טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עכבר עסקיות: לאנץ' דייט עם רן שמואלי

כשהתחלתי אני לקיים פגישות במסעדות בצהריים, נוכחתי שלא תמיד קרה שם משהו טוב מבחינת האוכל

תגובות

כאן המקום להתוודות שהמשפט "בוא ניפגש לארוחת צהריים עסקית" הילך עלי קסם שנים רבות. תמיד דימיינתי שני אנשי עסקים נפגשים במסעדה, לובשים חליפות ועניבות מעוצבות ומגלגלים ביניהם המון "עסקים". אבל כשהתחלתי אנילקיים פגישות במסעדות בצהריים, נוכחתי שלא תמיד קרה שם משהוטוב מבחינת האוכל. היו שנים שמסעדות התייחסו לעסקית כאל טיזר לקראת תפריט הערב. אפשר היה לקבל מנות לא ממש טובות ולא ממש גדולות במחירשווה לכל נפש, שבפועל רק עשו נזק למסעדה ולא הביאו את הסועדים לארוחה בערב. אחר כך הבינו המסעדנים שארוחות הצהריים הן מקור הכנסה יפה והחלו להתייחס אליהן ברצינות. ארוחה עסקית אמורה להיות ארוחה לאנשי עסקים או לכאלה שרוצים להתבשם בריח העסקים. היא צריכה להיות זולהיותר, אך לא דלת מוצרים אלא דלת כמויות, ועם הרבה חשיבה איך ממשיכים לעבוד אחריה כדי להגיע לארוחה הבאה. והכי חשוב – אסור לזלזל בארוחה הזו! כי בסופו של דבר, אותם סועדים שאכלו לאנץ' נפלא ישמחו לחזור גם בערב!

*#