טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בתולעת ספרים: פינה רגועה בלב העיר

המנות מאוד נדיבות והשירות נעים. עוד כמה שיפורים קטנים יהפכו את ארוחת הבוקר של הסניף מאז"ה בתל אביב למנצחת

תגובות

הדיל: שוכני מתחם שינקין, מלצ'ט והסביבה, צמאים לבתי קפה שכונתיים שישמשו מפלט מהרחוב המהביל וההומה, ומהבית, שמשמש קן דגירה לכתיבת עבודות ולמידה (אם אתם סטודנטים). הרעיון הוא למצוא מצע נוח וקריר למפגשים חברתיים, שהרי בחודשי יולי-אוגוסט כל יציאה מהבית מחייבת נוכחות של מזגן מושיע ברדיוס הקרוב. » תולעת ספרים מזא"ה - לשעות פעילות ולכל הפרטים» בוקר ביקב תשבי: גורמה על הבוקר»  בוקר בלחם יין: לא על הלחם לבדו» בוקר בקפה איתמר: נעים בדרך לירושליםתולעת ספרים מזא"ה, הוא סניף נוסף לאח הבוגר מכיכר רבין. בית קפה שמשולב בחנות ספרים, העונה במדויק על כל אחד מהצרכים הנ"ל. חנות הספרים מייצגת את טעמן של בעלות המקום; העדפה ברורה לספרי צילום, תיאטרון, אמנות, קולנוע וספרות מקצועית מחו"ל, וגם אגף קטן של ספרי ילדים. בהמשך פועל בית הקפה שבחזיתו בר גדול, ובחוץ, בצידו הפנימי של המבנה, מרפסת מקסימה. המבנה מרשים בפני עצמו ומצדיק עצירה לצורך השתאות עוד בטרם נכנסים. מדובר בבניין התאומים, שעבר שיפוץ ושיחזור וכעת הוא אחד מהבניינים היפים בעיר.כבר התחלה טובה. בתולעת ספרים מאז"ה (צילום: יעל רייף)במקום חמש ארוחות בוקר: העשירה ביותר היא "ארוחת הבוקר" (47 שקלים) שכוללת שתי ביצים לבחירה (אומלט רגיל, אומלט ירוק או כזה המתובל בכורכום ותימין) שניתן לשדרג בשלל תוספות (4-18 שקלים) ולצידן סלט ירקות, מטבלים, לחם, ושני משקאות לבחירה. "בוקר דבש" (35 שקלים) כוללת יוגורט, גרנולה, פירות ודבש, לצד משקה לבחירה וארוחת "בוקר פריטטה" (37 שקלים) כוללת חביתה של תפוחי אדמה, בצל ופטרוזיליה, סלט ושני משקאות. אחרונות חביבות הם השקשוקה, עם או בלי מרגז (33/41 שקלים) עם לחם ומשקה, ודיל חביב של קפה וקרואסון/ מאפה/ כריך (19-23 שקלים). אנחנו בחרנו בארוחת בוקר מסורתית עם אומלט משודרג.השעה: ארוחות הבוקר מוגשות לכל אורך שעות פעילות המקום.החברה: כיאה לאופיו, למיתוגו ולמיקומו הסמוך לגלריית שלוש, מדובר במעונם הלא רשמי של אנשי העט, הרוח והתרבות. העיצוב מוקפד ונקי, המקום מסודר, ואנשי הצוות וגם פס הקול משדרים  תחכום מורם מן העם. כולם לבושים בטוב טעם, וכולם -  גם בזמן ארוחת הבוקר וגם בזמן לגימת הקפה - עוסקים בעשייה כלשהי: שרטוט אדריכלי, קריאת ספר, כתיבת דוקטורט במחשב נייד או דיון מסעיר שגורם לחלקם להזדעק בצעקת "הקשר בינו ובין פוסטמודרניזם מקרי בהחלט!". אפשר לשבת בפנים, בחלל הממוזג, ולהתרשם מהאנשים ומהתלבושות הייחודיות. בימים נעימים כדאי לשבת במרפסת המקסימה, על הרחבה השקטה שמתפקדת כחצר פנימית, וליהנות מאווירה אורבנית ושקטה.כולם עסוקים. תולעת ספרים מאז"ה (צילום: יעל רייף)השתייה: מבחר הפירות הנסחטים במקום נאה, וכולל מיץ גזר, תפוזים ותפוחים. בחרנו באופציה האחרונה שהגיעה בכוס קטנה והותירה אותנו רעננים וצוננים, אך עדיין צמאים. כוס נדיבה יותר היתה הופכת את החוויה למרווה.הקפה: קפוצ'ינו נפלא של Diemme היה מהנה ועשיר בארומה. הטמפרטורה היתה מדויקת וההקצפה קרמית וסמיכה הן בגרסה החלבית והן על בסיס חלב סויה. הלחם: זן אחד ויחיד הוגש בכלי מחופה בנייר אפיה - לחם בריאות מקמחים מעורבים. מבפנים הוא היה מעט דחוס, נגיס ועשיר בזירעונים מתפצפצים. מבחוץ, סביב הקרום הפריך והעבה, צופה בגרעינים, שומשום ושיבולת שועל. לצידו הגיעה חמאה בטמפרטורת החדר וריבה קרמלית ומרוכזת מדי בטעמי תפוז מרירים.העיקר, הבריאות. לחם וממרחים (צילום: יעל רייף)הממרחים: לשולחן הוגשו חמש צלוחיות לא קטנות ובהן ממרחים שנראו - מלבד הפסטו השחור -טריים ומזמינים. הטחינה הוגשה כהה וסמיכה, מעוטרת בפטרוזיליה ומעט שמן זית. המרקם היה קרמי ורך, אבל הטעם היה מעט אנמי, ללא לימון ומלח שידגישו את הטעם. סלט הטונה היה עדין וקליל בזכות כמות מינימלית של מיונז, וקוביות פריכות של מלפפון חמוץ וגמבה. קצת יותר מיונז (על חשבון הבריאות) היה הופך את המרקם לנעים והומוגני יותר. הפסטו בעל הגוון השחור, כנראה כתוצאה מהמלחה מוקדמת של המרכיבים שגרמה לחמצונם, היה רק חביב בטעמו ולא יותר. גבינת השמנת היתה מצוינת וכך גם הזיתים המתובלים.הביצים: בחרנו בביצים משודרגות עם נקניק סלמי ובצל, בתוספת של שמונה שקלים למחיר הארוחה. את הבצל המרנו בקוביות תפוחי אדמה, שנראו לנו כשידוך הולם יותר לחביתה מקושקשת. המנה הגיעה גדולה, אוורירית, משביעה ועתירה בקוביות תפוחי אדמה. הסלמי היה נהדר, בשרני ואיכותי, אבל הגיע במשורה, מה שהפך את נוכחותו לזמנית ביותר. אנחנו לא רוצים להישמע קטנוניים, אבל אם היה נחתך לקוביות ומפוזר על החביתה באופן אחיד, המנה היתה משתדרגת פלאים. הסלט: מהנה, טרי וטעים במיוחד. מלפפונים ועגבניות אדומות, בשרניות ומלאות טעם נחתכו לקוביות גדולות בסגנון סלט יווני. מעל פוזרו מעט פטרוזיליה קצוצה ושמן זית  והתוצאה היתה פריכה ומוצלחת.טעים, אבל לא מספיק. חביתה מקושקשת (צילום: יעל רייף)השירות: מלצרית נחמדה וחיננית במיוחד ליוותה אותנו לאורך כל הארוחה. האוכל הגיע מהר, (חשוב להזכיר שחלק מהמנות עברו המרות ושינויים), מדויק בהרכבו, והרגשנו שענו על בקשותינו באופן מוחלט. מתחילת הארוחה ועד סופה היינו מאוד מרוצים.השורה התחתונה: על אף שיש מקום לשיפורים שיעניקו לקו הבריאותי של המנות אספקט טעים יותר, יצאנו שבעים ומרוצים. הממרחים גדולים, המנות נדיבות והמקום, על אף ואולי בזכות האווירה הסופיסטקייטד שלו, נעים מאוד לישיבה. זהו פלוס גדול לשבת במקום מרווח, נטול צעקות או מלצרים עצבניים שקורסים תחת לחץ. אם ישקלו בחיוב להגיש את מיצי הפירות במקום בכוסות גדולות יותר, אנחנו ללא ספק מתכוונים לחזור לבקר.

*#