המהפכה הטבעונשווילית: איך נראית ננוצ'קה כמסעדה טבעונית?

הערב הטבעוני הראשון של המסעדה מסמן את שיאה של ההשתלטות הטבעונית על העיר. השאלה היא איך מסתדרים ריקודים סוערים על הבר עם מרק חמציצים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שתי אסוציאציות עיקריות עולות כאשר מדברים על מסעדת ננוצ'קה: אוכל גרוזיני וריקודים על הבר. לא משהו שאפשר למצוא ברוב מסעדות העיר. כבר שנים שהמסעדה השמחה הזו מתפקדת על תקן מוקד משיכה לבלייני העיר, גרושים וגרושים פחות, וגם לא מעט צעירים מגניבים. יש בה גרוב כייפי, מוזיקה שעושה נעים בלב, ערבי די.ג'יי משתנים וחינקלי גרוזיני אמיתי ממולא בשר. כלומר, היה. אתמול (יום ב'), הפכה מסעדת ננוצ'קה לטבעונית למהדרין. כזאת שלא מכניסה לכתלי מטבחה גבינה, ביצים, בשר, דגים או כל דבר שהיה פעם חי, נלקח מיצור חי או מטיל צל. השינוי הגיע מבעלת המסעדה, ננה שרייר, שראתה גם היא את האור של גרי ירופוסקי והפכה לטבעונית. עכשיו נשאלת השאלה הגדולה, האם טבעונים חמורי סבר (כך אומרת הסטיגמה הרווחת) ואווירת הבר השמחה והמעט סליזית, יצליחו לחיות בשלום זה לצד זה? וגם, מה לעזאזל יהיה על כל הגרושים שיאלצו להסתפק בחינקלי במילוי עלעלים?» מסעדת ננוצ'קה הופכת לטבעונית» המסעדות הטבעוניות הטובות בארץ» המנות הטבעוניות הטובות בתל אביבהגענו לננוצ'קה, תפסנו מקום על הבר והתכוננו לקחת חלק פעיל ואכיל במהפכה. הבר היה מלא וגדוש, בחדר האחר ישבו בעיקר שולחנות גדולים רבי סועדים, ובחלל החיצוני המקורה התקיימה הרצאה דידקטית על רזי התזונה הטבעונית הבריאה. לא משהו שעורר תאבון יתר על המידה. בחצר הקטנטנה עמדו בשלן ובשלנית והכינו פסטה נאה בסגנון "רואו פוד" מקישוא שהוכנס למעיין מגלפה והפך לחוטי פסטה ירוקים. אותי זה קצת דיכא. בתוך הבר שידרו הברמנים ארשת "עסקים כרגיל", וגם המוזיקה היתה בסדר, אבל משהו בכל זאת לא הרגיש כשורה.עסקים כרגיל? ננוצ'קה (צילום: יעל רייף)

ברוקולישווילי להמונים חלק גדול מהמטבח הגרוזיני מבוסס על בשר וגבינת סולוגוני מלוחה, שמזכירה מוצרלה. לכן, החלפת המטבח הזה במטבח צמחי למהדרין היא לא רק מאתגרת וקשה, אלא גם מחייבת יצירתיות רבה שתשמר את האפיון הגרוזיני, סימן ההיכר של המסעדה. הדבר שבלט יותר מכל בתפריט ההרצה (שמזמין את הסועדים לדרג את המנות ולעזור למטבח להשתפר), היו המחירים. למרות שהוכחדו מנות העוף והבשר, המחירים נותרו גבוהים, וחלק מהמנות אף נסקו. חינקאלי תרד ואגוזים, למשל, עולים 54 שקלים, קציצות ברוקולי מאגף הראשונות עולות 47 שקלים, וחריימה טופו וסאייטן - 62 שקלים, וכל אלו מוגשות ללא תוספת בצד. אנחנו בחרנו בקוצ'יני, קציצות ארטישוק על קרם ארטישוק ירושלמי וצאט'ני עגבניות שרי (58 שקלים) ובחינקאלי גבינת סויה שהוכנה בעבודת יד (59 שקלים). קציצות הארטישוק הגיעו בצלחת גדולה וכללו שלוש כופתאות גדולות שהיו אמנם טעימות ומשביעות, אך הרגישו כמו מחית ארטישוק בציפוי פירורי לחם שעברו טיגון בשמן עד שהפכו לפריכות מבחוץ. לבד מטעמו המצויין של הארטישוק, לא היה בהן יחוד או עניין. לצידן הוגש קרם ארטישוק ירושלמי שהיה חלק וטעים מאוד אבל נגמר מהר מדי. החינקאלי במילוי גבינת סויה הוא אותו בצק הום מייד דחוס ועבה, ובתוכו מילוי מלוח-חמצמץ שהזכיר גבינת פטה רזה והיה שטוח מדי בכדי למלא את כל הכיס. באמצע הוגשה קערונת ובתוכה סלסה חלשה של עגבניות מרוסקות ומעט כוסברה. בהחלט לא משהו שמפאר את המנה או המסעדה. למרות שכיסי הבצק הטבעוניים לא היו רעים, הטעם הרע הגיע מכיוון התמחור המכעיס. 59 שקלים עבור חמישה כיסונים לא גדולים ולא מתפקעים ממילוי שסודרו על צלחת לא בחן, בהוד או בהדר, העלו פעם נוספת את השאלה: האם טבעוני הוא העשיר החדש? כיצד יתכן שמנה זהה במילוי בשר עלתה עד היום 55 שקלים, ומנה המבוססת על חלב סויה שהורתח ועורבב עם לימון (כך יוצרים גבינת סויה), עולה אפילו יותר? רגע לפני שעזבנו, שבעים אך ככה-ככה מרוצים, תפסתי את ננה שריר לשיחה על ענייני התמחור ובכלל.מנה ב-59 שקלים. חינקאלי סויה (צילום: יעל רייף)

"לא סתם עוף עולה שקל אצל רמי לוי. אנחנו משתמשים במזונות על, בירקות אורגניים בחלק מהמנות, ועובדים על כל מנה הרבה ובהשקעה", מסבירה שרייר, "חלק מהמנות הפכו להיות הרבה יותר זולות, יש כאלו שנשארו אותו דבר ויש כאלה שהן יותר יקרות. בתפריט הטבעוני החדש אין כבר מנות בשמונים, תשעים ומאה שקלים. הבצקים הם עבודת יד, אז במקום עוף ובשר שמחיריהם גם ככה ירדו, אנחנו משתמשים בדברים יותר בריאים ואיכותיים שדורשים יותר עבודה".

ומה יקרה אם התפריט הזה לא יתפוס ותאבדי חלק נכבד מהקהל הקבוע?"קודם כל, כבר סגרו איתי חתונות ואירועי היי טק טבעוניים. יש הזמנות והטלפון לא מספיק לצלצל. בואי נראה מה יקרה. אני לא יכולה להרשות לעצמי שזה לא ילך כי יותר מדי אנשים מסתכלים עלי משני המחנות. גם יש קבוצה כל כך גדולה מאחורי, שאין מצב שזה לא ילך".

יאללה בכפיים אנשים עייפים קצת אחרי השעה 23:30 חזרנו לבר כדי לבדוק את מדד הגרושות-גרושים-בליינים וכיף. כבר מבחוץ שמענו זמר שר בקול גדול שירים גרוזינים. מבפנים המה הבר והשמחה לכאורה הייתה גדולה: על הבר התנועע הזמר החסון ומסביבו שני רקדנים בלבוש גרוזיני מסורתי יחד עם אחת המארחות והשלושה רקדו ושרו בקול גדול. מפיות הושלכו באוויר והברמנים מחאו כף, רק שמסביב בהו כל יושבי הבר במתרחש בחוסר עניין, הזיזו בזהירות את כוסות הדרינק שמא ישפכו, ונראו בעיקר לא שייכים לתפאורה. לקהל שמזוהה עם ננוצ'קה כבר שנים הייתה נוכחות מזערית, ורוב שוהי המקום היו כאלו שבאו לנסות את התפריט החדש ותהו איך להתמודד עם המהומה מסביב. "הטלפון לא מספיק לצלצל". ננה שרייר (צילום עדו לביא)נשארנו, נתנו בכפיים וניסנו כמעט ללא הצלחה לאתר אנשים שאוחזים דרינק בידם, זזים בנעימים ומתמסרים לבלאגן הגדול של ערב השקת התפריט החדש. בדרך הביתה על הקטנוע, לחש החבר הצמחוני משהו שקשור ללחזור ולאכול בשר. אחרי הכל, כולם רוצים להיות שמחים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ