אבי ביטון: "לפני שאני טבח, אני מארח"

עם מהפכה בתפריט של אדורה ושלוש תוכניות טלוויזיה בו זמנית, אבי ביטון מפסיק להתעסק בכל המסביב ומתרכז באוכל נטו. רק תשאירו לו את סוכריות הגומי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"נוווווו!", מגיע אס.אם.אס מהשף אבי ביטון בשעה 22:40. אמנם אני באיחור סמלי של עשר דקות, אבל בשביל ביטון כל דקה היא קריטית, וכמה שעות קודם לכן הוא הזהיר אותי לא לאחר. אנחנו נפגשים על הבר של אדורה, המסעדה שלו. הוא נראה רענן; היום העמוס שמאחוריו ממש לא ניכר עליו. זה התחיל עם יקיצה בשעה שש בבוקר, לצורך צילום חמישה פרקים לאחת מתוכניות הבישול שבהן הוא משתתף והמשיך עם תיעוד בתמונות של התפריט החדש של אדורה, פגישות לגבי כמה מיזמים שבתכנון וכמובן סרוויס עמוס במטבח. לצדו יושבים בחור ובחורה שמתענגים על האוכל, ובעיקר מהשף עצמו. הוא מארח להם לחברה עד שאני מגיעה. הבחור מבקש אישור לצלם אותנו באייפון כדי שתישאר לו מזכרת. ביטון, כולו מאיר מול המצלמה של המעריץ הנלהב: "אני נהנה מזה כמו ילד. מצלמות בכלל וטלוויזיה בפרט עושות לי כל כך טוב; זה ממש מרגיש לי כמו משחק. אותה תחושה כמו זו של ילד קטן שמשתעשע בארגז החול", הוא מסביר. מהמלצרית הוא מזמין לי פלאפל חצילים עם לחם הבית ומבחר מטבלים מעולים, ולעצמו הוא הולך לארגן את ארוחת הלילה האהובה והקבועה שלו: סוכריות גומי מהקיוסק השכן.

מתעלק על אחרים "הגעתי מפרדס כץ ומאוד רציתי להצליח בחיים", הוא נזכר כשאני שואלת אותו על תחילת הדרך, "נורא רציתי שההורים יתגאו בי. הייתי ילד שלא סובל ספורט ולא התערבבתי עם הבנים שמשחקים כדורגל. עבודת מטבח לא נחשבה אז לעניין הכי גברי בעולם, בטח שלא בשכונה שבה גדלתי. בכיתה ט' פרשתי מבית הספר. ידעתי שזה הייעוד שלי והתחלתי במטבח של קפולסקי. נהניתי מכל רגע והייתי מבסוט מכל דבר שנתנו לי לעשות. היום, 17 שנים אחרי, אני פתאום קולט שהגעתי לאן שהגעתי מתוך הנאה גדולה מכל שלב בדרך".אתה סוג של שיאן תוכניות בישול. מתי נכנסת לתחום הטלוויזיה?"ראשית, צריך להבין שברגע שנדלקת המצלמה אני ממש עף באוויר. זה הצ'ופר שלי ואחת מההנאות הכי גדולות שלי. התחלתי בפינת בישול בתוכנית הבוקר של סיגל שחמון לפני כשבע שנים. ב־2007 נפתח ערוץ האוכל שאיתו אני הולך מיומו הראשון. הגשתי שם מגוון פינות של מתכונים במסגרת 'מטבח עולמי'. היו עוד כל מיני, למשל תוכנית אחת מדליקה שנקראה '24 דקות' – תוכנית ללא עריכה שצולמה ב־24 דקות, ובהן הייתי אמור להספיק להכין משהו מההתחלה ועד הסוף. לא תמיד זה הצליח. הייתי מתנצל בנימוס ואומר משהו כמו 'מצטער, הפעם נשרף לי. נקווה שבפעם הבאה יהיה יותר מוצלח'".ומה אתה מצלם בימים אלה?"כרגע אני מצטלם לשלוש תוכניות בישול במקביל. בערוץ האוכל תעלה בקרוב העונה השלישית של 'ארוחת שבת' עם קובי אריאלי, שהוא החבר הדתי שלי שאני ממש אוהב. שם אנחנו מבשלים ארוחת שבת כשרה וגם מארחים שפים נוספים ובשלנים ביתיים. בטלוויזיה החינוכית יש תוכנית מקסימה לילדים, שנקראת 'בית ספר לשפים מתחילים'. בכל פעם מגיעים שלושה ילדים עם תחומי עניין שונים וכל אחד מהם מלמד אותי לבשל את המנה המנצחת שלו. אמנם בדרך אני נותן להם עצות לשיפורים וגיוונים, אבל אני לחלוטין בתפקיד הסו־שף. הדבר השלישי הוא הלהיט החדש של ערוץ האוכל וערוץ 10, שייקרא 'עמוד הבית'. זו תוכנית בישול לכל המשפחה, המשלבת את עולם הבישול הבריא עם העולם האינטראקטיבי. אני הולך להגשים בתוכנית חלומות קולינריים לכל בני המשפחה באמצעות עמוד בפייסבוק. בכל תוכנית יעלו על גבי המחשב הפרטי שלי ילדים, הורים או בני משפחה אחרים; הם יספרו על עצמם ואני אתן להם מתכון ועצות בדרך אל מנת החלומות".ידו בכל. אבי ביטון (צילום: בועז לביא) אתה גם מצליח ללמוד מאנשים על הדרך, או שאתה רק בתפקיד המורה?"בתור אוטודידקט, אין לי ברירה אלא להתעלק על אחרים וללמוד מהם כל מה שרק אפשר. אני יכול להגיד לך שמכל אחד אני לוקח משהו תמיד. החל בגורדון רמזי הנערץ, שממנו למדתי לא מעט שטיקים, קטנים וגדולים כאחד, וכלה בילדים שמגיעים לאולפן ומביאים איתם הברקות שגורמות לי להביט בהם בהשתאות. השבוע למשל לימד אותי ילד בן עשר להכין ביצה עלומה בשקית, שזה ממש רעיון גאוני".איך אתה מסביר את האינפלציה בתוכניות בישול? למה עם ישראל כל כך אוהב אותן?"זה לא רק עם ישראל. מדובר במגפה עולמית, שהגיעה גם לכאן. גם אני חשבתי על זה לא מעט, ויום אחד קיבלתי את התשובה מנהג מונית שאסף אותי בדרך לצילומים. הוא אמר לי 'כשאתה רואה תוכנית בישול, זו הנאה נטו. אתה לא צריך להפעיל את הראש.  זה סוג של מופע – לראות איך חומרי גלם הופכים לאוכל'. אהבה לבישול זה משהו שמשותף כמעט לכל בית בישראל. זה משהו שחוצה גיל, מין, מעמד, מוצא, אמונה וכן הלאה. יש לזה ביקוש אדיר ומכאן מגיע ההיצע המטורף של תוכניות בישול".זה עוזר לחשבון הבנק שלך?"ממש לא מתפרנסים מטלוויזיה. אולי מי שבפריים טיים רואה מזה כמה גרושים, אבל מבחינתי הטלוויזיה זה בעיקר כיף, שבצדו דמי כיס סמליים בלבד".

רק היהלום נשאר בימים אלה מתחלף רוב התפריט של אדורה, אחרי יותר משש שנים. ביטון מסביר את המהלך: "אחרי תקופה כל כך ארוכה, אני זקוק לגיוון. גם מנות דגל אהובות ייאלצו לצאת לחופש וכנראה יחזרו אחרי זמן מסוים.  אבל זה הרבה יותר עמוק מזה. ככל שעובר הזמן, אני מקבל יותר ביטחון בבישול שלי. בעבר שמתי המון דגש על הפרזנטציה, והיום אני רוצה להגיש נטו אוכל. משובח, כמובן. קחי לדוגמה את מנת הסביצ'ה – פעם היו שם 16 נגיעות של כל מיני דברים: טחינה בצבעים שונים, כל מיני מרקמים, שלל עלים וזלזלים, ממש קרקס שלם. הסועד בעצם התבקש לקחת את הקציפה, לטבול בה את הדג, לעבור עם המזלג לאזור של הקרם, לזלף משהו. היום הבנתי שהאורח לא אמור לעבוד, אלא פשוט להעמיס על המזלג ביס מוכן שכבר מכיל את הכל".אפשר לומר שהיום אתה מעדיף למזוג אוכל מאשר ללהטט עם פלייטינג מרהיב."בדיוק ככה. למזוג אוכל זו המנטליות שלי מהבית. לפני שאני טבח, אני מארח. אם, למשל, יושב במסעדה איש גדול ממדים שסיים את מנת הפילה שלו וניקה את הצלחת עד תום, אני בשמחה אצ'פר אותו בעוד איזה מדליון, שיהיה שבע ושבע רצון".האם השינוי באופן יצירת המנות קשור בהתבגרות האישית שלך?"לחלוטין כן. קצת לפני שדניאל רוגוב הגדול הלך לעולמו, הוא הגיע אלי כדי לאכול ותיאר באופן מדויק ורגיש את התשובה לשאלה שלך. אלה היו המילים שלו: 'אני מכיר את האוכל שלך מאז שפתחת את אדורה. ההתבגרות שלך באה לידי ביטוי על הצלחת. אתה מוריד ומוריד את כל המסביב ומשאיר רק את היהלום המלוטש שנמצא שם בפנים'".יהלום מלוטש. אדורה (צילום: דניאל צ'צ'יק)בקרוב אתה משיק במסעדה גם תפריט לילה. איך זה הולך להיראות?"המטבח יעבוד עד שתיים וחצי בלילה, ובהתאם גם האווירה תהפוך למשהו יותר בלייני, עם פלייליסט מושקע ותפריט אלכוהול נרחב. בעיר יש וייב לילי מיוחד, שבמסגרתו מתעורר מאנצ' לכל מיני מנות שהולכות נהדר עם אלכוהול. יהיו מנות כמו קורנביף, סשימי, קוטלט חזיר, סטייק טרטר ועוד פינוקים קטנים והפתעות משמחות".מתי תישן?"אני לא זקוק ליותר מחמש שעות שינה. מה שכן, אני בהחלט זקוק ליותר זמן עם מורן, אשתי. עכשיו, למשל, אני ממש מתגעגע אליה. מורן, אגב, לא יודעת לבשל דבר, מה שנותן לי את הפריבילגיה והעונג העצום לבשל לה. מן הסתם, יום אחד, כשיגיעו הילדים, אהיה הרבה יותר ביתי. אבל כל דבר בזמנו".הראיון שלנו, שכבר כמעט הגיע לסיומו, נקטע על ידי טלפון מהבת שלי, שמזעיקה אותי לחזור הביתה. ביטון, לעומת זאת, ממשיך לצינה, הבר שפתח לפני שנתיים עם דורון נחמן ואמיר אביטן, ושם ייפגש לדרינק הלילי עם האשה והחברים. "אל תשכחי לדבר על הסוכריות גומי. יש לי המון סנטימנטים אליהן", הוא מבקש, ואני מסכימה, בתנאי שינסה לשלב אותן בתפריט הלילה החדש. "יש מצב", הוא אומר, "אולי בתוך אחד הקוקטיילים. זה הולך מעולה עם ערק".פסטייה סרטנים של אבי ביטון

המצרכים:4 עלי בריק (עלי סיגר/עלי אגרול)200 גר' בשר סרטנים כחולים (רק הבשר)2 שיני שום¾ כוס עגבניות קצוצותחופן עלי תרד3 כפות שמן זית125 גר' גבינת עזים פרוסה דקמלח ופלפל

אופן ההכנה:1. במחבת כבדה מחממים את השמן.2. מטגנים קלות את השום, העגבניות והתרד.3. מתבלים במלח ובפלפל ומניחים בצד.4. מניחים במרכז כל עלה בריק 2־3 כפות בשר סרטנים.5. מסדרים בצורת מלבן 3/8 ס"מ.6. על הבשר מניחים את תערובת התרד ועליה מניחים 3 פרוסות גבינת עזים.7. סוגרים היטב מארבעת הכיוונים ויוצרים כיס בצורת מלבן.8. זורים מעל מלח ופלפל שחור.9. אופים בחום גבוה של 250 מעלות עד להשחמה.וככה זה נראה. פסטייה סרטנים (צילום: בועז לביא)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ