טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיס שמח, ראש שיכור: כך תחסכו כסף על יין

האירופאים והאוסטרלים כבר הבינו לפנינו שכדי להשתכר בסטייל ליד האוכל, לא צריך לרוקן את הכיס. השיטה: להפסיק להתבייש ולהזמין בתבונה. המדריך השלם להשתכרות זולה

תגובות

אם אתם פודיסטים מושבעים ונוהגים להעביר חלק מהותי מחייכם במסעדות, אתם וודאי מכירים את ההתלבטות הפיננסית הבאה: להזמין עוד כוס יין או שאולי עוד מנה? ככה זה כשמחירי היין מתקרבים בצעדי ענק למחיר מנת ביניים הנעה על הטווח שבין 45-60 שקלים, או צפונה מכך אם החלטתם ללכת על בקבוק. במקרה כזה, עוד לפני שמכניסים לחישוב הסופי את האוכל, אתם עלולים להיפרד  בקלות מ- 150-600 שקלים, תלוי ביקב, בבציר ובמיתוג.

בזמן שאתם לוגמים ממש לאט כדי להרגיש שיש תמורה עבור העפיצות היקרה, הרווח של המסעדה עשוי להגיע עד פי שלושה ממחיר אותו יין בדיוק שתרכשו בחנות היין הקרובה לביתכם. במילים אחרות, אם תגשו לכל חנות יין מכובדת, תמצאו את אותו בקבוק בדיוק במחיר מוזל הרבה יותר מזה שמופיע בתפריט המסעדה.

» ברי היין הטובים בתל אביב» הזוכים בפרס בר היין הטוב של השנה

בשונה מחומרי גלם יקרים ומשובחים הנרכשים על ידי מסעדות שף ומגיעים ממעמקי האוקיינוס או מאותרים על ידי חזיר ונמשים ממעמקי האדמה, יין נמכר בדרך כלל למסעדנים במחיר סיטונאי משתלם מאוד לכיס, ולא במחיר המומלץ לצרכן. יין שנמכר בחנות בכ-100 שקלים, לדוגמא, יימכר למסעדה ב-65 שקלים, וזה עוד לפני שהמסעדה מקבלת הנחה על קנייה בכמויות. לאחר שיוצא מהארגז, יוצג על מדף או יוכנס למקרר היינות, יתומחר אותו יין בדיוק ב-180-260 שקלים.

אסתי אקרמן, מנכ"לית-שותפה ובעלים של חברת ייבוא המשקאות "אקרמן", מגלה עובדה שעלולה לעצבן אפילו יותר: "על אף שאנו (חברת "אקרמן", ש.ש) מעניקים הנחה גדולה ומשמעותית במחיר הסיטונאי, שמצטרפת לשורת הרווח החודשית של המסעדות השונות - מחיר ההנחה אינו מגיע בסופו של דבר לסועד, ועל כן הצרכן לא מרוויח מאומה". מי שכן מרוויח מהעניין הן המסעדות, אבל לא רק. היקבים והיבואנים או המפיצים מקבלים יופי של יחסי ציבור במכירת יין למסעדות, ורצוי יוקרתיות, כי אלו משמשות חלון ראווה יוקרתי והזדמנות איכותית לחשוף את המשקה לחך הצרכנים. על אחת כמה וכמה כשמדובר ביינות חדשים או כאלה שאינם מוכרים מספיק ולכן מהווים אטרקציה ומוקד עניין עבור חובבי יין. 

גם הם אשמים. בר יין אירופאי (צילום: dreamstime)

"לארח מישהו עולה כסף. צריך לדאוג לחלל, לעיצוב, לכוסות, לדיקנטרים, לאיחסון היין, לשירות הלקוח וכו'", מסביר מאיר אדוני, שף ובעלים קבוצת כתית, מזללה, בלו סקיי ולומינה בהתייחסו לפער בעלויות, "לכן, גם ביין עלות הצריכה במקום בזמן אירוח גבוהה יותר מאשר צריכה ביתית. בכתית ניתן לרכוש יינות הביתה כמו בחנות יין והמחיר לצריכה ביתית נמוך יותר מאשר מחיר הצריכה במקום תוך כדי אירוח". 

אז מה עושים? חולצים. על אף סטריאוטיפ הישראלי החצוף, רובנו עדיין לא מרגישים נוח להביא מהבית יין למסעדה, וחבל. כמעט כל מסעדה מאפשרת לסועדיה להביא יין מהבית, ועבור עלות נמוכה לחלוץ את הפקק וללגום עד דלא ידע. הגויים מכנים את השיטה  BYOB (Bring Your Own Bottle), והיא שכיחה מאוד באוסטרליה ובארצות הברית. החליצה היא למעשה כל הטיפול הסובב והגשת היין, הכוללים את הכוסות המחולקות לכל סועד, קירור היין בשמפניירה, והעמדת מלצר שיפתח את הבקבוק וימזוג את היין על פי כל כללי הטקס. הסכום גם נועד לפצות את המסעדה על אובדן ההכנסה הפוטנציאלית מאי-מכירת בקבוק יין מאוסף המקום.

הכל בגלל האירוח. מסעדת כתית (צילום: דין אהרוני)

הסדר החליצה המשתלם לא קיים, אומנם בכל מסעדה, והוא כרוך בדרך כלל בבירור בתיאום מראש. המחירים מתחילים מ- 30 שקלים במסעדת פפה בראשון לציון, למשל, ויכולים להגיע ל-68 שקלים במסעדת טופולופומפו, למשל. ככל שמחיר החליצה גבוה יותר, כך משתלם יותר לסועד להביא עימו יין טוב יותר. לראייה, במסעדת קלואליס שבה לוקחים 65 שקלים עבור חליצה, מחירו של ירדן קברנה סוביניון 2009 עומד על 250 שקלים. מחירו בחנות עומד על 120 שקלים, כך שגם בתוספת דמי החליצה יחסוך הסועד כ- 65 שקלים.

היקבים, היבואנים והמסעדנים מרוויחים. הסועדים פחות (צילום: dreamstime)

כדי לחלוץ  "ביי דה בוק", רצוי להתקשר למסעדה מראש ולוודא שאפשר להביא בקבוק. אם היין לא מופיע בתפריט המסעדה, סביר להניח שהתשובה תהיה חיובית. מצידכם רצוי לדאוג שהיין שאתם מביאים יכבד את בעליו, כך שרצוי להמנע מיין סופרמרקט ב-30 שקלים .דרך פשוטה נוספת להגנה על הכיס היא השתחררות מקלישאת ה"יקר = טוב". המסעדנים מכירים את הנוסחה הזאת בעל פה הרבה לפניכם ומנצלים את המצב נהדר על ידי תמחור יינות יקרים במחירים יקרים עוד יותר במטרה לעלות את קרנו. הסועדים, שמתחלחלים מיידית מטריו המילים "מייד אין צ'יינה" וקושרים כל מחיר זול לחוסר איכותיות, מעדיפים כמעט תמיד את הבקבוק היקר יותר מאשר את זה שמתומחר אי שם באמצע ועלול "לסבול" מבינוניות תדמיתית. וכך, בקבוק סביר שמתומחר בכ-170 שקל, יקבל יראת כבוד זוהרת כשיופיע בתפריט בתמחור אלגנטי הסובב סביב 220 שקלים. זהו כוחו של מיתוג.

ואם כבר חיסכון, זה הזמן להתמודד עם המשפט הבא: הזמנת יין בכוסות היא אחת העסקאות הגרועות ביותר לסועד במסעדה. כוס בודדת עולה בדרך כלל הרבה, וברוב המקרים משלמים על יין זול, לא הכי איכותי, וכזה שאוחסן בתנאים לא מיטביים. את הבקבוקים הטובים באמת לא פותחים למכירה בכוסות. אם לא בטוחים על מה ללכת וכיצד לחסוך, שננו את הכלל הבא: אם שני אנשים מזמינים את אותו יין בכוסות, כבר עדיף להזמין חצי בקבוק, וכששלושה מזמינים – עדיף בקבוק שלם. הכסף שתחסכו יספיק למנה ראשונהאו קינוח + אספרסו קצר, והנה נפתרה ההתלבטות.

*#