${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כתוב בעור: למה הצמחונות נעצרת באופנה?

יותר ויותר אנשים פונים לאורח חיים נטול בשר. אז למה הם לא מסוגלים לוותר על נעלי עור?

תגובות

הרבה אנשים מכריזים באחרונה כי הם מעוניינים לנסות להימנע מאכילת בשר. זה כבר טוב. כלומר, סביר להניח שרובם לא יעמדו באופן מוחלט ביעד הזה, שמראש כולל בתוכו הסתייגות, אבל גם אם זה יגרום להם להפחית באופן משמעותי בצריכה, יהיה זה הישג. פול מקרטני, אקטיביסט צמחוני מפורסם, החל לפני שלוש שנים ביוזמת "ימי שני נטולי בשר" שהוא משווק בעולם, בטענה שאם כל אחד יסכים לוותר על אכילת בשר אפילו ליום אחד בשבוע, הדבר יהווה שינוי עצום עבור התעשייה, מצב הרעב העולמי, הסביבה ושינויי האקלים. » המנות הטבעוניות הטובות בתל באביב» טבעונים נהנים יותר: הטרנד הקולינרי שסוחף את העולם

אבל כל הממהרים לצאת בהצהרות לא עושים זאת בעקבות נתונים סטטיסטיים על אודות תת תזונה ברחבי העולם, מחשבות על זיהום הפלנטה או אפילו העוולות המחרידות של תעשיית הבשר עצמה. הם עושים זאת תוך הפנמה כללית שיש כאן איזושהי בעיה. תוך פיתוח מודעות לכך שמשהו כנראה ממש לא בסדר באופן שבו תעשיית האוכל מתנהלת, על כל ההורמונים, המחלות וסניפי המקדונלדס שלה, ותוך ניסיון להוביל סגנון חיים בריא ומוסרי יותר. אך בעיקר הם עושים זאת בעקבות הכיוון שאליו נושבת הרוח, באופן שהוא לא לגמרי שונה מהמודעות הכלכלית ששטפה את העולם בשנה האחרונה. גם צמחונות, כמובן, היא החלטה פוליטית.   זה התחיל לפני שלוש שנים, עם צאת ספרו של ג'ונתן ספרן פויר "לאכול בעלי חיים" - שבו הוא מתאר עד לפרטים המצמררים ביותר את התנאים של החיות במשחטות (כמו פרות שמבותרות ומופשטות מעורן בעודן בחיים), את ההשלכות של דיג מסחרי ואת הסיכונים הבריאותיים הכרוכים באכילת בעלי חיים - והגיע לשיאו בתקופה האחרונה, עם הפיכת הרצאותיו של הטבעוני הכריזמטי גארי יורופסקי (שיגיע לארץ בספטמבר) לוויראליות, ובהן הוא מצייר את ההשוואה המתבקשת לרצח עם. אופנה מעל הכל? (צילום: איי.פי)בין טבעונות לאכילת בשר יומיומית יש עשרות דרגות שונות של "ויתור" שאנשים מוכנים לעשות. החל בימי שני נטולי בשר; דרך החלטה לאכול בשר רק אחת לחודש מטעמים תזונתיים; פסקטריאניזם (אכילת דגים ופירות ים, ללא יונקים ועופות - הקטגוריה שאליה אני משתייכת); ועד צמחונות, שכוללת אכילת מוצרים מן החי כמו ביצים וחלב. מה שמעניין הוא שמלבד הקטגוריה הטבעונית, כמעט כל האנשים שבוחרים לקחת חלק במאבק נגד תעשיית הבשר לא עושים את אותם המאמצים כאשר זה מגיע לבחירות האופנתיות שלהם. רובם ככולם של הצמחונים והפסקטריאנים (ואני מודה - זה כולל גם אותי) מחזיקים כמה נעלי עור בארונם, למרות ההבנה העמוקה שגידול ושחיתת פרות הם מעשים פסולים. לרובם אין מושג גם מאיפה העור הזה מגיע. הם לא שואלים שאלות לגבי התעשייה הזו. הם לא תוהים בינם לבין עצמם אם נעלי עור תוצרת מקומית - כמו בשר בגידול מקומי - באו מפרה שעברה שחיטה כשרה (תהליך שמטעמי אכזריות הוצא מחוץ לחוק במספר ארצות בעולם). הם לא מפתחים את אותה רתיעה שיש להם מסטייקים כלפי חגורות, תיקים ועטיפות של יומנים. מלבד המאבק נגד פרוות, ופה ושם התעוררות בנוגע לזכויות אדם במפעלים במזרח הרחוק, תעשיית האופנה איכשהו הצליחה לעבור מתחת לרדאר בכל הנוגע לערכים ולמוסר. מעטות החברות שיצהירו שהן נמנעות באופן מוחלט משימוש במוצרים מן החי, ומעטים הם חובבי האופנה שיגיבו להצהרה כזו גם אם תיעשה. מעצבי העל, קצת כמו השפים הנחשבים, כנראה סבורים - דרך הפריזמה של האגו שלהם - שכל עוד הם עוסקים בסוגה עילית, מותר להקריב כמה קורבנות בדרך. אבל האשמה היא לא בשפים, לא במעצבים, לא במותגים ולא באף אחד, מלבד באינדיבידואל והבחירות הצרכניות שלו. בעוד שהצלחנו להביא את עצמנו למצב תודעתי שמאפשר לנו לוותר על שווארמה ושניצל (או פטה ופרושוטו), עדיין לא הצלחנו לעשות את החיבור בין הנעל המהממת ובין העובדה שהיא היתה פעם מחוברת לסטייק. בעוד שאכפת לנו, מטעמים בריאותיים ורוחניים, ממה שאנחנו מכניסים לתוך גופנו, פחות משנה לנו במה אנחנו מכסים אותו. או שאולי, יותר קשה לנו להיות פחות יפים ואופנתיים.

*#