אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדריך המסעדות הגדול לאירועים משפחתיים

לאן תיקחו דוד מפונפן מחו"ל כדי שיכיר את המטבח הישראלי, איפה תוכלו להיפגש עם ההורים בשקט ובנעימים, ואילו מסעדות יתאימו לאירוע משפחתי או מפגש חברים בוגרים?

תגובות

לפחות אחת ליום מקבל המדור טלפון, הודעת פייסבוק, מייל או ניקור אצבע בכתף, המגובים כולם בשאלה "לאיזו מסעדה אפשר לקחת את המשפחה כדי לחגוג בת מצווה למיטל / חתונת כסף לליבוביצ'ים / יום הולדת לדוד משדמות מחולה / להרשים את מאיר שהגיע לחופשה מאמריקה ופשוט מת על המטבח המקומי?". הדרישות לא מאחרות להגיע: זה רגיש למוזיקת ג'אז, ההוא זקוק לאקוסטיקה מושלמת ואוהב ריווח מפנק בין השולחנות, ובל נשכח את עניין הנוף, האווירה והחנייה, ולמהדרין - מגע שף עילי.

כדי להביא סוף להתלבטות הנצחית ולרצות כל אחד מבני המשפחה עתיר הדרישות, יצאנו למסע לחקר המסעדות שיהלמו אירועים משפחתיים רבי משתתפים, פגישות של חבורת מתבגרים וארוחות רושם לתיירים. התנאים שהצבנו בבואנו למצוא את הספוטים המושלמים, היו נוקשים וכללו את הסעיפים הבאים: אקוסטיקה המאפשרת שיחה נעימה ונטולת צעקות, ישיבה נוחה ומרווחת שמאפשרת שהייה נעימה לאורך זמן, חנייה במרחק הליכה מהמסעדה, חלל נקי מעשן סיגריות, וכמובן אוכל יצירתי, טעים ומגוון, שיעשה רושם גם על האכלן המפונפן.

» ארוחות הבוקר הטובות בתל אביב» מסעדות רומנטיות ברחבי הארץ

מסעדות איטלקיות יש בשפע, ומפסטה הום מייד כבר מזמן לא עושים עניין גדול. ייחודה של פאפאס נעוץ דווקא בתמהיל שאותו היא מספקת לסועד: המטבח איטלקי שורשי עם נגיעות כפריות פה ושם, המרפסת נעימה מאוד לישיבה בזכות הבריזה שמגיעה מהים שמתחבא אי שם מאחורה, ואם בוחרים לשבת בחלל הפנימי היפה, נכנסים מייד לאווירת האלגנט. ברקע של כל זה מתנגנת מוזיקה נעימה בזכות פלייליסט בלוז וקלאסיקות איטלקיות, ושולחנות מספיק רחוקים זה מזה, כך ששום מפגש מרפקים לא צפוי. שלושה פרמטרים משמחים במיוחד שייכים לפן הקולינרי: אפשר להזמין גם חצאי מנות ואז לטעום כמה שיותר דברים, המחירים הוגנים מאוד וכך גם גודל המנות, ואחרון חביב ולא פחות חשוב: האוכל מאוד טעים.

מה אוכלים: הנטייה הטבעית במקומות שחורטים על דגלם "אוכל איטלקי", היא להתמקד בפסטה או פיצה. כאן בפאפאס, תוכלו בשמחה לזרום עם ההרגל, אבל חבל, כי המנות האיטלקיות הקלאסיות הפשוטות וגם אלו עם הטוויסט, הרבה יותר מרגשות את הפה. מנת שרימפס אספרגוס (42 שקלים לחצי מנה / 78 שקלים למנה שלמה) למשל, היא תענוג שמציף את הפה בטעמי לימון עדינים, תועפות של חמאה, קרנצ'יות שרימפסית נהדרת, נימוחות של תפוחי אדמה, כשעל הפן הבריא אמון אספרגוס פריך שמוסיף טעם רענן. סלט הקפרזה (28/44 שקלים לחצי מנה או מנה), פשוט לכאורה, אך יש בו את כל מה שיגרום לחך לחוש עצמו מפונק: העגבניות פריכות ומלאות טעם, גבינת המוצרלה רכה ונמסה אל תוך עצמה (ותודה לאייל שני), הבזיליקום נותן עקיצה ארומטית נעימה, ותוספת של פלפל ירוק חריף מרוממת את השילוב האיטלקי המושלם לדרגת אמנות. אם פריכות היא כוס הלימונצ'לו שלכם, לכו על הארנצ'יני (26 שקלים), אותם כדורי אורז זהובים, שממולאים בריזוטו ופרמז'ן, ומשודכים לרוטב עגבניות בזיליקומי רענן. השילוב בין השחיתות לקלילות עובד מצוין. אלו רק המנות הראשונות. העיקריות מגוונות ומתאימות להרבה סוגי העדפה, כולל טבעונות. אנחנו ממליצים על הלינגוויני פומדרו חציל (34/51 שקלים), מנה טבעונית נהדרת וקלילה עם המון נימוחות חצילים, ומעברו השני של המוסר, על טליאטה די מנזו (46/92 שקלים), מנה סיציליאנית קלאסית המורכבת מנתחי שייטל מיושן צרוב על צלחת חמה עם רוקט ולימון.

אוווירה: מכובדת ואלגנטית, אך לא פלצנית. אם בוחרים במרפסת, חווים מגע מחוספס עם הרחוב, שתמיד עוברים בו טיפוסים מעניינים. החלל הפנימי נעים וידידותי לאוזן מבחינה אקוסטית, והעיצוב, שזרוקות בו נגיעות איטלקיות פה ושם, מעודד ישיבה נינוחה ולא אכילה חפוזה.

למי מתאים: לכל מי שמחפש מקום שקט ואלגנטי, אך גם כזה שמשדר חום ונעימות. פגישות של ההורים וחבריהם יעברו כאן בנעימים, בעוד שימי הולדת ואירועים רבי משתתפים נוספים, פחות יתאימו לקונספט ולאווירה.

טווח מחירים: בינוני

איפה חונים: פה ושם אפשר למצוא בסביבה כחול לבן מזמין, אבל הכי בטוח ללכת על החניון הקטן שברחוב הלל הזקן 3, במרחק 2 דקות הליכה מהמסעדה.פאפאס - הלל הזקן 12, תל אביב

קלאסיקה איטלקית במיטבה, כולל הטוויסטים המקוריים. פאפאפס (צילום: יעל רייף)

ארוחה ימית עם הנוף הכי יפה בעיר: מאנטה ריי מאנטה ריי היא קלאסיקה מוכרת, שכל אוהב דגה ושאר שוכני ים מכיר או חווה על בשרו בהנאה גדולה. למה קלאסיקה? לא רק בזכות האוכל הטוב (והוא טוב, טוב במיוחד), אלא בשל התמהיל הנהדר, הכולל את החוף הזהוב של תל אביב, ומעברו הים הכחול שכל יום משנה את קצב גליו וגווניו, מרפסת נעימה שבקיץ עושה פלאים למצב הרוח, ואם מתעלמים לרגע מהדגה, אז גם מגוון מזאטים יצירתיים שגורמים ללא מעט לבטים. קחו לשם תייר, יורד ברלינאי או ניו יורקי וכל מי שמחפש עונג הארד קור לעיניים ולבטן, ואתם מסודרים. המחירים לא זולים בכלל, אך בתמורה תקבלו מנות גדולות ומשביעות, איכות, שירות מצויין, הבנה באלכוהול, ותוספת חיונית של נוף עוצר נשימה.

מה אוכלים: הארוחה הנהנתנית נפתחת במגש אימתני עמוס מזאטים מגרים במיוחד, שמהם אפשר לבחור או להתפרע ולקחת את כולם (19/23 שקלים למזאט). בין המצטיינים נמצאים סלט מעלי תרד, בייבי שרימפס, בורגול ולימונדה (!), שמספק חוויה פריכה ומרעננת עם טוויסט לימוני מתקתק שהופך כל ביס לחוויה, קוביות סלק מתקתקות ומתובלות בעניין רב ולצידן שני קרוקטים פריכים של גבינת עיזים, סשימי עם ירק פריך משתנה, וגם מוס החצילים הקלאסי האוורירי, שהולך נהדר עם הפוקאצ'ה הפריכה. אם הצלחתם לא להתמלא עד אפס מקום בבטן, המשיכו לעיקריות, מתוכן אתם חייבים לעצמכם את ה"ריזוטו במיטבו" (109 שקלים), שמזמן לאותה צלחת אורז עגול ושמנמן, שרימפס עדין וענוג, קלמארי מתובל בצי'פוטלה חרפרפה, מעט עוף לטעם ולמרקם, גבינת מנצ'גו והמון שברי אגוזי מקדמיה פריכים, שעושים קראנצ' נעים בפה. זה אולי נשמע מוזר, אבל מדובר באחת המנות עם הכי הרבה מרקמים, וטעם עדין אך מלא עניין.

האווירה: זוהי לא המסעדה השקטה ביותר שתמצאו. האווירה חיה ותוססת, וכאן גם קסמה. המבנה העגול התחום על ידי חלונות ענק המשקיפים אל הים, מזמן אווירה לא מעונבת מדי, אך גם לא זרוקה. אם תזמינו מקום מספיק זמן מראש, תוכלו להשיג שולחן שמשקיף אל הים, ומרגע זה, שום דבר, אולי פרט לזנבות השרימפס שצריך להפריד, לא יגרום לכם להסית את המבט מהנוף הממגנט.

למי מתאים: אורח שמגיע מחו"ל, בן דוד מאמריקה או אחיין מבלגיה, ירוו נחת רבה מהתמהיל הישראלי-חו"לי-יצירתי הזה שמתחולל על הצלחת, ויתמוגגו מהאווירה הערה ומהכחול שמקיף מסביב.

טווח מחירים: בינוני-יקר

איפה חונים: ממש מחוץ למסעדה ישנו חניון רחב ידיים ועתיר מקומות חניה. אל תסתבכו בניסיונות מציאת חניה במעט כחול לבן באזור הטיילת. עשו לעצמכם טובה, חסכו את הזמן ולכו ישר על האופציה הנוחה.

מאנטה ריי - קויפמן 7, תל אביב

תמהיל של אוכל מצוין, נעימות ונוף כחול שמשתנה לפרקים. מאנטה ריי (צילום: יח"צ)

בשבחי הקלאסיקה האיטלקית: רונימוטי

כל הנכנס לכותלי מסעדת רונימוטי, יחוש מיידית כאילו דרכה כף רגלו בחו"ל אירופאי כלשהו. פסע אחרי עמדת המארחת ניצבת עמדת האנטיפטי ולצידה גלגל פרמזן ענק עם סכין ייעודית לגילופו. העיצוב, שאליו נגיע בהמשך, משלים את התחושה המאוד לא ארצישראלית, ושמות המנות האיטלקיות המשורבטים על הלוח, מוסיפים רובד אותנטי לכל העניין. המטבח איטלקי-אורבני ומושתת על פסטות טריות שמכינים במקום, פיצות וגם מנות איטלקיות קלאסיות על טהרת נקניקים, בשרים המתיישנים במקום וירקות מהגינה האורגנית של המקום. לא משנה איפה תבחרו לשבת, כמעט תמיד תלכוד האוזן שפה זרה מהשולחן הסמוך, ואם תלכו על המרפסת הצופה לרחוב מאז"ה, תרוויחו אווירה אורבנית בריזתית במיטבה. 

מה אוכלים: הפיצות (52-56 שקלים לפיצה די גדולה) מעולות, דקות בבסיסן ועבות מעט בשולים, המוצרלה הנמסה על הבצק יוצרת את התענוג המושלם של חוטי גבינה נמתחים, ורוטב העגבניות עדין וטעים. במילים אחרות, אל תוותרו עליהן אפילו במחיר העדפתן על פני מנות הפתיחה. הריזוטו (62/72 שקלים) מוצלח גם הוא ומשתנה על בסיס יומי. אנחנו דגמנו ריזוטו מוצלח מאוד עם שקדי עגל, עתיר חמאה ופרמזן. מבין הפסטות נסו את הפפרדלה וורדה (67 שקלים) הצמחוני שאמנם קצת יקר ביחס לגודלו, אך מענג בכל ביס בזכות זוקיני פריך, עלי תרד, אספרגוס חלוט, תלוליות של ריקוטה פרסקה נמסה ונעימה ומסביב להכל, רוטב עגבניות חמאתי עדין. אם אתם חובבי כבד, אל תוותרו על פפרדלה פגאטו (58 שקלים). הפסטה, הנעשית במקום, עבה ונעימה בפה, נתחי הכבד מוסיפים מרקם מעניין ורוטב סמיך המבוסס על ציר בקר וחמאה, עוטף את הכל בנעימות בשרית ענוגה.

האווירה: התאורה עמומה אך לא חשוכה והופכת את כל התפאורה לרומנטית הרבה יותר, מוזיקת הסווינג והג'אז ברקע מרגיעה בקלות את לחצי היומיום, ובקבוקי היין המפוזרים לאורך קירות המסעדה, כמו גם נקניקים התלויים לייבוש לאורך מזנון העץ הארוך, מוסיפים עומק וחמימות (וגם פותחים את התיאבון). במילים אחרות, עדינות אלגנטית נינוחה.

למי מתאים: מכירים את זה שאתם מחפשים מקום מהוגן לפגישות עם חברים שלא ראיתם הרבה זמן, אבל לא רוצים להתפשר על רעש, בלגן וצפיפות? מכירים? אז זה המקום בשבילכם. תיירים יעריכו מאוד את האלגנטיות, פגישות עסקיות יעברו בשלום וגם אם יש לאבא יום הולדת ואין באמתחתכם תינוקות מצווחים, מדובר עבורכם בבון טון.

טווח מחירים: בינוני פלוס

איפה חונים: החניון המקורה ברובע לב העיר צמוד למסעדה ושוכן ברחוב בלפור 8. אפשר להכנס אליו גם מרחוב מאז"ה וגם מבלפור המקביל. בכל מקרה, הקפידו לצאת ברחוב מאז"ה, פנו שמאלה ואתם במסעדה.

רונימוטי - מזא"ה 3, תל אביב

אלגנטיות איטלקית במיטבה עם ניחוח חו"לי נעים. רונימוטי (צילום: יעל רייף)

את איל לביא אין ממש צורך להציג. הרזומה שעשה לו, כמו גם חיבתו למטבח הצרפתי ולפירות הים, הפכו אותו לאחד השפים הקלאסים המוערכים בארץ. הוא אמנם לא אוחז בפמליית יחסי ציבור, לא שופט באף ריאליטי ולא מעלה תמונות שערורייתיות לאינסטגרם, אך כל מנה שעליה הוא מניח את היד מקבלת טיפול צרפתי אדוק ומהודק שמוציא ממנה את המיטב. מסעדתו רוקח 73 שוכנת בצנעה ובהיחבא בין מגרשי הטניס ומגישה למבקרים בה מנות ביסטרו ים תיכוניות עזות טעם. למרות שכל אחת מהמנות אוחזת בתואר צרפתי מכובד כלשהו, העיצוב לא מנוכר ומשדר אלגנטיות ביתית חמימה, ואם במקרה תתפסו את לביא מחוץ למטבח, יתכן שתזכו ללחיצת יד חמה.

מה אוכלים: אם במירוץ חייכם לא יצא לכם לטעום את ביסק הסרטנים (46 שקלים) של איל לביא, זה הזמן להשלים פערים. מדובר במנה שמיימית שהגיעה אלינו מגן עדן, מגובה בשמנת, ציר סרטנים מצומצם וברנדי. השילוב הזה, מושחת ככל שיהיה, הוא דבר שכל חובב פירות ים צריך לחוות על בשרו לפחות פעם אחת, ואז להמשיך לפנטז עליו במשך שבועות עד שנשברים ומגיעים שוב. המומלצות הבאות הן מנה ראשונה של קלמארי ממולא ברטטוי פלפלים וגבינה כחולה, שמבושלים ברוטב עגבניות חריף (42 שקלים), ופילה לברק צרוב, שאפשר להזמין גם כחצי מנה (70/120 שקלים). ליד הפילה המדויק והפריך שוכנים ניוקי ענניים ואווריריים שמצופים בחמאת מרווה, עגבניות צלויות, ארטישוק, זיתים ולימון כבוש שאחראי על העוקצנות ששוברת את האלגנטיות הצרפתית.האווירה: אלגנטית אך חמימה ובעיקר גובה העיניים. בשונה ממסעדות מעוממות אווירה ותאורה, כאן לא תצטרכו לפיד או פנס כיס בשביל לפענח את התפריט. לא רק התפאורה ידידותית למשתמש. גם השירות המחויך עושה את העבודה ומשרה תחושת נינוחות שמזמנת ישיבה ממושכת במסעדה.

למי מתאים: פגישות של ההורים עם חבריהם יעברו כאן בהנאה גדולה, במיוחד אם יש להם חיבה לדגים ופירות ים, למרות שבתפריט תמצאו לא מעט מנות בשר. גם אם מגיע אליכם לביקור קרוב משפחה בחליפה מבלגיה, רוב הסיכויים שרוקח 73, שנעה בין יוקרה לים תיכון, תתרום משמעותית להסברה החיובית שלו בכל הנוגע לישראל. טווח מחירים: בינוני-יקר

איפה חונים: ממש מחוץ למסעדה, ואפילו בלי למצמץ. היות שבמגרשי הטניס עסקינן, הרבה מאוד חניות מצויות מסביב וכולן בחינם אין כסף, כך שגם ביום מאוד מאוד עמוס בעולם הטניס, תוכלו לחנות במרחק דקה וחצי הליכה מהמסעדה.

טווח מחירים: יקר

רוקח 73 - רוקח 73, תל אביב

אל תוותרו על ביסק הסרטנים האלוהי. רוקח 73 (צילום: דניאל לילה ובועז לביא)

המסעדה של השפית תמר כהן צדק היא מעין קולאז' של סך החוויות וההשראות שצברה במהלך טיוליה באיטליה. הצעירים יתלהבו לגלות מסעדה שמזכירה את הטיול האחרון בארץ המגף והמבוגרים ירגישו בבית עם אוסף הרהיטים האקלקטי. בסופו של דבר זה כל מה שהייתם מצפים ממסעדה משפחתית נטולת שטיקים. אפשר לערוך כאן אירועים גדולים יחסית או להצטמצם בחדר הפרטי, ולפני שתעזבו תוכלו אפילו להצטייד בשימורים שמכינים במקום, ולהמשיך את החוויה הטעימה גם בבית.

מה אוכלים: התפריט מגיע בפורמט המוכר של ראשונות ועיקריות. נסו את הקלאסיקות האיטלקיות, בהן בודינו דה פרמיג'אנו (54 שקלים), שהוא בעצם סופלה גבינה קרמי וחמאתי עם עקצוצי אוממי של פטריות ופרמזן. הטורטליני ארטישוק (52 שקלים), צלחת הסלומי מצפון איטליה (72 שקלים) וריזוטו מושלם של סלק ואפונה (42 שקלים), הן מנות נפלאות לפתוח איתן את הארוחה, שרק יעוררו את בלוטות הטעם ויעשו חשק לעוד. לעומת המבחר הצמחוני הגדול בתפריט הראשונות, המנה היחידה שתתאים לצמחונים בגזרת העיקריות היא הטליאטלה בנדיירה (74 שקלים) המוגשת בצלחת אחת עם פטריות, אספרגוס, סלק, תרד וריקוטה. למרות כמות הירקות המאסיבית, המנה עדינה ביותר ועושה את העבודה בכל מה שנוגע להשבעת תאוותיהם של הנמנעים מבשר. מהצד השני של המנעד, סקלופיני עגל (108 שקלים) קנה את הטועמים בזכות בשר רך, רוטב חמאתי-לימוני ולא שמנוני ואטריות שפצלי כיפיות.   

האווירה: כשמגיעים למבנה הצריפי הקטן שמוקם לצד חניונים רחבים, אפשר בקלות לחשוב שחלה טעות - אבל ברגע הכניסה כל הרושם משתנה. דמיינו את הבית של הסבתא האהובה, בגרסה נטולת מסורת התלונות שמפארת כל ארוחה משפחתית. התקרות הנמוכות, הצלחות והכסאות לא יוצרים סטים אחידים וקרקוש הכלים מהמטבח הפתוח הופכים ליופי של נושא לשיחה, אם תמצאו את עצמכם בחברה שתקנית. המוזיקה מתנגנת ברקע בווליום המדויק, התאורה המעוממת יוצרת אינטימיות נעימה והמלצרים אדיבים אך לא טורדניים.

למי מתאים: לכולם, כולל תיירים רגישי חך מתפוצות עולם. הממצאים מדברים בעד עצמם - זוגות מבוגרים יושבים ליד חבורות של צעירים פטפטנים וכולם שקועים עמוק באוכל הנהדר.

טווח מחירים: בינוני-יקר

איפה חונים: כל האזור הוא חניון אחד גדול. מלבד חניון עצום בתשלום, תוכלו למצוא די בקלות חניה בכחול לבן ליד המשרדים הסמוכים.

קוצ'ינה תמר - הצפירה 10, תל אביב

מסעדה אינטימית וקטנה בשינקין, הוא התיאור הכי צנוע שאפשר לתת למוסד שקם לפני 23 שנה ברחוב שפעם היה מעוז הברנז'ה, ונמצא כבר תקופה ארוכה בסטטוס דעיכה. אך סימני הזקנה לא ניכרים על המקום של אורנה אגמון ואלה שיין, בו מקפידים על רמת האוכל ממש כמו ביום הראשון. אמנם לא תדחסו למקום הקטן את כל 200 הקרובים הכי רחוקים שלכם, אבל עבור משפחות שרוצות להתאחד בפורמט מצומצם, זה יהיה המקום המתבקש.  

מה אוכלים: בין אם אתם סועדים במסעדה בפעם הראשונה ובין אם כבר יצא לכם להתוודע למקום דרך ספר הבישול הפופולרי, אל תוותרו על לביבות הבטטה העדינות והמתקתקות (27/46 שקלים), שמלוות במטבל חמצמץ של שמנת ועירית ומתחבבות על כולם. סלט 'הכל' הוא עוד אופציה קלילה ונהדרת לפתוח את הארוחה, עם ירקות טריים והמון רוטב של עשבי תיבול. המנות ביתיות, לא נצמדות לז'אנר מסויים ובעיקר גדולות ועשויות היטב. פסטה פיצ'י שמנמנה עם כדורי בשר ופרמזן (68 שקלים), קבב טלה ובקר עם סלט קינואה ותפוחי אדמה אפויים (68 שקלים), וקציצות דגים ברוטב פלפל צו'מה עם קוסקוס (76 שקלים) הן דוגמאות לכל מה שיגרום לכם לרייר. צמחונים וטבעונים יזכו כאן להרבה כבוד, וישמחו לגלות היצע שחורג מגבולות גזרת הסלטים.  

האווירה: העיצוב במסעדה מינימליסטי ונקי. קירות לבנים בחלל מואר, חלונות גדולים שצופים לרחוב הקיטשי, ומאווררים מזדמנים הופכים את האוויר הדביק של חודשי הקיץ לקצת יותר נסבל. המלצרים חביבים, ולא משנה כמה חלל המסעדה מלא (והוא תמיד מלא), לא תרגישו עומס והמולה.   

למי מתאים: לאנשים שהכי אוהבים את האוכל של הבית, אבל היו שמחים לוותר על כל ההתעסקות שכרוכה בלהכין אותו. גם צעירים שהתרגלו לחשוב על מסעדות ביתיות כעל בסטות עם שולחנות פלסטיק בשוק - לא קונספט רע לכשעצמו, אך פחות מתאים לארוחה עם כל הפמליה - יוכלו לספק להוריהם טעימה מסגנון החיים שלהם, רק בלי הזבובים.  

טווח מחירים: בינוני

איפה חונים: אם אתם לא המקגייוור של החניות, סביר להניח שתתקשו למצוא מקום סמוך למסעדה. אבל קצת הליכה לפני האוכל ואחריו עוד לא הרגה איש - החניון הקרוב ביותר נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 8, והבא אחריו בברנר 6, אך גם אם חניון קטן לא יספיק, תמיד תוכלו להרחיק עד חניון הבימה הגדול.

אורנה ואלה - שינקין 33, תל אביב

עשו כבוד למסעדת האם שממנה התפתחו קבוצת מסעדות R2M, המונה גם את הבראסרי, הדליקטסן והבייקרי. המסעדה המיתולוגית שכמעט כולם מכירים, עברה מתיחת פנים קלה בקיץ שעבר והתרעננה אחרי 20 שנה של פעילות אינטנסיבית, ומה שנפתח בכלל כבית קפה, סיגל לעצמו סטייל איטלקי מושלם, עם אווירת בראסרי נכונה.

מה אוכלים: התפריט אמנם השתנה לאורך השנים, ובתקופה האחרונה נוספו לו לא מעט חידושים, ועדיין, השפעת ארץ המגף ניכרת בכל. השוס האמיתי הוא המנות הוותיקות שנשארו עדכניות תמיד. תרנגולת ברוזמרין ולימון עם שעועית ירוקה (79 שקלים), הוא תיאור מעניין למנה עסיסית של עוף שלם, וכנראה גם הכי טוב שתאכלו בזמן הקרוב. המבורגר ביין אדום (76 שקלים), מגיע ללא לחמניה אך עם שלולית רוטב אדום עמוק שכיף לטבול בו לחם ותוספות; פפרדלה ראגו טלה (48/72 שקלים) עם דפי פסטה ענקיים ועליהם קרעי בשר טלה שבושל לאורך זמן; סלט קיסר (42 שקלים) ממכר עם לבבות חסה, רוטב עשיר, פרמזן ואנשובי; אווז קונפי מתקתק (92 שקלים) וכמובן הפירה, שאין מילים מספיקות כדי לתאר את מידת הקרמיות שלו. כל אלה היו ונשארו האהובות ביותר על באי המקום.  

האווירה: הפרשנות התל אביבית למסעדה איטלקית שיקית בניו יורק. המשמעות הנגזרת מהתיאור המסורבל דווקא פשוטה מאוד - העיצוב אלגנטי להחריד עם מראות עצומות, ספות עור, פרקט כהה ואגרטלים ענקיים. השירות כולל המלצרים שעוברים הכשרות מפרכות לפני שזוכים להניח לפניכם את הצלחת הראשונה, וידאגו לספק את כל הצרכים לפני שבכלל תזכרו לבקש. המסעדה ממוקמת בליבו של רחוב יד חרוצים, בין מועדוני לילה ומשרדי הייטק מנוכרים. אך מוזיקת הג'אז וסידורי השולחן המלוטשים ישכיחו מכם מהר מאוד את הרחוב המפוקפק. 

למי מתאים: לזוגות טריים או ותיקים שרוצים לקחת את ההורים, לא משנה מאיזה צד, לבילוי איכותי, ולמשפחות שמחפשות דרך קלה להרשים דודים שבאו מרחוק.

טווח מחירים: בינוני פלוס

איפה חונים: בפינת הרחובות שבח ויד חרוצים תמצאו חניון נוח וקרוב מאוד למסעדה.

קופי בר - יד חרוצים 13, תל אביב

השיק של ניו יורק ביד חרוצים. קופי בר (צילום: רותם מימון, יח"צ, שרון בן דוד)

השליטות הבלתי מעורערות בתחום המסעדות המשפחתיות, הן כמובן האיטלקיות. אך אין כמו איטלקיה שהצליחה להתאים את עצמה למה שהישראלים אוהבים. קפה איטליה, שבבעלות האחים ירזין קמה על הריסות צ'ימיצ'נגה, שינתה את כיוון הטעמים ממקסיקו לאיטליה, אך הפופולריות נשארה זהה, וכך גם נאמנות הקהל הישראלי.

מה אוכלים: התפריט פונה לסועדים בגובה העיניים, וכולל המון סוגים של פחמימות ובשר, כך שכולם יוכלו למצוא את המנה המועדפת עליהם. מנות כמו חציל פרמזן (38 שקלים), המורכבת משכבות חציל עם פרמזן ורוטב עגבניות, סלט רענן עגבניות וגבינת פטה (42 שקלים) וכבדי עוף עם בלסמי מצומצם, בצל ורוקט (64 שקלים), הן דוגמה טובה לפשטות שעובדת בקפה איטליה. הקטגוריה הגדולה ביותר היא זו של הפסטות, בהן תוכלו למצוא פטוצ'יני תרד ירקרק שמכינים במקום עם גבינת גורגונזולה, צנוברים ורוקט (58 שקלים), חרפרפה-מרירה ועם טעם אגוזי עמוק; פנה קרבונרה (62 שקלים) מושחתת עם בייקון, שמנת וחלמון ביצה; ופנה ארביאטה (54 שקלים) עם רוטב עגבניות חריף וכיפי. לא משנה אם יש או אין לכם מקום לקינוח, אל תפספסו את הטירמיסו (42 שקלים) הקרמי, שמתמודד בקלות על תואר הטוב ביותר בעיר.

האווירה: הירזינים יודעים מה הם עושים. המסעדה לא מכוונת גבוה, אלא מנצלת את המשפחתיות שנמצאת בדי אן איי של המקום. חלון גדול משקיף למטבח הגדול, הצלחות לבנות נקיות ורק מתהדרו בלוגו המקום, המלצרים נחמדים ומאוד סבלניים והשולחנות נטולי המפות שומרים על אווירה יומיומית נעימה.

למי מתאים: משפחות גדולות שלא שומרות על איפוק בכל מה שנוגע לווליום, וכאלה שמחפשים להשאר בגבולות המוכר, בלי התחכמויות עיצוביות ובלי מרקמים משונים.

טווח מחירים: בינוני

איפה חונים: העובדה שהמסעדה נמצאת בין משרדי הייטק, רק תועיל לכם, כשתגיעו לאזור בשעות הערב. החניונים סובבים את המסעדה ולאן שלא תסתכלו באזור, תראו שילוט המכוון לנקודת עצירה.

קפה איטליה - קרמניצקי 6, תל אביב  

המסעדה שמיתגה את עצמה כמטבח לבנטיני-ים תיכוני, מספקת את הסחורה עם פרשנות ברורה ונקייה לאוכל שמוכר לחלקנו מהבית, ומצב רוח שמח אך לא פרוע. כזאת שתתן לכם מספיק סיבות לקשקש ולהתעדכן בכל מה שקרה בשנה החולפת עם בני המשפחה, אך לא מספיק סיבות עבור הדודה לקטר על רעש ואווירת שכונה. ברטי מספקת את השילוב המושלם בין אווירה לא מחייבת ואוכל קל וטוב, לשירות מקצועי ועיצוב נקי אך מלא שמחת חיים.

מה אוכלים: פותחים שולחן כמו שצריך עם קלסונס גבינת עיזים רכה עם עגבניות שרי (68 שקלים) שמוכיחים שאין וריאציה של בצק עם גבינה ורוטב עגבניות שלא תתקבל בברכה; בורקס גבינת טולום עם תרד טורקי וחלמון (55 שקלים); ספיחה - בשר טחון עם תמרהינדי על מאפה בצק עלים (38 שקלים); סלט פטוש מרענן (46 שקלים); נתח קצבים ובצלים ממולאים (110 שקלים); מולים וירקות שורש ברוטב לימון (79 שקלים) פסטה קרועה עם בשר טלה, זיתים וצ'ילי (79 שקלים); לחי עגל על מלוואח עם לאבנה (89 שקלים) ועוד המון מנות קטנות שיגרמו לכם לרייר בתאווה. 

האווירה: מצד אחד המוזיקה היוונית, הבלטות על הרצפה ומבחר גדול של משקאות אניסיים בתפריט, יגרמו לכם לרצות לשבור צלחות תוך כדי קריאות יאסו אימתניות. מצד שני המפות הלבנות, השירות האדיב והמקצועי והמחירים הלא מאוד צנועים, ישלחו אתכם היישר לאירופה.

למי מתאים: אל תזמינו לכאן אנשים שמעדיפים להתחבק עם הצלחת האישית. המסעדה מתאימה לאנשים שרוצים להתחלק באוכל טוב עם מכרים אהובים. במילים אחרות, מדובר במקום מעולה להביא אליו קרובים מחו"ל שמחפשים דוגמה מייצגת למטעמים מקומיים.

טווח מחירים: בינוני פלוס

איפה חונים: אם לא התמזל מזלכם להגיע לכאן בשבת ולתפוס חניה בתחנת האוטובוס הסמוכה, תיאלצו לדדות מהחניון של דיזנגוף סנטר. בתמורה לסכום סמלי, תסתדרו על חנייה לכמה שעות טובות, רק תזכרו לצאת מהחניון לכיוון רחוב קינג ג'ורג'.

ברטי - קינג ג'ורג' 88, תל אביב

טעמים מקומיים עשויים היטב. ברטי (צילום: יח"צ)

מחוץ לעיר

ים תיכון עילי טובל בנוף מרהיב: המטבח של רמה המסעדה המיוחדת הזאת, השוכנת בהרי יהודה, לא דומה לשום דבר שאתם מכירים. למעשה, מדובר במרפסת גדולה ופתוחה, המוקפת מכל צדדיה בנוף חי ופורח שמשתנה בהתאם לעונות השנה. בכניסה למסעדה מצויה משתלה פורחת ובה צמחים צבעוניים ומיני ירוקים שמשמשים את המטבח. כל מרבד הטבע הזה, שבבסיסו מסעדה מרוהטת בעץ במראה טבעי, יוצר פיסת אסקפיזם במיטבה. בעומק המסעדה שוכן המטבח, עליו אמון השף תומר ניב, שהגיע למסעדה הזאת עם רזומה קולינרי מרשים ואף התמחה במעבדתו של השף הגאון האנגלי, הסטון בלומנטל. המנות מבוססות על גידולים ותוצרת מקומית, וחלקן עוברות בטאבון הגדול והריחני או במעשנת שמפיקה מיני בשרים מפתים. המסעדה פתוחה בסופי שבוע בלבד, מחמישי עד שבת.

מה אוכלים: אפשר להגיע לבראנץ' של סוף שבוע (98 שקלים לטעימות בראנצ', לסועד), אבל הכי כדאי להגיע לפני השקיעה וללכת על ארוחת הטעימות הנפלאה (226 שקלים לסועד), שמציגה בצורה הטעימה ביותר את וורסטיליות המטבח המקומי-ערבי-ים תיכוני-עילי. לא משנה מה בחרתם, אל לכם לוותר על הפתיחים, הכוללים לחם שמנמן מהטאבון ולצדו הרבה דברים טובים, ביניהם חומוס הסלק המצוין, ממרח תומה מתפוחי אדמה, שמן זית ושום, זיתים עזי טעם, פסטו כוסברה ועוד כהנה וכהנה מטבלים טעימים. אחריו יגיעו עוד כמה מנות מיוחדות שלא ייצא לכם ככל הנראה לטעום במקומות אחרים, ביניהן פטה כבד עוף מושחת בציפוי קדאיף עם אגסים מיובשים מסביב וקצת חריפות שפזורה פה ושם. האפקט המתקבל בכל ביס הוא קראנצ'יות שבירה, ומיד אחריה עונג של כבד עוף אוורירי ונהדר עם מתיקות אגסית שפותחת בפה טעמים חדשים. מנה נהדרת נוספת היא אספרגוס פריך במיץ הדרים על קרם גבינת עיזים דומיננטית, ולידו חלמון ביצה "כבוש" שמבושל בדיוק עד לדרגה שהופכת אותו לחצי רך וחצי יציב. מעל הכל מונח צ'יפס תפוח אדמה פריך, שמוסיף למנה אפקט מגניב.

האווירה: אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים מאפיין היטב את האווירה, גם אם אין אורנים בסביבה. בקיץ המקום פתוח מכל הכיוונים והרוח הירושלמית העדינה מאפשרת ישיבה נוחה ומלאת נוף. בחורף המקום סגור, תנורים פזורים מסביב ואפשר לאכול בניחותא מבלי לקפוא מקור, תוך התמגנטות מהופנטת על נוף ההרים החי מסביב .

למי מתאים: לכל מי שרוצה להותיר בליבו, בעיניו ובבטנו רושם שלא ימחה שנים. בין אם מדובר באירוע משפחתי (על הילדים והטף) ובין אם מדובר במפגש מרגש בין בני דודים שגדלו והתחנכו ביבשות שונות, זהו ללא ספק המקום בשבילכם.

טווח מחירים: יקר

איפה חונים: ממש מחוץ למסעדה בשטח ייעודי, תמצאו כמה חנייה שרק תצטרכו, וכשתצאו מהרכב אל תשכחו לזרוק חיוך ואולי לטיפה לכלב המקומי ושאר חיות המקום מאירות הפנים.

המטבח של רמה - נטף

זהירות: פה חווים אסקפיזם מוחלט. המטבח של רמה (צילום: יעל רייף)

בראסרי לכל המשפחה: סבסטיאן סבסטיאן היא מסוג המסעדות שבהן כל אחד ימצא את יהבו, בין אם הוא גבה חך קפדן ובין אם ילד צרחן שחי על שניצל וצ'יפס. כל זה לא בא לרמוז, חלילה על היות המקום פשוט או גנרי במובן הרע של המילה, אלא דווקא על היותו מגוון וקשוב לקהל, ובעיקר מרווח ונעים לישיבה ולחגיגת אירועים משתנים. המטבח מבוסס על קלאסיקות חוצות טעמים והעדפות, דוגמת המבורגר אנטריקוט, קבב טלה וגם לא מעט פסטות, יחד עם מנות ראשונות ממוצאים שונים, והשניצל המיתולוגי של קפה נואר, שמככב גם כאן בתפריט. המקום אמנם מוגדר "בראסרי", אך גודלו, אופציות הישיבה הרבות והאווירה השוקקת, נותנים תחושה של דיינר מסוגנן ומכחידים כל תחושת ניכור או התנשאות. למרות כל התסיסות הזה, האקוסטיקה טובה ומאפשרת לנהל שיחה ערה גם כשמסביב משיקים בעז כוסות.

מה אוכלים: מאגף הראשונות לכו על הברוסקטה שרימפס ואספרגוס (58 שקלים). היא אולי נשמעת פשוטה, אבל מדובר במנת חובה שאתם חייבים לעצמכם. על פרוסת לחם עם קרום עבה שוכן לו מגדל שרימפס נגיסים וכיפיים, גפרורי אספרגוס פריך ומסביב רוטב חמאתי לימוני-עגבנייתי ופרוסות שום. זה מושחת, זה טעים וזה בעיקר גורם לפה  להתמכר. מנה נוספת מוצלחת היא הרביולי פטריות פורטבלו ברוטב ציר פטריות, חמאה ויין לבן (68 שקלים), שמאחדת בין כל תענוגות הטעם והמרקם הפטרייתי. הפירה (19 שקלים), הוא אמנם מנת צד שמגיעה בדרך כלל עם השניצל הנוארי, אבל אם תזמינו אותו סתם ככה ותעצמו עיניים לכמויות החמאה, אתם הולכים אנשים קצת יותר מאושרים.

האווירה: רהיטי עץ, מחיצות שמפרידות בין חלק מהשולחנות, ספות עור ותאורה צהבהבה ונעימה, יחד עם מראות גדולות שמרחיבות את המקום ותמונות שונות שתלויות על הקירות, יוצרים תחושה עירנית וחיה מאוד, אך לא מבולגנת או רעשנית. התוצאה היא בראסרי אורבני עדכני.

למי מתאים: לשמחות משפחתיות עתירות משתתפים (רק הקפידו להזמין מקום מספיק זמן מראש), לפגישות "מבוגרות באופיין", אבל גם לארוחת ערב משפחתית בשישי.

טווח מחירים: בינוני פלוס

איפה חונים: ממש מחוץ למסעדה יש מגרש בינוני בגודלו של כחול לבן, שבלילה החניה בו חופשית. אם הוא מלא, המשיכו קצת בכביש ופנו שמאלה לחניון הגדול שברחוב משכית.

סבסטיאן - משכית 33, הרצליה פיתוח

בראסרי צרפתי שפוגש דיינר אורבני עדכני. סבסטיאן (צילום: אנטולי מיכאלו)

*#