${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דנה מלמד מבשלת: עם מאמא גרוזינית ב"קערות"

כשיגאל מירילשווילי החליט להפוך את "קערות" לבית אירוח גרוזיני, הוא חשב על אמא לאה, שלא התלבטה והגיעה לבשל כל יום "סופרא" כהלכתה. דנה מלמד, שלא זכתה למשפחה גרוזינית, הגיעה כדי ללמוד משהו על בליני, חליעה, ואזיס טולמה ופורי

תגובות

"כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא ואין בעולם דאגה כמו דאגה של אמא ואין בעולם מי שיאהב אותך כמו אמא רק אמא שלך"

זה מה שמתנגן לי בראש מאותו הרגע שהכרתי את לאה מירילשווילי, אמא של יגאל מירילשווילי, מבעלי מסעדת קערות שבימים אלה הפכה לבית גרוזיני שמספק חווית אירוח גרוזינית אותנטית. הסיפור התחיל לפני כחודשיים, כשיגאל יצא למסע שורשים בגאורגיה וספג בעוצמה רבה את התרבות, הצבעים, הריחות והצלילים שעליהם גדל. החיבור למקורות היה מאד משמעותי והחוויה המטלטלת הולידה חזון – להביא לתל אביביים את המהות הגרוזינית דרך ה"סופרא" – סעודה גרוזית חגיגית שמבוססת על שפע עשיר של מנות שורשיות, יין גרוזיני וצ'צה (וודקה גרוזינית) – שניהם בהכנה ביתית והרבה שירה, חום פשטות וחברותא גדולה של משפחה וחברים.כך קרה שיגאל בישר לעידו לביא (השותף הפולני) על הקונספט החדש, הודיע לאמא לאה שמעתה המטבח הביתי שלה עובר למטבח המסעדה בו היא תמשיך לבשל, בדיוק כמו בבית, רק בכמויות הרבה יותר גדולות. למעשה הוא הודיע לה שהיא הולכת להיות השף החדש של "קערות". הנחתי שזה בטח היה לא פשוט לשכנע אותה להיכנס להרפתקה הזו. מה רבה היתה הפתעתי לשמוע שהיא דווקא הסכימה מיד להגיע כל יום מקרית אתא לתל אביב. התשובה שלה עדיין מהדהדת לי בראש ובלב. "בשביל הבן שלי – הכל. כל מה שהוא רוצה. אין פה שאלה בכלל."  בתור אמא, אני מבינה בדיוק את המשמעות של זה ולכן קל לי להזדהות ולהתרגש מהאמהות הטוטאלית שלה והקשר עם הבן שלה. לאה מספרת: "המטבח הביתי שלי הוא המקום שאני הכי מחוברת אליו וקשורה אליו. זה האיזור האינטימי שלי שאותו אני מכירה היטב. אבל גם אצל יגאל במטבח כיף. אני מרגישה בבית, כולם מקבלים אותי כל כך יפה והשינוי הוא נחמד מאוד ומעניין. מעבר לכך, זה נותן המון כבוד לעדה. האווירה נהדרת ואני נהנית מכל רגע"."בשביל הבן שלי - הכל". לאה מירילשווילי ויגאל מירילשווילי(צילום: דנה מלמד)יגאל, שעוזר רבות לאמא במטבח, עשה את זה גם כילד קטן אך רק היום הוא מסתכל על העניין בצורה מקצועית ומרגיש הרבה יותר בשל לרכוש את הידע שעובר במשפחה מדור לדור.אז איך נראית סופרא גרוזינית? עם רגע הישיבה מיד מוגש פורי – לחם גרוזיני המזכיר פוקצ'ה עם המון מטבלים וחמוצים כי לא נהוג לשבת ליד שולחן ריק. המארח בוחר את "טאמאדה – ראש השולחן, וזה אחראי להכתיב את הקצב וגם אחראי על המורל כלומר -  להפגיש את כל הסועדים עם היין המסורתי שנמזג לקרן פר אותנטית.  במהלך הערב יעשו המון סבבים של גאומרג'וס –"לחיים" בגרוזינית. את הקרן לא ניתן להניח בצד כי אז היין ישפך לכן אין ברירה אלא לגמור לשתות עד הטיפה האחרונה. כך זה ימשך עד אשר מישהו ירים את היד ויכריז על כניעה. במקביל מתמלא השולחן במגוון סלטים, חטיפים, מנות חמות ומה לא. העיקר שיהיה עמוס בשפע של צבעים וניחוחות. המון מתוקים מסורתיים לקינוח. ברקע תשמע שירה ויתנגנו צלילי פולקלור ומוזיקה גרוזינית. נראה שעידו (השותף הפולני) די מתענג על כל הפסטיבל הזה ומודה ש"התרבות הגרוזינית היא של שפע ושמחה ומתובלת בהמון אלכוהול לעומת התרבות הפולנית שהיא הרבה יותר קרה מאופקת ומה לעשות, לעיתים אפורה. מה גם שעוד אלכוהול, בטח לא היה מזיק".

שימו לב שהכמויות הן לכמות גדולה של סועדים. אם תרצו להכין לפורום מצומצם תאלצו לחשב כמויות מחדש."שפע של שמחה, והרבה אלכוהול". במטבח עם המירילשווילים (צילום: דנה מלמד)

1. מקציפים את הביצים עד קבלת תערובת תפוחה ואוורירית. מוסיפים מים ושמן, ממשיכים להקציף, מוסיפים קמח ומלח וממשיכים בהקצפה עד קבלת בלילה. 2. מעבירים את הבלילה דרך נפה לקבלת תערובת חלקה וללא גושים. 3. מחממים מחבת טפלון, משמנים במעט שמן ומטגנים מצד אחד בכל פעם שכבה דקה מהבלילה. מניחים על הצד הלא מטוגן על גבי מגבת לחה.4. מכינים את המילוי: מטגנים במעט שמן את הבצל עד הזהבה. מוסיפים את הבשר, מתבלים, מערבבים ומטגנים עד שהבשר משנה את צבעו.5. מניחים את החביתיות כשהצד המטוגן כלפי מעלה, ממלאים בכף מהמילוי ומגלגלים לצורת סיגר.6. מחממים שמן במחבת ומטגנים את כל החביתיות המגולגלות עד פריכות והזהבה.בליני. חביתיות או סיגרים גרוזינים (צילום: דנה מלמד)

1. מחממים שמן בסיר ומטגנים את הבשר עד שהוא משנה את צבעו. מוסיפים את הבצל והתבלינים, מערבבים ומטגנים עד הזהבה. 2. מוסיפים מים לכיסוי, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כמה שעות, עד לריכוך הבשר.3. ברבע השעה האחרונה, מוסיפים רסק עגבניות, מערבבים, טועמים ומתרנים תיבול.חליעה. גולאש גרוזיני (צילום: דנה מלמד)

1. שמים בקערה את הקמח, השמרים, הסוכר, השמן וחלק מהמים. מתחילים ללוש וכשהבצק מתחיל להתגבש לפרורים מוסיפים שמרים. ממשיכים להוסיף את יתרת המים בהדרגה עד קבלת בצקלח וקצת דביק. 2. מניחים בצד מכוסה להתפחה של שעתיים.3. יוצרים כדורים  בידיים מקומחות.4. טובלים את כדורי הבצק בקערת מים, ומעבירים לתבנית אפייה. משטחים כל כדור בעזרת האצבעות לצורה אובלית.  כך ממשיכים עם כל הכמות כשאת הכדורים מניחים על ערימת קמח.5. מחממים תנור לחום מקסימלי (250 מעלות) ואופים עד השחמה כ 7-9 דקות.פורי. לחם גרוזיני (צילום: דנה מלמד)

1. מערבבים את הבשר עם האורז, השום, הבצל, העלים הירוקים והתבלינים.2. מניחים את העלים כשהצד המחוספס כלפי מעלה, מניחים כף גדושה מהמילוי ומגלגלים לצורת סיגר.3. מסדרים בסיר משומן שכבה אחידה וצפופה של עלי גפן ממולאים וממשיכים למלא שכבות עד שמסיימים עם כל הכמות.  4. מסדרים מעל פרוסות לימונים, מניחים צלחת שתשמש משקולת, ממלאים במים רותחים ומכסים במכסה. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כשעתיים.קערות - מל"ן 18, כרם התימנים, תל אביב

*#