יפן זה כאן: מפת הסושי של תל אביב

העממי של יאמיסאן, הקוסמופוליטי של סושי סמבה, היוקרתי של יאקימונו - מסע אורבני בעקבות הרול

דנה שוופי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דנה שוופי, עכבר העיר

» » » » » »

מק־סושי למצוא סושי טוב בתל אביב זו לא משימה פשוטה כפי שאולי הייתם מצפים. אמנם העיר מוצפת בכל כך הרבה סושיות שלרגע ניתן להתבלבל ולחשוב שמדובר בשלוחה של קיוטו, אלא שרוב הסושיות האלה הן מן הזן הקרוי “מק־סושי”, כלומר מסעדות פאסט פוד במסווה של מסעדות יפניות. מקומות שמגישים סושי ומיסו ויש להם קצת אותיות יפניות על התפריט (בעיקר לקישוט) אך למעשה הם לא יותר מתוחכמים מהדרייב אין של קנטקי פרייד צ’יקן. - לכל המסעדות לחצו כאןלא שזה לא לגיטימי, לפעמים אדם רוצה לאכול רול או שניים מבלי למשכן את ביתו (או אוהלו) בתמורה, ולפעמים פשוט אין כוח לסיפור. במקומות אלו, חומרי הגלם רחוקים מלהיות מדהימים וגם ההקפדה על דברים כמו אורז, גלגול ואיזון, אינה מרהיבה. אבל הם מספקים תמורה הולמת לכסף וחוויה מהירה ומשביעה. ממש כמו בורגר ראנץ’. המק־סושיה הכי מקית שיש היא קרוב לוודאי שמחזיקה בסניפים בכל רחבי הארץ כולל כאן בתל אביב (דיזנגוף 128 למשל) ומאפשרת לשבוע מסושי במחיר של מנת שווארמה, אם כי התמורה מן הסתם בהתאם. עוד מק־סושיה ראויה למאכל (כי הרוב לא ממש) היא (קינג ג’ורג’ 30), שם ניתן להזמין, לצד רולים קלאסיים, גם רול עם עוף, לישראלים שמפחדים מדגים נאים. טיפל'ה יותר יקרה מאחותה, אבל בהחלט בטווח המק. אם אתם מחפשים את חווית הג’אנק פוד השלמה, ודאי תמצאו אותה במקומות כמו (לילינבלום 20) או (יגאל אלון 51). אזהרה: זוהי קטגוריה לחסרי השכלה קולינרית בלבד. לא חייבים משכנתא בשביל מאקי. סושי של בנטו (צילום: מתן אברמוביץ')

כפר גלובלי אם אתם אוהבים את הסושי שלכם אקלקטי, קוסמופוליטי, פיוז’ני, מותאם לחיך המערבי, מעורבב עם חומרים שאפשר למצוא במקרר הישראלי הממוצע, ובאופן כללי מעין ייצור כלאיים משונה של מטבח אסייתי לאחר שנארז ונשלח להתארח במטבח אמריקאי/דרום אמריקאי/ווטאבר, אז כדאי לכם לשמוע על ההמלצות הבאות. (בוגרשוב 58) היא אחת הסושיות הפופולריות בעיר, למרות המחירים הדי גבוהים, בין היתר כיוון שהיא משלבת ברולים חומרים כמו גבינת שמנת, כבד אווז ובוטנים. מי שממש מעוניין להסתיר את הטעם של הדגים והאצות, יתעניין גם ברול מצופה תירס. ב (הברזל 27) משלבים באופן ספציפי בין המטבח היפני למטבחים של ברזיל ופרו, מה שבא לידי ביטוי גם בעיצוב של המקום והפלייליסט שלו. מדובר בסניף תל אביבי של המסעדה המפורסמת בניו יורק (בה סמנתה זרקה בהפגנתיות את הקוקטייל שלה על דייט ב”סקס והעיר הגדולה”). לסושי שלהם הם קוראים “סמבה רול” והוא כולל חומרים כמו בשר בקר, שעועית ירוקה, צ’ילי חריף ורטבים דרום אמריקאיים. למי שרוצה את הפיוז’ן שלו קצת יותר מרומז, יש סושי בר בזל (אשתורי הפרחי 20) שמציע – במחירים ממש סבירים – רולים מסורתיים לגמרי לצד רולים בסגנון אמריקאי כמו בוסטון (עם חסה), אלסקה (עם סלמון מעושן) ופילדלפיה (עם גבינת פילדלפיה). לאכול כמו קארי בראדשו. סושי סמבה (צילום: יח"צ)

גזע טהור לאחרונה נאלצנו להיפרד מסאקורה – הסושיה היחידה בעיר שאשכרה דאגה להגיש סושי שלא היה מבייש מאסטר יפני. אבל כנראה שהתל אביבים לא יודעים מה טוב להם (או שבסאקורה לא ידעו מה טוב לתל אביבים) כי לפני מספר שבועות המקום הודיע על סגירת דלתותיו והמשך החגיגה ב. עכשיו שנותרנו עם הריק הגדול, רק אפשר לנסות ולחפש תחליף הולם למקום שבו חומרי הגלם הם הדגש העיקרי והדגים נשלים מן המים שנייה לפני שהם מונחים על המחצלת. למקום שבו ההכנה והגלגול נעשים במקצועיות והאיזון של הרול מתקרב לשלמות. ייתכן שהדרישות שלנו מעט גבוהות, כי לא מצאנו מקום כזה, אבל יש כמה שהם בכל זאת בכיוון הנכון. (הארבעה 18), למשל, היא המסעדה היפנית ביותר בעיר. דווקא הסושי שם הוא לא גולת הכותרת, ואלו עשרות(!) המנות המשלימות – פתיחים, מרקים, עיקריות, נודלס – שנותנות את אווירת האותנטיות והחוויה הקולינרית היפנית. סמכו עלינו והזמינו לעצמכם אגדשי דופו וטרטר סלמון ואבוקדו, לא תתאכזבו. אם אתם מחפשים חוויה יוקרתית יותר, רוצו ל (רוטשילד 19) שכולה צועקת לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. המסעדה ממוקמת בבניין השגרירות האמריקאית הישן והיא מורכבת משתי קומות – למטה מסעדה ולמעלה בר. תמורת מחירים די שערורייתיים תוכלו לסעוד כאוות נפשכם רולים מפוארים של צלופח עם ביצי שרימפס או מבחר סשימי. אופציה שקצת פחות תזיק למצב הכלכלי שלכם היא אוקינאווה (שבזי 46) עם סושי קלאסי, מדויק, פשוט ומספק. לא שום דבר שיגרה את החושים, אבל לפחות תצאו משם בתחושה שאכלתם סושי אמיתי, ולא חיקוי זול. לא למעמד הביניים. סושי באונמי (צילום: שרון בן דוד)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ