכול לייחס רק לפאדי, כי בשונה מראיונות זוגיים אחרים רבים שקיימתי, אצל פאדי ושושי מתקיים עוד משהו נדיר – קשה לראות חלוקת תפקידים ברורה. אין דובר או שרת חוץ או בן זוג אחד שאחראי על המנהלה והשני על המקצוענות וכיוצא בזה. הם לא “משלימים” האחד את השני כשני חלקים במכלול, הם פשוט מתקיימים במשולב. זה לא שאין ביניהם הבדלים בטמפרמנט – “יש לי ילד אחד גדול ושניים קטנים”, אומרת שושי ומבהירה מיד שהגדול הוא פאדי – אבל ההבדלים האלה לא מעוררים בך תחושה שיש שם היררכיה או תחרות, אלא נינוחות. בלי עין הרע, טפו טפו, החיוך ההדדי שלהם פשוט לא נראה מאולץ. אתגר אמיתי לציניקנים. שניהם עשו כברת דרך בעסקי מזון ובילוי עוד לפני שהכירו זה את זו בשנות ה־90. פאדי הגיש בפיין קלאב בשר ציד לאלפיון העליון, ושושי היתה הבעלים של אינדיגו בדניה ואחר כך של הסטייק האוס בעיר התחתית. הם הכירו באמצע שנות ה־90 בדאבל דייט שארגנה מלצרית שעבדה עם פאדי (הוא זוכר את התאריך המדויק) בפונדק הדוב. כמה סמלי.מנות למתקדמים עם תוספות מפתיעות. חומוס פאדי (תמונה באדיבות "כלבו חיפה")פיין קלאב נסגר ב־1999, ומ־2000 עד 2003 היה לשניים בר בשדרות בן גוריון בשם הוגו’ס. אחר כך פאדי עבד כשנתיים בחומוסיית אבו מרון, וב־2006 הם פתחו את המקום הנוכחי, ממש רגע לפני השינוי הגדול שעתיד היה להתחולל בעיר התחתית עם שיפוץ השוק התורכי וחנוכת קמפוס הנמל. היום הם מתפעלים אותה בעזרת שני בניהם, בעיקר עומר שהשתחרר לא מזמן מהצבא, והחברים של הבנים. עומר, אגב, עובר מדי פעם בדוברין - המקום שבו אנחנו יושבים לראיון - ומה שמפליא זה שמזוג רגוע ומחויך הם הופכים לשלישייה רגועה ומחויכת, מחליפים נשיקות וחיבוקים. באמת חמסה.

אל תיגע לי ברומני אני מעדיף לפסוח על ההתפייטות השגורה בעניין החומוס עצמו ולהגיד בקצרה שמדובר במשחה מצוינת. היא לא מהכבדות והחמוצות מאוד, אבל גם לא דלילה, והיא מאוד איכותית, מדויקת ומושקעת. הטחינה מצוינת, התיבול מינימליסטי, ואפשר להעשיר אותו בעזרת הרטבים שמגיעים בכוסות זכוכית כמו רוטב הפלפל ירוק הנהדר, שהוא בעל חריפות מתונה, או הרוטב האדום הטעים. יש חומוס רגיל וחומוס גרגירים ומשאוושה, אבל השוס בעיני הוא מנות החומוס למתקדמים – עם בשר או כבד או עוף או נקניקיות מרגז. הקבועה שלי היא מנת חומוס עוף מתובל בסומק חמצמץ, עם נתחים קטנים ועסיסיים של עוף ובצל מטוגן שחום. יש גם ארוחת בוקר או סלט קצוץ טרי (למי שמזמין את מנות החומוס) או פיתה עם חביתה. הפיתות כאן גם הן ראויות לתשבחות - רכות אבל לא ספוגיות, ובעיקר עתירות טעם. להרטיב את הגרון אפשר בשלל סוגים של גזוז מבקבוקים בעלי מראה וינטג’י בכוסות ענק.ויש גם אנקדוטה שמדגימה יותר מכל עד כמה חומוס פאדי הוא תופעה שלמי שאינו חיפאי קשה להבין. כשניגשתי אליו בתום הארוחה וביקשתי לראיין אותו הוא הגיב: “אבל את הרומני אתה לא לוקח ממני”. מסתבר שבאחד העיתונים פרסמו כתבה על חומוסיות מובחרות ופחות מוכרות ברחבי הארץ, ופאדי מככב שם בתור מי ששמו הוא אמנם שם ערבי נפוץ, אבל במקרה זה הוא שייך ליהודי ממוצא רומני. פאדי קיבל את אי ההבנה ברוח טובה. “התפוצצתי מצחוק”, הוא מספר, “בהתחלה לא הבנתי מה קרה, כי התעוררתי ב־5:00 בבוקר וראיתי שהווטסאפ של המסעדה מלא הודעות, ואז ראיתי שמסתבר שאני רומני. אחר כך התגלה לי שזה לא בהכרח כל כך טוב ושהרומנים סובלים כאן לפעמים מתדמית שלילית”. את הכתבה הוא בכל מקרה תלה על קיר המסעדה.יש דברים שרק חיפאים מבינים באמת. חומוס פאדי (תמונה באדיבות "כלבו חיפה")סינרגיה של חומוס “אפשר גם סתם להיכנס לשתות קפה”, אמר לי פאדי לפני כמה חודשים כשאמרתי לו שאני הרבה פעמים רוצה לבוא אבל אין לי מספיק זמן לאכול חומוס כהלכתו. הספקן שבי תמיד מתקשה להאמין כשאומרים לו דברים כאלה, ומייחס את זה לנימוס יתר או מניפולציה, אבל במקרה של פאדי ושושי קשה לא להשתכנע בכנות הדברים.הם מדברים על שינוי איטי ועקבי בעיר התחתית בשנים האחרונות, ואין מדד טוב מהם לעובדה שזה כך. כחומוסייה, ועוד כזאת שנמצאת בתווך - ברחוב הבנקים, בין המוקדים של המושבה הגרמנית, רחוב הנמל ורחוב יפו המשתפץ - היד שלהם ממששת את הדופק של האזור. המשרדים הוותיקים עוזבים לאט לאט, הם אומרים, בגלל הפקקים והיעדר מקומות החניה, ועוברים לפאתי העיר. הצעירים נכנסים במקומם. פאדי ושושי מתחברים אליהם אפילו טוב יותר מאשר לאנשי המשרדים. הם חלק אורגני לגמרי מהאזור, שמשיב להם אהבה.יש סינרגיה בין החומוס לבין אנשי הדוברין, שבו הם יושבים מדי יום לפני שהם הולכים הביתה, או האנשים של פיצה לינגה הסמוכה. את אותם היפסטרים או סטודנטים או כל סוג אחר של בליינים בשנות ה־20 המוקדמות שלהם אפשר למצוא בצהריים בחומוס וכעבור שעתיים בפאב, בצד בוהמיינים ותיקים יותר, לוגמי גינס מאפירים. “זה קהל שמחייה אותך, משאיר אותך צעיר, מכניס בך דם חדש", אומרת שושי, “הוא יודע מה הוא רוצה, הוא רוצה שתכיר אותו בשם שלו, שתיתן לו יחס אישי, שתתייחס אליו כמו אל בן אדם ושתעשה לו כיף. הוא רוצה להרגיש בבית ולדעת שהוא יכול לבוא בכפכפים”. למה חומוס?”, אני שואל את פאדי, תוך כדי אזכור העובדה שבעבר הוא היה הבעלים של מסעדת הגורמה פיין קלאב בבית אורן. “כי זה הדבר האמיתי”, הוא עונה, “זה שיא הפשטות. זו חזרה לאל"ף-בי"ת”.

השוס בעיני הוא מנות החומוס למתקדמים - עם בשר או כבד או עוף או נקניקיות מרגז. הקבועה שלי היא מנת חומוס עוף מתובל בסומק חמצמץ, עם נתחים קטנים ועסיסיים של עוף ובצל מטוגן שחום

זה קהל שמחייה אותך”, אומרת שושי, “משאיר אותך צעיר, מכניס בך דם חדש. הוא יודע מה הוא רוצה, הוא רוצה שתכיר אותו בשם שלו, שתיתן לו יחס אישי”.

*#