${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרויקט מיוחד: פתאום הגורמה בפיתה

נקניקיות הבוטיק של וינס מוסטר, קובה שרימפס של מאיר אדוני, שוק האיכרים של מיכל אנסקי וכמובן, הפיתות המפונפנות של איל שני - כך הגיעו מסעדות השף לדוכני הרחוב

תגובות

ריכלנו על מרגול, עלינו לירושלים, אכלנו גורמה בפיתה, הצצנו לרן ודנה, החרמנו כמעט הכל וכמובן - יצאנו לרחוב במחאה. עשר התופעות התרבותיות של השנה ו־50 האנשים שעומדים מאחוריהן. אתם מוזמנים לדפדף ביניהן בעזרת האובייקט שנמצא בתחילת ובסוף הכתבה, ולכתוב לנו – מה היו התופעות התרבותיות שהכי השפיעו עליכם השנה? וינס מוסטר מאז שווינס מוסטר למד לטפל בנקניקים בשווייץ, הוא עושה הכל כדי להשכין שלום בקיבתם של הקרניבורים הישראלים. אחרי מעדניית פיין פוד, מסעדת קרן ווינס ותמר, שעליה ניצח יחד עם זוגתו דאז תמר כהן־צדק, פתח את מסעדת השרקוטרי בשוק הפשפשים המתחדש. הנקניקייה, שעד אז היתה מזוהה עם ארוחות צהריים לילדי מפתח, הפכה למלכת הז'רגון הקולינרי, כשהיא מתגאה במיתוג חדש, בתדמית יוקרתית ובתמחור שהולם יותר ביצת פברז'ה. צונאמי של חנויות ודוכני נקניקיות שטף את העיר, ומיצב את המעדן הפאלי כמאכל המאנצ'יז הרשמי. וינס, שפזל בינתיים לכיוון הדגה, המשיך לכבוש את כיסי ההמונים עם הקונטיינר שפתח בנמל יפו - בר, מסעדה, גלריה ולאונג' מוזיקלי. המחירים נשארו יקרים ומתנשאים, אך תנאי השטח החמירו לכדי האנגר נטוש, מוזנח ורועש. מתברר שככה אנחנו אוהבים את זה.נקניקיות או לא להיות? וינס מוסטראיל שני הכל התחיל בשחלה של עגבנייה. אחרי שניצח על מסעדת יוקרה, הגיש את התוכנית "אוכל למחשבה" בערוץ 8 ופירסם טור קולינרי ב"הארץ", היו אלה דווקא הציטוטים הפיוטיים על המתרחש מתחת לאפידרמיס של העגבנייה שקנו לשני פינה חמה בלב ציבור הגרגרנים. שני, שהתחיל את דרכו במסעדת אוקיינוס הירושלמית, הבין מהר מאוד שלמרות ששומרי בר פראיים מחכים להיקטף בהרי ירושלים, הקריירה האמיתית שלו ממתינה במרכז. ב־2008 פתח עם הבמאי שחר סגל את מסעדת הסלון, וחשף אותנו למסעדה שהיא מופע של איש אחד: הוא חבט בתמנונים, עטף כרוביות והחדיר לתודעה הציבורית את הרעיון שגם על עגבנייה פשוטה אפשר לשלם המון המון כסף אם ממתגים אותה כמו שצריך. אחרי הסלון הגיעו צפון אברקסס והמזנון, וגם שלל חקיינים. האג'נדה ששני השליט בקולינריה העירונית ברורה: גורמה בא הכי טוב בתוך פיתה, וגם נייר פרגמנט הוא צלחת. בתוך השנה העמוסה הזאת היו לשני גם "מאסטר שף", ושיתוף הפעולה ההזוי עם תפוצ'יפס. אבל למה לסיים עם טעם רע? פילוסוף של עגבניות. איל שניאסף גרניט גם גרניט החל את דרכו המקצועית בירושלים. אחרי שנלחם ב"קרב סכינים" וניצח כשף על מסעדת אדום, פתח עם חברים את מסעדת חאפלות היוקרה מחניודה. ההצלחה היתה הרבה יותר מקולינרית: גרניט עשה מה שרבים וטובים לפניו לא הצליחו, כלומר, להרקיד תל אביבים על שולחנות מסעדה ירושלמית. שילוב מנצח של אוכל מוקפד, חומרי גלם משובחים וטיפול יצירתי, שנעטף בהרבה נונשלנט, אלכוהול ומוזיקה טובה. מנות כמו "שרימפס עם שום ושקר כלשהו" הוגשו בתוך מסטינג, ושאר זוועות מבחינה מסורתית. גם היום, הרבה אחרי הפתיחה, קשה עד בלתי אפשרי להשיג מקום מסביב, מעל או מתחת לשולחן במסעדה שלו.המאסטר שף המקורי. אסף גרניטמאיר אדוני כבר כשפתח את מסעדת היוקרה כתית ב־2002, המטבח האירופי המוקפד של אדוני, ש"נשבר" על ידי אינטרפרטציות מודרניות, עורר באזז. שמו של השף הווירטואוז יצא למרחוק, וכל מי שידע או רצה לדעת דבר או שניים על מזון עילי נכנס לג'יפ ודהר עד כפר רות כדי לטעום על מה כולם מדברים. ארבע שנים מאוחר יותר, כמתבקש, כתית נחתה בתל אביב וחסכה לנו את הדלק. המחירים בה היו פנטסטיים כמעט כמו האוכל, כך שגם מי ששייכים למעמד שקצת מעל הביניים נותרו עם הרבה ריר בפה ומעט מאוד מנות על הצלחת. עד שאדוני הבין שגם מי שלא מסתובבים כשקוראים אחריהם "שלדון אדלסון" רוצים להכיר את האוכל שלו, ופתח בנחלת בנימין את המזללה, שכמו ששמה מרמז, הרבה יותר נגישה כלכלית. התמחור ההגיוני והשמירה על הרמה המוכרת עשו לו ולנו רק טוב: מי שטעם את הקובנה התמכר, התקשורת פירגנה, והפרולטריון ליקק בעונג את האצבעות. ים אדוני. מאיר אדונימיכל אנסקי לא פשוט להתגבר על הלשונות הרעות ולתפוס מקום של כבוד בגוורדיה הקולינרית כשאת צעירה, יפה ובת להורים מפורסמים. אנסקי עשתה את זה בכל זאת. היא לימדה את הישראלי המצוי, שעד היום כיתת רגליו בשוק צפוף ומיוזע והתפשר על סחורה בינונית, שאפשר גם אחרת. בשנים האחרונות הקימה ופיתחה את שוק האיכרים בנמל, וחשפה את הקהל הרחב לעניינים בדיוניים כמו כרובית סגולה. אנסקי כנראה חתומה, לפחות במידה כלשהי, על המהפכה הקולינרית שהתרחשה במקרר של רבים מאיתנו. בשעות הפנאי אנסקי הנחתה ובכתה ב"מאסטר שף", שם הנוכחות שלה קצת נבלעה בהמון. מצד שני, היא היחידה מבין השופטים שעומדת להתארח ב"מאסטר שף" האמריקאית כשופטת אורחת לצד גורדון רמזי. כבוד.עושה כבוד למשפחה. מיכל אנסקי חברי הפאנל: נועה אפשטיין, אבנר ברנהיימר, סער גמזו, אדם הורוביץ, ערן לאור, טל לוין, איתי מאוטנר, איילה פנייבסקי, שרון קוטקובסקי, עומר שוברטצלמי הפרויקט: עופר וקנין, יוסי צבקר, איי פי, אוליבייה פיטוסי, אמיל סלמן, ארז טום חי, אורן זיו,מגלי איתן, קייסי קלבי, תומר אפלבאום, עדי כהן אלירז, דור נבו, טס שפלן, דודו בכר, גיא רייביץ, מיכל פתאל, אביעד הרמן, אסף עברון, אלי אטיאס, גוני ריסקין, אנצ'ו ג'וש/ג'יני, נמרוד גליקמן, מוטי מילרוד, שרית אורבך, נמיר קידר, רמי זרנגר, אייל טואג, איליה מלינקוב, גבי בהרליה, אביבי חופי, אורית פניני, דניאל צ'צ'יק, אילן אסייג, יוסי זליגר, זאב שטרן, פיני סילוק , דניאלח בר און, גיא רז, עמוס צוקרמן, אלדד רפאלי, ארל'ה, אוהד רומנו, א.ס.א.פ קראייטיב/INGIMAGE

*#