אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד בינרט: השף שכותב שירים בין הסירים

השף המזמר של מסעדת א-לה רמפה משחרר סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה, רוצה שתעריכו את השירים שלו כמו את המנות בתפריט ומספר על השילוב הכמעט בלתי אפשרי בין קולינריה למוזיקה. ראיון

תגובות

על רמפת בטון, סמוך למערכת עיתון "הארץ" ובין חדרי חזרות שמשמשים שלל מוזיקאים, שוכנת מסעדת א-לה רמפה. כבר שלוש שנים וקצת שהמקום פתוח בלי יותר מדי רעש וצלצולים ולא מושפע מכל אותן הדרמות הקולינריות שמתרחשות בלב המטרופולין התל אביבי. א-לה רמפה מזמינה אליה בעיקר אמנים, עיתונאים, מוזיקאים וכל מי שמעוניין ליהנות מאווירת אושפזין בפונדק הדרכים שממוקם בקצה האפל של העיר. בין הסירים והמחבתות של המסעדה, דוד בינרט, השף והבעלים, בישל על אש קטנה את אלבומו הראשון שיראה אור בקרוב. כן, מדובר בהגדרה חדשה בלקסיקון של "שף-זמר", שאהב ויצר מוזיקה מאז ומעולם, אלא שעד כה התשוקה לאוכל מנעה ממנו להתמסר אליה באופן מוחלט.» פסטיבל הפסנתר 2015 חוזר » עשרה אלבומים ישראלים מומלצים לחג» פסטיבלי המוזיקה השווים של סוכותהצצה בתפריט או ביקור ממשי במסעדה יחשפו בפני הסועדים את פרי דמיונו של בינרט, שעושה שימוש בחומרי גלם טריים בטכניקה שביסודה מינימום מניפולציות. באגף התכנים בינרט חושף כנות שמתובלת בלא מעט ציניות והומור עצמי. ממש בימים אלה כששנת תשע"ו בפתח, השף משחרר את הסיגל הראשון "חזרתי להתחלה", אותו כתב והלחין לכדי שיר דרכים ספק עליז, ספק עצוב, השואב השראה מהפולק האמריקאי, אך מתכתב עם הנוף המקומי.

דווקא עם שיר זה, שעוסק בוויתור על חלומות ותליית מגבת המטבח, בחר דוד בינרט לצאת מהמזווה באופן אירוני. בשיריו מציג השף במילותיו את השילוב בין מורכבות ופשטות ובין ייאוש ואופטימיות. את הקליפ לסינגל "חזרתי להתחלה" בינרט צילם בלוקיישן המוכר לו, מסעדת א-לה רמפה, תוך שהוא לש את הבצק ומקפיץ מנות צבעוניות על המחבת. "השיר מבטא את כור ההיתוך שאליו מתנקזות כל הדרכים שלי עד עכשיו והנסיון למצוא פיוס והשלמה עם בחירות שעשיתי". הוא מסביר. המסעדה שלי, המשפחה שלי, המוזיקה שלי - הרמפה היא הדלתא שאליה הכל מתנקז וממנה הכל נשפך. חוץ מזה לא היה לי תקציב וזמן לשום דבר אחר".צפו בקליפ "חזרתי להתחלה":

20 שאלות על אוכל ומוזיקה מה הכלי הכי חשוב במטבח שלך?"הצוות. גם הסכין החדה ביותר לא תחתוך בעצמה חמאה".אם היית דג או פרי ים, מה היית?"דג סול - דג עם נשמה"."מה המטלה שאתה הכי שונא לעשות במטבח?"סידור עבודה וייבוש עלים".מה הפדיחה הכי גדולה שהייתה לך במטבח?"יצאתי להתחרות נגד טבח אחר בריצה בעקבות ויכוח על מהירות. נכנסתי בעץ, איבדתי את ההכרה לחמש שניות וקמתי עם בלוטה כמו בסרטים המצוירים. המסקנה - לא לרוץ עם נעלי טבחים, זה מאוד מסוכן!".מה המנה שאתה הכי אוהב במסעדה?"אספרגוס בקרם סלק ופרמז'ן - מתכון מנצח שעושה שימוש בארבעה מרכיבים. לוקחים סלק חי פרוס, שמנת מתוקה כבדה ומלא פרמז'ן. מבשלים, מצמצמים ויוצקים על אספרגוס שהיה שתי דקות בתנור לוהט".מה המסעדה שאתה הכי אוהב בארץ?"שיפודי זיקה".מה חומר הגלם המקומי שאתה הכי אוהב?"בארץ השפע בעשבים הוא מובן מאליו. הירוקים הפושטים בצרורות הזולים לכאורה, הם האוצר הכי גדול של האוכל המקומי. הם מייצגים את האקלים ובבזיקה של חופן מעיפים מנה לאלף כיוונים".מה הכי טוב בלהיות שף?"יש אינטימיות והזדמנות מאוד גדולה במעמד שמאפשר לך להאכיל אנשים. בהתחלה הם זרים ואם אתה משחק נכון אתה יכול להתקרב אליהם ולדבר איתם על היום שלהם, הצרות, השמחות וכך להפוך אותם למשפחה. כמובן שהכל חייב להיות ממש טעים כל הזמן, אחרת אין פתח לאמון".משלב בין שתי תשוקות. דוד בינרט (צילום: יובל אצילי)באיזה מאכל לא תיגע בחיים?"כל נושא הבשר בבועה הפריבלג'דית הופך אט אט לטאבו. אני כבר יודע מזמן שבבשר אנושי אני לא אגע מצד שני - NEVER SAY NEVER".מי המורה הכי טוב שהיה לך?"אבא".אם היית יכול לשבת עם שף לקפה - עם מי היית רוצה לשבת?"עם אבא שלי, שלא זכה לשמוע אותי שר ולא זכה לטעום מהיד שלי. בחלום אנחנו יושבים יחד ובונים תפריט קונספטואלי מופרך. צוחקים ומעמיקים למחוזות שאף יד אדם עוד לא הגיעה אליהם, או שהוא יושב על הרמפה ואני מוציא לו מנה פשוטה ויש תחושת נחת".מה אתה הכי אוהב שמכינים לך לאכול?"חלה, גבינה לבנה, עגבניה ומלח - טעם של פעם".מה הגילטי פלז'ר שלך?"בלילה כשאני חוזר מורעב מהמסעדה, אני משדרג לעצמי מרקי ראמן חריפים בהכנה מהירה, שורף לעצמי את הקיבה ואת הנשמה ומתחרט תוך כדי".מה הטעות הכי נפוצה לגבי שפים?"שהם יודעים לבשל הכל. גם השפים בעלי ההכשרה העמוקה והרחבה ביותר מוצאים את עצמם בורים לנוכח טכניקות וחומרי גלם חדשים שלא הכירו או שלא התפלשו בהם. אני מוצא את עצמי נבוך אם אני צריך להסביר למישהו איך מכינים מקלובה".מה השריטה שלך במטבח?"קצת אובססיבי לגבי הגיאומטריה שבה הציוד וכלי העבודה בפסים מונחים ומסודרים. הכל צריך להיות מקביל כדי לחסוך בלאגן".

לאיזה עולם אתה מחובר יותר - המוזיקלי או הקולינרי?"הבישול הוא בדמי מאבא שלי שנפטר. המוזיקה בנפשי מצד אמי ומסבי שהיה מעבד מוזיקלי. כשאני מוציא מנות ואנשים מתמוגגים, אני רוצה שהם יעריכו אותי כמוזיקאי - רק שאין להם מושג".איך אתה משלב את שני העולמות ביחד?"קשה מאוד לשלב שתי תשוקות, אהבות כל כך תובעניות. זה כמו להיות נשוי לשתי נשים ויקינגיות חזקות וקנאיות שנלחמות זו בזו. לכל אחת מגיע עולם ומלואו, אך כל פעם רק אחת יכולה להיות במרכז. וזה בלי לדבר על אשתי בשר ודם שתחייה". איך אתה מסכם את העבודה על אלבום הבכורה?"העבודה על אלבום הבכורה היא בסופו של דבר תוצר של הקצאת משאבים. כסף, זמן, אנרגיה, אומץ והשראה הם מצרכים יקרים מאוד. אני שמח שגייסתי את הכוחות להשקיע כסף שחסר לי, זמן שדוחק בי, אומץ שמפחיד אותי והשראה שלא עזבה אותי. יש המון חברים ישנים וחדשים שיוצרים ונרתמים לעשייה שלי. זה מאוד עצוב ליצור לבד ואני מודה להם שהם משתתפים איתי".יש סיכוי שהסועדים יזכו לראות אותך מופיע במסעדה?"זה מאוד "אולדסקול" לשף לשיר במסעדה של עצמו. יש זן כזה של אנשים - שפים מזמרים. זה לא נפוץ אבל קיים ונכון. אני צריך להתחיל להתרגל לרעיון הזה ולאלף אותו".

*#