${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול חובזה באמצע תל אביב: סיור לקטים עירוני

"הילד שלי, שרק לפני דקות ספורות תקע נקניקייה תעשייתית וכמעט שלא נוגע בירקות, פתאום מנשנש חוביזה יחד עם שאר הילדים, כאילו מדובר בסוכריות טופי". אורי מאיר־צ'יזיק מאמין שאנחנו צריכים לאכול מכל הבא ליד. באופן מילולי

תגובות

בעוד שאלפי אנשים הגיעו בשישי בצהריים למסיבת פורים המונית ברחבת מוזיאון תל אביב, במרחק כמה רחובות משם היו כאלה שבחרו להתרחק מההמולה. בגינה של בניין מספר 11 ברחוב ארנון התקבצה חבורה צוהלת של הורים, ילדים, זוגות ובודדים, שיצאה להכיר את מה שגדל לנו מתחת לאף בסיור ליקוט צמחי בר עירוני.» טבעונים נהנים יותר» המנות הטבעוניות הטובות בתל אביבסיורים מן הסוג הזה מתרחשים בשנים האחרונות בעיקר בטבע, אך מתברר שלאחרונה, נוכח ביקוש הולך וגדל, לא חייבים לנסוע רחוק כדי לחוות את החיבור לאדמה ולהכיר את השפע שגדל פה בכמויות. מי שמוביל את הסיורים האלה הוא אורי מאיר־צ'זיק, היסטוריון של המזון, מבשל, מרצה, מדריך טיולים ויועץ תזונה. לדבריו "תרבות הליקוט היא בעלת שורשים עתיקים. בעבר, לפני שהתיישבו בני האדם והפכו לחקלאים, הם היו ציידים־לקטים שליקטו את מרבית מזונם – פירות, שורשים, אגוזים, ירקות ועלים ירוקים. ככל שהפכנו מיושבים יותר, כך התמעט חלקו של הלקט במזוננו, עד שהיום רובנו אוכלים רק מזון שגודל במיוחד עבורנו, ומשלל הליקוטים נשארנו היום עם העשבים". במהלך השנה שחלפה גזר על עצמו מאיר־צ'זיק "שנה מקומית", שבה ליקט, קטף, אסף, בישל ואכל רק מה שגדל פה. כך גם נולד ספרו החדש, "דברים שאוכלים מכאן", מסע מרתק אל הצלחת שלנו, שפותח דלת אל ידע שנצבר במשך אלפי שנים דרך מתכונים ייחודיים המתבססים על מסורות קולינריות מקומיות. מסע מרתק אל הצלחת. אורי מאיר־צ'זיק (צילום: דנה מלמד)

מנשנשים חוביזה

לאחר שיחת היכרות מאיר־צ'זיק מדגים איך לקטוף סרפד מבלי לחוש צריבה. הילדים מסתערים על שיחי הסרפד ובאים להורים מלאי גאווה בזכות הסוד החדש שגילו. משם עוברים לחוביזה, מה שבתור ילדים כונה על ידנו "לחם ערבי", ואורי מסביר על תרומתה הגדולה לטיפול במערכת השתן והעיכול. הילד הפרטי שלי, שרק לפני דקות ספורות תקע נקניקייה תעשייתית במסיבת הרחוב וכמעט שלא נוגע בירקות, פתאום מנשנש חוביזה יחד עם שאר הילדים, כאילו מדובר בסוכריות טופי. משם ממשיכים הלאה: מהלכים בצל הבניינים, מאתרים גינה מוזנחת, מגלים את הירוק בין המדרכות, רואים את המקומות שבהם גדלים הצמחים והעצים שמקבלים ריבוע אדמה בין מרצפות המדרכה. בהדרכתו של מאיר־צ'זיק האנשים מזהים את הצמחים, טועמים ומקשיבים לסיפורי השימושים המסורתיים בהם. בתום הסיור לוקחים את הירוקים ואת הידע הביתה ושם מכינים את הסלט, את החביתה או כל מנה אחרת.

במהלך הסיור שלפו המשתתפים מפינות הזיכרון פיסות נוסטלגיה אהובות על ליקוט בשולי העיר, על נקודות בדרך לבית הספר שבהן אפשר היה לעצור רגע וללקט חמציצים. עבור נעה, מדריכת סיורי אמנות, הפך פתאום רחוב גורדון מרחוב של גלריות לרחוב שהוא קערת סלט. "כמי שגדלה בקיבוץ ומאוד מתגעגעת לטבע, זו חוויה משמחת ומעשירה. חוביזות תמיד אהבתי, אבל החרצית, למשל, תמיד היתה מבחינתי פרח רומנטי, כדי לבדוק אם הוא אוהב אותי או לא. פתאום הפרח נהיה פרקטי וגיליתי שהגבעול שלו ממש טעים", היא מספרת. יעל, מרצה לספרות שגדלה בירושלים, הגיעה עם בתה הילה בת השבע. "בילדותי נהגנו לצאת בשיעורי טבע לשדות, ומשם כנראה התחיל החיבור שלי לטבע. בעיני זה חיוני לכל הילדים התל אביבים לדעת מניין באים העלים, להכיר עשבים זמינים ודרך דברים קטנים לקבל ערכים גדולים של מחזוריות – פריחה, קמילה ולבלוב מחודש, עונתיות, חיבור לאדמה, שינוי סביבה וטבע עירוני". אבל לא כל המלקטים בקבוצה מחוברים לאקולוגיה עירונית. היו ביניהם לא מעט שהחינוך הגיע אליהם דווקא דרך הילדים. "יש כאן דור חדש שכבר משנה את העולם", אומר רונן, אבא לשתי בנות, שמופתע לראות אותן זוללות חמציצים כאילו אין מחר.אקולוגיה עירונית. מלקטים בפעולה (צילום: דנה מלמד)

שתן? זה סטרילי

בתום הסיור לקחנו את אורי אלינו למטבח ויחד בישלנו את השלל שליקטנו: פסטה בפסטו סרפדים, חביתת חוביזה, סלט עשבי בר וכף אווז מוקפץ בשמן זית ולימון עם ירקות ירוקים. פרט לסרפד, שהיה הארדקור לגמרי, כל השאר ממש הצליח לנו.

איך וממתי הפך כל עניין הליקוט למבוקש בעיר? "זה חלק ממודעות שלשמחתי מתחילה לחלחל. כולנו אוכלים וכולנו גרים כאן, וחשוב לאנשים למצוא את הדרכים הבריאות ובנות הקיימא להמשיך וליהנות משגשוג במקום שבו אנחנו חיים. הליקוט מחבר אותנו לעונה ולצמחייה המקומית, מגוון את התזונה ומעשיר אותה. הוא גם מעשיר את הדרך שבה אנחנו רואים את הרחוב ואת הידע של הילדים וגורם להליכה איתם ברחוב להיות מעניינת וטעימה יותר. ולא פחות חשוב – הליקוט מספק לנו הפוגה נחוצה מהמולת החיים; הוא לא לוקח זמן, אפשר לקטוף עלה בדרך לעבודה, אפשר לצרור חוביזות וחמציצים עם הילדים בדרך לגן, אפשר לאסוף כמה סרפדים לתה בעבודה או כף אווז לסלט. כדאי להכיר את פינות הפרא על מסלולי ההליכה והרכיבה שלנו, לעצור שם לרגע ולקחת כמה צמחים".

אילו אזורים יותר "עשירים" בצמחי בר?"גינות שהעירייה לא מטפלת בהן ואזורים לא מרוססים. אני ממליץ לכל אחד למצוא את פינת הפרא שלו ולדעת מהו המקום באזור שבו הוא גר, ששם כדאי ללקט. בכל מקום שבו יש אדמה יצמחו צמחי בר, אלא אם כן מרססים שם בקביעות".הפוגה נחוצה מהמולת החיים. מלקטים בפעולה (צילום: דנה מלמד)איך מזהים גינה מרוססת?"בגינה מרוססת העלים קמלים כולם באופן אחיד והם צהובים, למרות שעדיין חורף".

לא מוזר ללקט דווקא כאן, בעיר עם זיהום האוויר הכי גרוע בארץ? "האם לא מוזר לחיות דווקא בעיר עם זיהום האוויר הכי גרוע בארץ? אם בחרנו לחיות בעיר, עלינו להעשיר אותה בירוק ובחמצן ולהכיר את מקורות המזון המקומיים. כמו כן, האוכל הבריא ביותר הוא זה שקוטפים אותו הכי בשל שאפשר והכי קרוב לרגע האכילה".

מה לגבי שתן של כלבים וחתולים?"מלבד העובדה ששתן של יונקים הוא סטרילי, אפשר לעשות מה שעושים החקלאים עם הירקות מהשדה - הרי גם שם מסתובבות חיות - פשוט שוטפים".

האם יש צמחים "מסוכנים"? רעילים? איך נזהה אותם? "יש צמחים רעילים. הם לא טעימים בטריותם. לכן אסור לחלוט צמחים לא מוכרים, כי החליטה והבישול משנים את הטעם - קודם טועמים קצת. נדיר מאד למות מטעימה קטנה של צמח. מקסימום מרגישים צריבה בלשון או טעם לא טוב. לכן, כדאי להכיר את צמחי הבר האכילים הבסיסיים וללקט אותם בשמחה, בחדווה ובביטחון".

למי שרוצה להעמיק את ההיכרות עם צמחי הבר, מומלץ להצטייד בספרו הראשון של מאיר־צ'זיק, "צמחי בר למאכל", שבו תמצאו מסלולי טיול שבהם תלמדו לזהות את הצמחים, מידע על אודות סגולותיו הרפואיות והתזונתיות של כל צמח והיכן הוא נזכר במקורות ומתכונים לתבשילים מפתיעים המבוססים על הדברים שלא תמצאו אצל אף ירקן.

פרטים על אודות הסיורים הקרובים באתר http://www.mazon-izun.com/  או בטלפון 3633489־052.

גינה לי (צילום: דנה מלמד)

חסת המצפן: הורה הבר של החסה התרבותית המוכרת. ביחד עם מרור הגינות הם שניים מהצמחים ששימשו כמרור על צלחת הסדר. עלי שני הצמחים טעימים כנבטים, אולם הם נעשים מרים ככל שהם צומחים.חמציץ: צמח ירוק וחמוץ בעל פרחים צהובים וגבעול ארוך. אפשר לאכול את כל חלקי הצמח, אך בשל חמיצותו הרבה קשה לאכול ממש הרבה ממנו. נהדר לקישוט ולתיבול סלט.חרדל השדה: את פרחיו הצהובים של החרדל אפשר לראות עכשיו בכל מקום. כל חלקי הצמח אכילים ובעלי טעם חרדלי אופייני - אפשר להוסיף עלים ופרחים לתבשילים ולסלט, זרעי החרדל נטחנים ליצירת ממרח החרדל המוכר.חלמית (חוביזה): הנפוץ ביותר בין צמחי הבר האכילים. אפשר לאכול את העלים והגבעולים, טריים או מבושלים. עשיר בחומרים מזינים וטוב מאוד לשמירה על פעילות תקינה של מערכת העיכול. מומלץ לטגן עם בצל ושמן זית או לשלב בחביתה.סרפד: מוכר לנו בתור צמח צורב, אך הוא אכיל ומזין ביותר. הכנתו פשוטה וצריבתו לא מזיקה. את הצריבה אפשר לנטרל על ידי מלילת העלים או חליטה קצרה שלהם. אפשר לבשלו אך גם להוסיפו לסלטים או לשייקים ירוקים. מומלץ לטחון עם שמן זית וצנוברים לפסטו.חרצית: פרחיה היפים משמשים לנו בעיקר לנוי,  אך עליה וגבעוליה הצעירים פריכים וטעימים בטריותם ומזכירים מעט סלרי מעודן. טעים לנשנש ישר מהשדה או להוסיף לסלט.כף אווז האשפות: הורה הבר של משפחת הקינואה. שמו מגיע מצורת העלים, הדומה לכף של אווז, ומנטייתו לגדול בקלות במקומות רבים. העלים והזרעים טעימים בכל שלבי הצמיחה כשהם טריים או בשילוב כל תבשיל שבו משתמשים בעלים ירוקים.חלמית (חוביזה) מקושקשת של אורי מאיר־צ'יזיק

המרכיבים:צרור עלי חוביזה קצוצים גס1 בצל קצוץ דק50 גרם חמאה3 ביציםמלחפלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:1. מטגנים את הבצל בחמאה עד שקיפות. 2. מוסיפים למחבת את עלי החוביזה, מערבבים וממשיכים לטגן כשתי דקות.3. מוסיפים ביצים, מתבלים במלח ובפלפל, מערבבים ומסירים מהאש כשהביצים מתייצבות.חלמית (חוביזה) מקושקשת - לגרסת הדפסהטבע אבסטרקטי. חוביזה מקושקשת (צילום: דנה מלמד)

1 בצל קצוץצרור עלים ופרחים של כף אווז האשפות (שטופים היטב)200 גר' שעועית ירוקה טריה (או שעועית עדינה קפואה)שמן זית משובחמלחפלפל שחור גרוס2 שום פרוסה דקמיץ מחצי לימון הכנה:1. מרתיחים מים עם מלח וחולטים את השעועית למשך 4 דקות. מסננים ומניחים בצד.2. מחממים במחבת שמן זית, מוסיפים את השום וכעבור מספר שניות, מוסיפים כף אווז האשפות.  מתבלים במלח ופלפל ומקפיצים על המחבת.3. מוסיפים למחבת את השעועית, סוחטים מיץ מחצי לימון, מערבבים ומעבירים לצלחת הגשה.

בריאות בצלחת. כף אווז האשפה מוקפץ עם שעועית ירוקה (צילום: דנה מלמד)

פסטו סרפד צרור גדול של עלי סרפד טריים100 גר' צנוברים3/4 כוס שמן זית איכותי2 שיני שום50 גר' פרמז'ן (לא חובה)מלח פלפל שחור גרוס1. חולטים את העלים במים רותחים למשך חצי דקה. מוציאים ומסננים.2. טוחנים את כל המרכיבים במעבד מזון.3. מגישים כממרח בסנדוויצ'ים או כרוטב לפסטה.

פסטו סרפד (צילום: דנה מלמד)

*#