הסועד המתמיד: מקומות שכדאי להיות בהם לקוח קבוע

מצד אחד, משעמם נורא לשבת כל יום באותו מקום. מצד שני, כשזה מגיע עם מספיק ערק און דה האוס הכל נראה טוב יותר: רשימת המקומות בתל אביב שהכי משתלם להיות בהם קבועים

עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עכבר העיר

» »  - לכל המסעדות והפרטיםהרברט סמואל

הבעיה הכי גדולה עם להיות קבוע ב היא שצריך לאכול שם בקביעות בשביל זה. אם אתם מאלה שיכולים להרשות לעצמם דבר כזה, או אם במקרה אראלה התקשרה או מכרתם כליה, כדאי לכם לסעוד מדי שבוע במסעדה היוקרתית, ולא רק בגלל שכל כך טעים שם. עם הפיכתכם ללקוחות קבועים תשמחו לגלות שאנשי המסעדה ידאגו להתקשר אליכם בעצמם ולשריין בעבורכם את מקומכם הקבוע, מבלי שתצטרכו לטרוח בכל שבוע מחדש ולהזמין מקום. כשכבר תגיעו תזכו בהטבות מיוחדות ובמנות חינמיות מתחלפות. בקיצור, לכו, תיהנו, מה אכפת לנו. יום יבוא ואראלה תתקשר גם אלינו. (גיא ארליך) - קויפמן 6, תל אביבהלו, אראלה? מסעדת הרברט סמואל (צילום: תומר אפלבאום)משיח יש לכם ממש מעט זמן לנסות להפוך לקבועים ב, כי עוד רגע הוא נסגר; אבל אם תהיו נחושים וזריזים (ככלל, לא תכונות שמאפיינות את הלקוח הממוצע במשיח), זה עשוי לעבוד. היתרונות של קביעות במשיח נעים בין שלושה מישורים: הריפיל האלכוהולי הנדיב, ההרשאה לשלם במילים (מה שקוראים “לרשום”) וההזדמנות לקשקש עם אורן, הבר־קיוסקר המוביל בעיר, סוג של סוראמלו תל אביבי עם אבחנות מעולות, סבלנות אין סופית ולב רחב. בקיצור, רוצו, המשיח עוד כאן. (איילה פנייבסקי) - קינג ג'ורג' 15, תל אביבמהר, לפני שיסגר. קיוסק משיח (צילום: אורן זיו)סאלם בומביי איך קרה ש לא מפוצצת בלקוחות? אחרי הכל, מדובר במקום היחיד בעיר שמגיש מאכלים הודיים אותנטיים במחירי רצפה וממוקם קרוב להכל. להיות קבוע בסלאם בומביי זה בכלל אננדה: הבעלים, זוג ישראלי חביב מבומביי, מסבירים פנים לכל לקוח, אבל מחייכים כפליים למי שמאמין בהם לאורך זמן, מוסיפים בחפץ לב עוד סמוסה (קציצת בצל מטוגנת ופריכה) עליהם, ומי שייקח אוכל הביתה יפונק גם בקופסה קטנה עם ריבת צ’אטני. מה שקוראים, נמסטה. (נטע הלפרין) - אלנבי 124,תל אביב

אננדה באלנבי. סאלם בומביי (צילום: אביעד הרמן)קונגרס בזל ב יושבים על הבר. יש גם שולחנות בחוץ, אבל מוטב לרכון מעל צלחת עמוסה או פיתה מתפקעת, כמו הרצל הנשען על המעקה המפורסם. במקום להגות מחשבות מופרכות כמו מדינה לעם היהודי, עדיף לשקוע בשיחה עם שי, ג’ו וקרומה, העובדים החייכנים. למעשה, זה הבונוס העיקרי בקביעות בבזל – השיחות על ספורט, קולנוע וזוגיות, שאחרי די זמן ילוו גם בפינוקים חומריים כמו מנת צ’יפס או פשוט אקסטרה מהכל. האוכלוסייה מורכבת משכנים, קטנועיסטים שעצרו רגע באמצע אבן גבירול, אנשי עסקים בחליפות מוכתמות טחינה וארי פולמן אחד. אם תשכילו להפוך לקבועים מיתולוגיים, אולי גם על שמכם יקראו מנות, כמו שקרה לאהרל’ה כ”ץ. (אורון שמיר) - אבן גבירול 141, תל אביבפרונטו מבקרי אוכל נמוכי מצח אוהבים לצאת מדי פעם על , אבל תכלס מדובר בסתם דיבור מלוכלך. הוא אמנם טיפוס, איך לומר, צבעוני, אבל אם תצליחו להתנהל נכון מולו - תרוויחו והרבה. זה לא רק העיצוב הנינוח או הצוות שעובד שם יותר זמן משהמסעדה קיימת, או אפילו המעדנייה שנפתחה לאחרונה סמוך למסעדה ומוכרת יופי של נקניקים וגבינות: פרונטו נראית כמו מסעדה יוקרתית, אבל מעל לכל היא משפחה איטלקית כמו שמשפחה איטלקית אמורה להיות - חמה, נדיבה וטעימה להחריד. רפי יקבל את הקבועים בצהלות שמחה ויקפיד לשכר אותם עד לקצה הקיבולת. סרג’, המלצר הוותיק בעיר, יגיש ספגטי קרבונרה אלוהי ויזכיר לכם שיש מקומות שבהם מלצרות היא מקצוע. רועי פרייליך יישען בנונשלנטיות על הבר ויפזר מרחוק אבק כוכבים. בקיצור, תרגישו כמו בבית. כלומר, בבית של . (נטע הלפרין)חמימה. רפי אדר והשף דייוויד פרנקל למסעדת פרונטו (צילום: דודו בכר)אורנה ואלה אלה לא רק המרפסת האירופית, העוף בקארי או הקרבה ל. זו כנראה האפשרות המפתה מנשוא שחברי הצוות - חבורת גברים נאים ובלתי נגישים, שלא מהססים לעקם את פרצוף כשהלקוח האלמוני מזמין מי ברז או מעז להתחלק במרק - יזהו את פניך ויפנו אליך בלשון קרבה. מעבר להון החברתי שאין לזלזל בו, לקוחות קבועים יתפנקו לא פעם גם על כוס קאווה או מזט און דה האוס. המובחרים שבהם יזכו בעוגת דבש לראש השנה. (נטע הלפרין) - שינקין 33, תל אביבחכו לראש השנה. אורנה ואלה (צילום: ברני ארדוב)הקוסם צריך להודות: רוב מי שמגיע ל הופך לקבוע. כדורי פלאפל לממתינים בתור, בליווי הקריאה “זהירות, טעים”, צוות חם, תפריט שרק מתרחב והולך, חומוס ביתי מהולל ורסק העגבניות הטעים במזרח התיכון – כולם מצדיקים את התור המשתרך מחוץ למוסד הזה, שחגג לאחרונה עשור לקיומו. אבל מעבר לקבלת הפנים המזמינה לכל עוברי האורח, לקוחות ותיקים וקבועים זוכים בקוסם למנת צד חינמית ומפנקת באדיבות הבעלים אריק: קערת אורז חום עם בצל מטוגן וחומוסים חמים, על חשבון הבית. אם המנה הענקית שהזמנתם איכשהו לא משביעה אתכם, האורז הטעים להחריד הזה הוא הדובדבן שיסגור לכם פינה בקיבה. (יונתן שקדי) - שלמה המלך 1, פינת קינג ג'ורג' 85, תל אביב אברה קדברה. פלאפל הקוסם (צילום: שרון בוקוב)

נחמה וחצי לשבת ב זאת קלישאת ברנז’ה כמעט ברמת התחתית, אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח: 15 אחוזים קבועים של הנחת שכן, כשמושג השכנות נבחן על פי מידת הנאמנות הרגשית שלך למקום, ומתעלם מזוטות כמו קרבה גיאוגרפית. קבועים מתקדמים זוכים גם לשולחנות קבועים ולשמירה על החפצים בשעה שהם יוצאים לסיבוב סידורים ארוך בחוצות. מי שניסה לאתר כיסא פנוי בנחמה בשעת צהריים קיצית יודע שמדובר בחתיכת פסיליטי. (איילה פנייבסקי)- אחד העם 144, מול כיכר הבימה, תל אביבמרסנד קפה מעורר בלקוחותיו הקבועים תחושות מעורבות. מצד אחד - משרצה ברנז’אית צפופה וסמיכה. מצד אחר - משכן קבוע לגווארדיית היקיות של שישי בצהריים. ובתווך - ויטרינת עוגות מהמגרות שאפשר למצוא בעיר. שווה להיות קבוע במרסנד: סיכוי טוב שתזכו בים ערק על חשבון הבית, ברקע תציצו על הים הממשי שמעבר לפינה, ותמיד יימצא איזה עורך שיבטיח לסדר לכם עבודה. גם אם הוא לא יקיים, בשישי בצהריים, עם הערק ביד, לרגע הכל ייראה אפשרי. (נטע הלפרין)- בן יהודה 70, תל אביבערק ביד והכל נחמד. קפה מרסנד (צילום: יעל רייף)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ