טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"זה הגיע למצב שאני צריכה לשלם על כך שאני עובדת במסעדה"

בעלי בתי קפה ומסעדות בתל אביב דורשים ממלצרים להפריש להם סכום מסוים מהשכר השעתי שהם מרוויחים - כסף שמשמש לפעמים גם להעסקת עובדים אחרים. הצעת חוק בנושא הסדרת התשלום למלצרים, שנמצאת בקריאה טרומית, נדחתה למועד לא ידוע. גורם מענף המסעדנות: "מלצר יכול להרוויח 80-100 שקלים לשעה. הרוב יעדיף את מה שקורה היום"

תגובות

מלצרים בתל אביב מספרים על תופעה בבתי עסק בעיר: תשלום שאותו צריך המלצר לשלם מדי שעה למעסיק שלו, כלומר, הפרשה מהשכר של סכום שנע בין שלושה לשמונה שקלים על כל שעת עבודה. "הכסף שמופרש הולך כאילו למיסים, לביטוח, לכביסה או לארוחות", מספרת מלצרית ותיקה בעיר. "בכל מקום יש תירוצים אחרים, בכל מקום ממציאים איזה בולשיט. מהניסיון שלי, ברוב המקומות זה קורה באיזושהי צורה. אני בעיקר מכירה מקומות שבהם מפרישים שלושה עד חמישה שקלים".

זה סכום שיורד מהמשכורת, שמורכבת כולה מהטיפים שמקבל המלצר?"כן, ברוב המקומות מקבלים לפחות מינימום בטיפים, ואם לא אז משלימים. יש מקומות שלא משלימים, כי לטענתם אין סיבה - אם מחשבים את הממוצע החודשי, מלצר מרוויח בין 50 ל-60 שקלים לשעה. הם אומרים שאין סיבה להשלים, גם אם ביום מסוים עושים רק תשעה שקלים לשעה".

יצא לך לפגוש מלצרים שלא מוכנים להפריש מהשכר שלהם?"היו מלצרים שעשו על זה מלחמות. אני עשיתי כסף וסתמתי את הפה. אני זוכרת שהיו מלצרים שהתעקשו להבין לאן הולכים החמישה שקלים שהם מפרישים, ויצאו טרחנים. יש כל מיני דברים שהם לא לעניין בתחום. אפשר גם לחכות שעה עד שעולים למשמרת, כמובן בלי לקבל תשלום על השעה הזו. בסופו של דבר, הממוצע השעתי עדיין גבוה".

במסעדה בה עבדה, מסעדת שף ידועה בתל אביב, הטיפים של המלצרים מימנו משכורת חודשית של מפני השולחנות: "המלצרים מחזיקים משכורות של שני ילדים אריתראים", היא מספרת, "אנחנו לא קבענו מתי הם יבואו ומתי הם יעבדו, אבל הפרשנו להם 35 שקלים לשעה. מהטיפים החזקנו משכורות חודשיות של שני אנשים, ועדיין קיבלנו שם משכורות יפות. עזבתי בגלל האווירה ולא בגלל הכסף".

תופעה חדשה בעיר. בתי קפה (צילום: dreamstime)

רעות חתוקה, בת 21, נתקלה גם היא בתופעה כשהחלה לחפש עבודה במלצרות אחרי הצבא. "הייתי בכמה ראיונות עבודה שבהם הציגו את המצב, וקבעו שצריך להפריש כסף מדי שעה". מספרת חתוקה. "עבדתי במקום כזה כמה חודשים והבנתי שזו תופעה רווחת, שקורית כמעט אצל כולם. זה עצוב. המלצרים לא מקבלים משכורת. הם עובדים רק על טיפים וצריכים לתת ממה שהרוויחו למעסיק. מה עושים בעלי העסק עם הכסף? אני לא יודעת. זה הגיע למצב שאני צריכה לשלם על כך שאני עובדת במסעדה".

מה הסיבה, לדברי בעלי העסק, להפרשה השעתית?"הסיבה פשוטה לטענתם. דיברתי עם המעסיק שלי והוא נאם על כך שהכל הולך לביטוח לאומי, שהם משלמים עלינו. אבל למעשה אנחנו משלמים על עצמנו והם לא מוציאים שקל. יש מקומות שההפרשה עומדת על שישה שקלים לשעה. זה הרבה יותר ממה שצריך להוציא בחודש על ביטוח לאומי".

המלצרים מסבירים ששיטת התשלום עובדת בדרך כלל כך: המשכורת כולה מורכבת מטיפים, שמרוכזים במקום אחד. סך התשלום בסוף המשמרת מתחלק בין המלצרים, כשמכל אחד מורידים בדרך כלל סכום של 25 שקלים לשעה, שחוזרים בתלוש המשכורת, ועוד כמה שקלים לשעה שאינם חוזרים.

"שמעתי גם על אנשים שמפקידים תשעה שקלים לשעה", אומרת חתוקה, "אבל לא אכפת להם כי הם מרוויחים 60 שקלים לשעה. זה עדיין הזוי בעיני, וזה קורה גם אצל שפים גדולים מאוד. אני מאוד מתעניינת באוכל ורציתי למלצר או להיות אחראית מזיגת יינות אצל מישהו כזה. אבל כשהגעתי, הבנתי שהם עובדים באותו קונספט. נגעלתי משפים שעושים 300 שקלים למנה ולא מוציאים 25 שקלים לשעת עבודה של מלצר".

שי לי דרורי שמילצרה עד לא מזמן בבית קפה-מסעדה בתל אביב, הפרישה מדי שעה שישה שקלים למעסיק. "מלבד ששת השקלים, 7% מכלל הטיפים של המלצרים עברו לברמנים", מספרת דרורי. "לבוסים היה חשוב לציין שהם עובדים בצורה הכי חוקית. הם אמרו שזה מכסה הוצאות שבכל מקרה הם היו צריכים לשלם כחלק מתנאי ההעסקה, כמו ביטוח ונסיעות. לי זה נשמע הזוי. ככה בעצם מעסיקים מלצרים בחינם. יוצא כאילו בעל העסק משלם ונותן לי תלוש, אבל בעצם הוא יוצא מורווח ואני מפסידה. זו היתה העבודה הראשונה שלי במלצרות. עכשיו אני עובדת במקום שבו אני מקבלת משכורת קבועה עם טיפים קבועים, לא משנה כמה נותנים לי בכל יום. זה מקום פחות 'פנסי' ויותר כמו קפיטריה".

מלצרות היא זמן אבוד מבחינת זכויות סוציאליות. אלון לי גרין (צילום: הכי תל אביב)

אלון לי גרין הוא פעיל חברתי שהקים בעבר את ועד עובדי הקופי בין, ומנסה לקדם הצעת חוק שנוגעת לזכויות המלצרים, ביחד עם ח"כ דב חנין ותנועת "מלצרים עם כבוד". "ברוב העסקים בתל אביב ובערך ב־70% מהמסעדות בישראל יש שיטה שמתבססת רק על טיפים והשלמות. זה בסיס ההעסקה. המצב הזה מאוד נפוץ, כי זה אומר שהמעסיק מקבל עובדים בחינם, וזה גם הענף היחיד שבו זה קורה. התופעה השתרשה והגיעה למופרעות שבה מעסיקים ממש גדולים מבקשים מהמלצרים להפריש כסף ומשתמשים בהם לצרכים שונים. לפעמים זה גם כדי לממן את האבטחה, את שוטפי הכלים או את עובדי המטבח".

הבעיה נעוצה לא רק בהפרשה השעתית, אלא גם בעובדה שהסכום בתלוש המשכורת לא משקף באמת את מה שהרוויח העובד. "רוב המלצרים נשארים בענף בין שנתיים וחצי לשלוש שנים וחצי, וזה זמן אבוד מבחינת זכויות סוציאליות", מוסיף גרין. "גם לגבי דמי אבטלה, למשל, שלא משקפים כמה באמת הרוויח העובד במקום. התופעה הזו היא בעצם הרחבה של המצב הפסול שבו עובדים בלי שכר, כשלפעמים הם מממנים עוד עובדים ללא שכר. מניסיוני, מלצרים הם עובדים עם תחלופה גבוהה מאוד ואנשים לא רוצים להתבטא בעניין, כי זה מביא לפיטוריהם".

שאלנו את יונתן חסידים, יו"ר "מלצרים עם כבוד", האם מדובר בתופעה חוקית. "המצב כרגע הוא שאין ממש חוק ברור בעניין הטיפים", משיב חסידים. "כל עוד אין חוק שקובע מה דינם של הטיפים, המעסיק לא עובר על החוק. אם הוא יכול לשלם את המשכורת עם טיפים, הוא יכול לקחת מהם גם לצרכים שונים, כך שהמלצרים ישלמו את המשכורת של עצמם וגם ייעשה בכסף שימוש לדברים נוספים. זה מה שהארגון שלנו רוצה לשנות. הצעת החוק באה לטפל בבעיה הזו ספציפית - שהמעסיק יצטרך לשלם לעובדים משכורת עם כל הזכויות, בלי שום קשר לטיפים - ושהטיפים ילכו למלצר".

אין חוק ברור בעניין הטיפים. יונתן חסידים (צילום: מושיק כהן)

הצעת החוק נמצאת לפני הצבעה טרומית. ההצבעה אמורה היתה להתקיים עוד לפני החגים, אך המצב הביטחוני דחה אותה בינתיים למועד לא ידוע. "על פי הצעת החוק, המעסיק מחויב לשלם למלצר שכר בסיס כמו לכל עובד בישראל, פלוס כל ההוצאות הסוציאליות. הטיפים הולכים למלצר", אומר חסידים, "אנחנו לא רוצים לפגוע בבעלי עסקים ולהפיל עליהם עלויות נוספות, ולא מאשימים אותם. כל עוד לא היה חוק ברור בנושא הם לא עברו עליו. כחלק מהצעת החוק אנחנו מציעים הקלות לעסקים, כמו הורדת מס חברות למסעדות או נקודות זכות מס לעסקים יותר קטנים".

גורם בענף המסעדנות מסביר כי הענף נחשב למסוכן ביותר במשק: "זהו ענף עם אחוזי הסגירה הכי גדולים", הוא אומר, "33% מהעסקים נסגרים אחרי שנה ראשונה. 50% אחרי שנתיים ו־80% אחרי חמש שנים, ויש לכך כל מיני סיבות. אחת הסיבות המרכזיות היא עלות שכר העבודה, שגדלה ב־15 השנים האחרונות". "זה הגיוני שחלק משכר המלצרים ילך לביטוח לאומי ולמיסים, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה ערכית", הוא מוסיף. "ברגע שהשכר של המלצר מגיע באמצעות השירות כחלק מטיפ, הוא מכסה ממנו את ההוצאות הסוציאליות שנגבות בגין השכר. אנחנו מחויבים להוציא תלוש על שכר מינימום לפחות, ולהפריש את מה שצריך. או שעובדים כמו היום, ואז מלצר יכול להרוויח אפילו 80-100 שקלים לשעה, או שמכניסים את הטיפ לחשבון ואז העובד מקבל שכר מינימום. רוב המלצרים יעדיפו את מה שקורה היום". 

מאיגוד המסעדות נמסר בתגובה: "הדרישה לנכות משכרו של עובד ניכויי חובה, היא דרישה של המדינה שמתייחסת לכלל העובדים במשק. המעסיק הוא למעשה רק הצינור שדרכו עוברים הכספים הללו. מלצריי ישראל אינם שונים בכך מעובדים שכירים אחרים במשק. הטענות שעולות בכתבה על כך שלמלצרים אין זכויות סוציאליות, אינן ברורות, היות שהמעסיק חייב לוודא שעובדיו קיבלו לכל הפחות שכר מינימום והפרשות סוציאליות נוכו בגינו כחוק. החקיקה המוצעת להסדרת נושא הטיפים היא פופוליסטית ורעה מאוד למלצרים, כי היא תקבע את המלצרות כעבודה בשכר מינימום. מוטב היה לו גורמים פוליטים ואחרים, שאינם מייצגים אף מלצר או מסעדן, ופועלים אך ורק לטובת האינטרסים האישיים שלהם, יניחו למלצרים ולבעלי העסקים הקטנים לנפשם".

*#