טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפרת אנזל: "לא יכולה להישאר אובייקטיבית"

אחרי שלוש שנים של עבודה, הצליחה אשת הקולינריה להוכיח שיש דבר כזה פיצה והמבורגר בריאים. עכשיו היא עולה עם תוכנית בישול חדשה, מכתיבה מגמות שיגיעו גם למסעדה הקרובה לביתכם ולא מוכנה למתוח ביקורת על הקולגות

תגובות

בשלב מאוד מוקדם בקריירה העיתונאית שלה החליטה אפרת אנזל שהיא כותבת רק דברים חיוביים. "אני יכולה לתת ביקורת בונה, אבל אני לא רואה שום סיבה לכתוב דברים רעים", היא מכריזה. "אם מישהו עבד קשה כדי לפתוח מסעדה, אין לאף אחד זכות להרוס את ההשקעה שלו. בטח לא שבועיים אחרי הפתיחה, בזמן הרצה". וכך, במדינה קטנה שבה כל אחד מנסה להיחשף בדרך הקלה והקצרה ביותר, גם במחיר של דריסת המתחרים, אנזל נשארת דיפלומטית. כל ניסיון לחלץ ממנה ציטוט פרובוקטיבי, עולה בתוהו: טבעונים? "אני מכבדת את המקום שלהם", ביקורת על שפים: "מי שמי?". גם הצצה זריזה בחשבון האינסטגרם או בעמוד הפייסבוק שלה תבהיר לגדול הציניקנים שהיא מקפידה באדיקות לפרגן מתי שרק אפשר. "אני לא יכולה להישאר אובייקטיבית כשיודעים מי אני ונותנים למנה שלי יותר תשומת לב, אפילו אם אני משלמת ממיטב כספי", היא מספרת בכנות. "זה מוביל אותי לדיון שלם על עולם הביקורת. אם רבתי עם בעלי בדרך לארוחה, חד משמעית האוכל יהיה פחות טעים. אני לא יכולה לכתוב ביקורת על סמך החוויה הזו".

» אפרת אנזל - כל הכתבותשומרת על דיפלומטיות. אפרת אנזל ואבי ביטון ב'קצת יותר בריא' (צילום: דרור הופמן)

לא סופרת קלוריות

בתקופה האחרונה הייתה אנזל עסוקה בצילום תוכנית הבישול החדשה 'קצת יותר בריא'. למרות השם שמעורר אוטומטית מחשבות על דיאטה, הסיווג 'קצת' מנסה לתפוס דווקא מקום טוב באמצע בין קינואה מונבטת נטולת תבלינים מצד אחד, לתועפות חמאה ובייקון מצד שני. הקונספט, שהצליח לבלבל לא מעט אנשים, התגבש כבר לפני שלוש שנים במהלכן ניסתה אנזל להעלות את התכנית. למרות הרוח הגבית שקיבלה מערוצי האוכל והבריאות, גופי השידור היו אגוז קשה לפיצוח. "לוקח זמן להרים דברים כאלה", מספרת. "הרבה יותר פשוט לצלם תוכנית שמדברת על אוכל מושחת כי זו מדיה אסקפיסטית. אנשים אוהבים לראות דברים מגרים גם אם הם לא יוכלו לבשל אותם בבית. לתוכנית הזו יש גם קהל ענק, היא פשוט נשמעת פחות סקסית".

יש כל כך הרבה תוכניות בישול על המסך, איך התוכנית שלך מחדשת משהו?"הבעיה של רוב תוכניות הבריאות היא הניסיון לגרום לשינוי של הרגלי תזונה ברמה בלתי ישימה. לקח לנו זמן להסביר שלא מדובר בתוכנית על נבטים, כי קשה לאנשים להבין שכל דבר שאנחנו מבשלים במטבח שלנו יכול להיות יותר בריא. אנחנו צריכים להפסיק להתייחס אל פיצה כאל ג'אנק פוד שהוא אויב העם, אלא לראות אותה כארוחה מלאה ובריאה. גם כשחוזרים עייפים מהעבודה אפשר לאכול יותר מסתם שניצל. האג'נדה שלנו מתרכזת בוויתור על חומרים תעשייתיים ומעובדים, כי הדרך לחיות בריא נעשית דווקא בשינויים מאוד קטנים".

לא סתם ג'אנק פוד. כריכי נוטלה של אפרת אנזל (צילום: דרור הופמן)עד כמה המתכונים באמת פרקטיים להכנה בבית?"בכל תוכנית אני מארחת שף ומציגה מתכון שלי. אחד המתכונים הוא נוטלה תוצרת בית, למשל. יש קטשופ ביתי ופסטרמה שמכינים לבד. זה אולי נשמע משוגע אבל אני חושבת שאחרי הפעם הראשונה שמישהו יכין פסטרמה בבית, הוא לא יבין למה קנה אותה בחנות. היא יקרה ומפוצצת בחומרים משמרים. בבית משתמשים בבשר עסיסי, התיבול נורא עדין, צורכים פחות קלוריות והכל במאמץ אפסי. אנחנו לא שולחים אנשים לחנויות מתמחות  אלא עובדים עם חומרי גלם זמינים. המתכון הכי מורכב הוא ברמת הרבע שעה".

ואיך את מצליחה להחזיק את עצמך בסביבת כל כך הרבה אוכל?"אני מרשה לעצמי לאכול הכל ויוצאת הרבה למסעדות, אבל אני שומרת על עצמי. אין דיכוטומיה בין העובדה שאני אוכלת כל היום לבין העובדה שאני מאמינה שצריך לאכול בריא. אפילו התזונאית בתוכנית מאוד מחוברת למציאות ומכבדת את הרצון להתפנק עם אוכל טוב. אין בכלל דיבור על ספירת קלוריות".

חיבוק של חומרי גלם ישראליים

אנזל החלה את דרכה בתחום בלימודי בישול בלנוטרה שבפריז, אחרי שבכלל עשתה תואר ברפואה. ההופעה הראשונה בטלוויזיה הייתה בתוכנית של אודטה, כמגישת פינה על גאדג'טים. מאז הספיקה לשחק בסדרות, להנחות תוכניות על הריון ולידה, בריאות ואוכל, לשדר ברדיו לצד מיכל אנסקי, לערוך ספר בישול ולהפיק אירועים. "אחת השאלות שאמא שלי שואלת אותי כל הזמן, היא מה אני בעצם עושה", צוחקת אנזל. "הייתי מגדירה את עצמי כספקית תוכן קולינרי - או כל מה שהופך עסק או אירוע לבעל ערך עבור הקהל".

מאמינה באוכל בריא. אפרת אנזל ועומר מילר ב'קצת יותר בריא' (צילום: דרור הופמן)

את יכולה להצביע על כיוון ברור שאליו הולך עולם הקולינריה המקומי?"סוף כל סוף הגיע השלב שאנשים מחפשים את חומרי הגלם המקומיים ומפסיקים לפזול החוצה. זה כבר ממש לא מגניב להביא פטריית כמהין מפריגור, כי זה פשוט לא מעניין. יש חיבוק של חומרי גלם ישראלים. אמנם התפישה הזו מקובלת בחוג די מצומצם, אבל בעוד ארבע שנים זה יהיה בכל מקום. אם אתה רוצה להכתיב את הטון ולא להיגרר אחרי העדר, אתה צריך לקלוט מגמות במהירות. עוד משהו שתופס פה תאוצה, בדומה למה שקורה בצרפת, הוא שהשפים הגדולים נכנסים לעבוד במטבח. אני לא חושבת שזה מקרי שיונתן רושפלד פתח את ארוחת ערב - הוא התגעגע לבישול. זה גם נורא נחמד שאנחנו מפסיקים לראות מגדלים מקושטים בצלחת וחוזרים לאוכל אמיתי.

מדובר בעוד טרנד זמני או שהמגמה כאן כדי להישאר?"אני חושבת שעולם האוכל הגלובלי מדבר יותר על קיימות, על חברתיות ועל יחסים הרמוניים עם הטבע. אי אפשר לדבר על חיסכון ואחר כך לקנות אנטריקוט ולזרוק את שאר החיה. נורא קל לעשות מנות גורמה עם החלקים הכי מובחרים, אבל אני חושבת שהאתגר הוא להוציא ארוחה מטורפת מחומרי גלם לא מתוחכמים. יש לא מעט מסעדות שמיישמות את גישת ה"מאף לזנב", בהן הבסטה, ברוט והסרווסריה. נתחים לא אטרקטיביים תמיד היו חלק מהתרבות שלנו. הסבים והסבתות שהגיעו מטוניס, מרוקו ופולין, בישלו במטבחי עוני ועבדו עם כל החלקים האלה. כשהגענו לישראל פתאום התחלנו למרוד במסורת ולהתנער מהעבר. עכשיו הכל חוזר. מצד שני יש למגמה הזו גם צד רע, כי בעוד כמה שנים כל הנתחים יתייקרו מאוד. לפני עשור שקדי עגל היו נתח פשוט שאוכלים בשיפודי התקווה. היום כל מסעדה מגישה אותם בפרונט של תפריט הבשר. זה ימשך ככה עד שימצאו משהו חדש להתרכז בו".

בלי סיבוכים מיותרים. כדורי בשר ב'קצת יותר בריא' (צילום: דרור הופמן)

כאשת קריירה את בכלל מוצאת זמן לבשל?"אני מבשלת כל יום טרי-טרי. יש לי בבית ילד ובעל. כל יום אור חוזר מבית הספר ואנחנו אוכלים ארוחת צהריים ביחד. אני מבשלת את סוג הדברים שיופיעו בתוכנית - מנות מאוד פשוטות, שמחנכות את החך של הילד לטעמים שונים. היום בצהריים אכלנו צ'ילי קון קרנה ואתמול אכלנו פאד קפאו - באופן כללי אני חושבת שבשר טחון הוא החבר הכי טוב של הבשלנית העסוקה".

אטרף לחריף

היא חיה בתל אביב, אמא לאור, נשואה בשנית לדיג'יי עמרי סמדר ונמצאת בעיצומו של הריון שני. לפעמים שגרת החיים המטורפת מצליחה לעייף אפילו אותה. "יש רגעים שאני אומרת לעצמי שבא לי לעשות רק דבר אחד", היא מתוודה. "לקום בבוקר ופשוט ללכת לעבודה. כל הפרוייקטים האלה דורשים ממני המון אנרגיה".

איך את מסתדרת עם הגבלות תזונתיות בהריון?"זוועה. אמנם הקלות שבוויתור על דגים נאים מאוד הפתיעה אותי, אבל קשה לי לוותר על סטייקים עשויים מדיום ועל חלמונים נאים. חודש מתחילת ההריון קיבלתי הנחייה לא לשתות בכלל אלכוהול, אז הבנתי כמה יין הוא חלק משגרת היומיום שלי. בדומה להריון הקודם יש לי אטרף לחריף. הפכתי עמידה ברמה שקשה לי להסביר".

געגוע לסטייקים. בשר וירוקים ב'קצת יותר בריא' (צילום: דרור הופמן)

מה התוכניות לעתיד?"האתר החדש שלי עלה השבוע ובו יש מתכונים והמלצות לארוחות בחוץ. חוץ מזה יש ספר בישול חדש שאני עורכת ויש את כנס המסעדנות הבא. בעוד שלושה חודשים ייוולד הילד ויגרום להפוגה מכל העניינים האלה. בינתיים אני בוחנת פרויקטים לאחרי חופשת הלידה. זה בטוח יהיה משהו שקשור באוכל".

10 שאלות קצרות על קולינריה

מה המסעדה האהובה עליך בארץ? "הראשונה שעלתה לי לראש זו מיכאל. אם אתן יותר מאחת אסתבך עם כל העולם".

מה המסעדה האהובה עליך בחו"ל? "מוגריץ בסן סבסטיאן".

חומר גלם שאת אוהבת להשתמש בו? "שמן זית".

הכלי הכי שימושי במטבח שלך?"מלקחי סיליקון. אני אובססיבית להם".

מה הגילטי פלז'ר שלך? "אני לא אוכלת כלכך ג'אנק. אני גם לא אוהבת מתוקים. מסקרפונה נראה לי, או עוף בגריל".

המאכל הכי ישראלי בעיניך? "חומוס, אבל אני שונאת".

הטרנד הכי מאוס?"אני לא יכולה לראות יותר סלק עם גבינה בתפריט - זו מנת הקבבונים של ימינו".

מה הכי חסר בקולינריה הישראלית? "מסעדות שמגישות אותו דבר לאורך שנים ומקומות בלי תפריטי ספיישל".

מי השף שאת הכי מתחברת אליו? "כל אלה שבאמת מחזיקים מחבתות. שפים שעובדים בסופו של דבר, כמו דיוויד פרנקל, ירון שלו, החבר'ה של ברוט, הבסטה ומיכאל".

לאיזה שף צעיר היית מפרגנת?"ליוחאי רובין, השף בפועל של סנתה קתרינה, לאוהד לוי מאלמא ולעדי לוי מז'אז'ו, שאלוהים אדירים איזה יידים יש לה".

קצת יותר בריא - מדי שלישי, ב-17:30 בערוץ הבריאות

*#