אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביתא קפה: אוכל טרי וטוב לקהל של קבועים

לא סתם בית קפה שכונתי, אלא בית קפה ה־שכונתי של רמת אביב הירוקה. בביתא קפה יש אוכל טרי בריא, טעים ומטופח והוא מלא בצדק. צבי גילת מזדהה עם הקהל השוקק

תגובות

יפים ונהנתנים הימים בראשית האביב, בייחוד אם נקלעת, בבוקר כזה, לרמת אביב הוותיקה. אכן, האביב שם ממש על רמה. חצי קילומטר בקו אווירי מההמולה של הקמפוס, חצי קילומטר מההמולה המוטורית של דרך חיפה, וכמה מאות מטרים מהתפלצת של הקניון המנוכר. שיכונים חביבים של בתים בני שתיים־שלוש קומות, ירק בין הבתים, קיוסק, סניף דואר שכונתי, קרני שמש חמימות שוטפות את הרחבה המרוצפת בלב רחוב ברודצקי (הידעתם כי זליג ברודצקי, שעל שמו הרחוב, היה מתמטיקאי ציוני יליד בריטניה, נשיא האוניברסיטה העברית, שיריביו כה הכעיסוהו עד כי התפטר ממשרתו וחזר לאנגליה, שם נפטר?). בחושבנו על כך נשבענו לעצמנו כי איש לא יצליח להכעיסנו הבוקר. החלטנו בו ברגע לעזוב את חובותינו הדוחקות ולהרשות לעצמנו להתפנק בנינוחות על ארוחה עסקית, נניח, בשמש האביבית. אולי שם, תחת הפרגולה שמולנו, בקצה המערבי של הרחבה המרוצפת, יש איזה בית קפה שכונתי שבו נמצא משהו לאכול.מתברר שזה לא סתם בית קפה שכונתי, זה ה־בית קפה ה־שכונתי, ובהתחכמות תל אביבית אופיינית: ביתא קפה שמו. אוכל יש שם. מקום? לא בטוח. הם לא עובדים, הרמת אביבים? הם לא למדו לבשל לעצמם? שתיים עשרה וחצי בצהריים, וכמעט אין שם כיסא פנוי. הכל צפוף, קולני להכעיס - אבל הבטחנו הרי לא לכעוס כמו ברודצקי. מה גם שהמלצרית חייכנית, נונשלנטית ומסבירת פנים. אז אנחנו מתיישבים, בשולחן פינתי, על יד הדלת, ומקווים שישימו אלינו לב. צלחות חרס רחבות ומנות מעוצבות. סלט קינואה בביתא קפה (צילום: דן פרץ)התפריט, כצפוי, מיועד לאנשים שעתותיהם בידיהם ובריאותם חשובה להם, לכן נוכל לאכול שם שלל קינואות, סלטי בריאות, לחם דגנים וכו'. וכך מצאנו עצמנו מזמינים לנו למנה ראשונה לביבות כרובית (28 שקל) וחלומי תפוחי אדמה (34 שקל). שלוש לביבות הכרובית עם גבינת העזים היו נחמדות בתוספת גבעת המלפפונים ונבטי החמנייה, וגם שני נתחי גבינת החלומי - שאליהם התלוותה גבעה קטנה של קוביות תפוחי אדמה, זיתים וקליפת לימון כבוש - היו עדינים ורכים, אבל נראה שרק בוקר אביבי במיוחד ואיבוד עשתונות כללי היו גורמים לי, בנסיבות אחרות, להוציא 17 שקל על פרוסת חלומי מטוגנת, תהיה רמת אביבית ככל שתהיה. בהביננו זאת, נשאנו עינינו מיד אל מגרש המנות הבשרניות. ידידי י', שהלך על בטוח, הזמין מיד "שניצל עוף עם פירה תפוחי אדמה אמיתי" (האם מוגש באזור גם פירה תפוחי אדמה כוזב, או מלאכותי? – 54 שקל). ואילו אני התלבטתי קלות בין "קבביתא – תערובת קבב שאנחנו טוחנים" (מה אתם יודעים - 60 שקל) ובין צלי בקר (62 שקל) והעדפתי את הצלי כי לא נקשרו לו סופרלטיבים מיותרים. השניצל היה גדול, עבה ועסיסי, והפירה שלידו באמת היה אמיתי, זאת אומרת – עשוי מתפוחי אדמה. הצלי היה גם כן טוב, אין לי טענות, ומצע האורז וקוביות תפוחי האדמה (האמיתיים) שעליו נחו הנתחים האדמדמים היה קליל ומשביע. התפריט עשיר ומתאים לאמהות עם ילדים, ללפטופאים שבאו לעבוד, לקרניבורים וגם למי שאינם מקפידים על כשרות: יש פסטות, יש פירות ים, יש צלע לבן, לא רק אוכל צמחוני ובריא. הכל נראה טרי טרי, מוגש בצלחות חרס רחבות והמנות מעוצבות. אוכל טוב, בקיצור, מחירו בהתאם. בעסקית אפשר ליהנות מהנחה של עשרה אחוזים על התפריט ומקבלים חינם גם מנת לחם הבית (היינו צריכים להזכיר את זה למלצר) – פרנה מרוקאית (לחם שטוח ועבה הנאפה על חלוקי נחל) שהגיע בליווי כמה מטבלים חביבים.  בסך הכל, זה מקום שיודע את עבודתו, וחזקה על הרמת אביבים שימשיכו לספק לו עבודה.  ביתא קפה ברודצקי 17, תל אביב. פתוח: א'-ו' 24:00-8:00, שבת 24:00-9:00.בקטנה תפאורה: הרבה שולחנות, המולה, ביתיות של כיכר העירסביב השולחן: כל השכונה. זוגות, משפחות, צעירים, לפטופאיםשירות: מקצועיחיוך: כנ"לשירותים: נקייםנגישות: נוחהחניה: על הרחוב, בכחול־לבןשורה תחתונה: טוב, לא מפתיע

*#